uta
מרוצה מהפרק מאוד! תהנוו ^^

דמדומי האופל: עלייתו של ג’ק אורסון פרק 6

uta 25/04/2015 557 צפיות 5 תגובות
מרוצה מהפרק מאוד! תהנוו ^^

פרק 6: פיתיון
היא נעלמה כלא הייתה, כנראה שוב השתמשה בכוח שלה. הסתכלתי סביב לנסות להבין מאיפה היא תצוץ ובדיוק מתי שהבטתי לצד שמאל היא זינקה עליי מצד ימין, נפלנו שוב על השלג והפעם ניסית להשתמש בכוחותיי שוב, היא הכתה את פניי מה שהקשה את הריכוז, רק שלפתע נשמע שוב אותו קול
“ג’ק..” הקול היה דומה מאוד לשל אימי, ברגע אחד, רק ששמעתי את הלחישה נכנס בי משהו והצלחתי להעיף את ג’סיקה מעליי. היא נהדפה קדימה ונשארה שכובה בשלג מספר שניות. קמתי על רגליי והתרכזתי בקול.
“ג’ק מה קרה?” שאלה ג’סיקה, מביטה בי בתהייה. “ג’ק..” הקול נשמע שוב.
“את לא שומעת את זה?” שאלתי, היא כיווצה את פניה -“שומעת את מה?”
“את הלחישות הללו,” מבטי נקלט על אישה שעמדה במרחק של כמה מאות מטרים ממני. היא הביטה בי אבל לא הצלחתי לזהות את פניה אלא רק את שיערה החלק והשחור. התמקדתי בפניה אבל המרחק לא בדיוק עזר. “אימא?” שאלתי, נזכרתי איך ביום בו היא נטשה אותי היא לבשה את אותו לבוש שהאישה שניצבת מולי לובשת כרגע, נזכרתי גם איך שיערותיה השחורות התנופפו ברוח באותו יום קריר.
היא הסתובבה והתחילה ללכת.
“ג’ק מה קרה?” שאלה והתקרבה אליי. לא יכולתי לתת לה ללכת אז התחלתי לרוץ במהירות לכיוונה. “ג’ק!” קראה ג’סיקה ורצה אחריי,
“חכה שנייה!” היא קראה בעודה עוקבת אחריי, התחמקתי מהענפים של העצים הגבוהים וראיתי איך האישה מתרחקת, לא יכולתי לתת לה להתרחק. לא שוב.
“ג’ק..” הקול החלוש גרם לי להזיל דמעה בעוד שאני רץ היו כמה עשבים ששרטו את רגליי אבל זה לא הפריע לי, דבר כבר לא מפריע לי. עכשיו כל מה שנותר לי הוא לטפס על הגבעה מושלגת קרה כדי להגיע אליה, לא חיכיתי אפילו לא רגע אחד טיפסתי על הגבעה במהירות כמעט החלקתי אבל השתמשתי בידיי כדי לקבל איזון בחזרה. “ג’ק.. חכה.. לי.” אמרה ג’סיקה בעודה מתנשפת בחוזקה, לא נשאר לה כבר כוח עוד אבל הגעגוע הניע אותי להמשיך למרות שגם אני הייתי דיי מותש.
הגעתי אל הגבעה שם האישה עמדה אבל עם הגב אליי, לא יכולתי לראות את פניה שוב. צעדתי באיטיות לעברה, באיטיות ובהתרגשות.
“אימא?” לחשתי, ג’סיקה שמעה אותי ומיד זינקה לעברי “ג’ק, ג’ק לא!” היא גמגמה במהירות, נגעתי בכתף של האישה ואז בשבריר שנייה ידי נשמטה לאחור והאישה הסתובבה במהירות פניה היו כשל גבר, עם זיפים שחרחרים ושיער דליל, הוא ההזדקף ונהיה גבוה בהרבה ממה שהאישה הייתה בערך כשבעה מטרים, הלבוש נקרע ממנו ועיניו נהיו לבנבנות שיניו התחדדו ועור החל להשחיר מעט.
מיד ללא כל ספק ג’סיקה שלפה שתי פגיונות שחורים עם להב מחודד בקצה, אני התרכזתי ולפתע השלג התעופף לכיוון ידי ונהפך לאותה חרב כסופה שאיתה נאבקתי מול תומאס.
“ג’ק אורסון, תתכונן להיות מחוסל.” הוא אמר בקול נמוך וכבד, נשימותיו היו כמו עננים לבנים. “זה שד!” קראה ג’סיקה. “איך שד נכנס לפה?!” שאלתי בפחד ובלבול בו זמנית.
רגע.. הסדק! הוא בטח הצליח לעבור דרכו. “אני חושב שהחבר שלך כבר יודע.” הוא צחק בכבדות. “אבל אתה תבוא איתי.” הוא אמר והניף את ידו לעברנו והרצפה רעדה, נהדפנו לאחור. קמנו מיד על רגלינו והתחלנו לתקוף, ג’סיקה יצרה שער ועברה דרכו היא הופיעה על כתפו השרירית והגדולה ונאחזה בשערות ראשיו כדי לא ליפול. “איפה החברה קטנה שלך?” שאל והתכופף לעברי,
“לך תמות.” אמרתי לו בגבורה וזינקתי לעבר פניו שהיו קרובות אליי, החרב ננעצה באפו, והבטתי בפניו, רובם היו עם קשקשים ועורו הצחין מריח של דם, שיניו היו צהבהבות וההבל הפה שלו היה מצחין אף יותר מעורו.
הוא צעק מכאב, והרים את פניו כאשר אני תלוי עם החרב בגובה של שבעה מטרים בערך, העצים נהיו קטנים יותר והשלג המכוסה היה נראה כמו שכבת רצפה חלקה בצבע צחור.
“לא כל כך קטנה עכשיו!” צעקה ג’סיקה באוזנו ונעצה את שתי הפגיונות ברכתו, זה היה כמו עקיצות דבורים בשבילו אבל עדיין מספיק הכאיב לו כדי שהוא יצעק שוב, ידיי התחילו להחליק מהניצב, ידי השמאלית כבר נשמטה ורק היד הימינית אחזה בניצב.
“אני עומד למות!” קראתי,
“תן לי את היד שלך!” אמרה ג’סיקה והושיטה את ידה, “מספיק!” הוא קרא בקול רם שגרם לשמיעתי כמעט להיות חירשת, רוקו ניתז על הניצב והחלקתי משם, הוא אחז בידו הענקית והמצחינה בג’סיקה והשליך אותה גם, ושנינו צנחו אל מותנו. אבל אז הוא הופיע.

דמדומי האופל: עלייתו של ג’ק אורסון פרק 6
דרוג הסיפור 5 | 2 מדרגים

תגובות (5)

פרק מדהים!!!!
השארת אותי במתח,
אני לא יכולה לחכות לפרק הבא (^~^)

25/04/2015 21:31

וואו איזה מתח!!!
תמשיך!!

25/04/2015 21:56

פרק יפהיפה, ממש משלים את הפרק הקודם, והרבה יותר טוב ביחס אליו.
מחכה להמשך:)

26/04/2015 01:07

פרק יפה. איזון מוחלט בין הפסיקים לנקודות.
הבנתי הכל, ברור וצלול.
אני אישית אוהב את הגרסה הזאת, אבל הייתי מעדיף שפה ושם תשחיל את מחשבותיו של ג׳ייק לתוך הסיפור.
אם כי אני די בטוח שלחשוב בזמן קרב יהיה גרוע כמו הרעיון שיאבק בשד ענק, אבל אחרי הכל, אי אפשר למנוע משדים שעשו מקלחת דם ענקים להדחק דרך סדקים קטנטנים להרוג את חבריו של גיבורנו.
סל הכל, רואים שהסדרה המשוכתבת נכתבת בצורה הרבה יותר טובה ומעניינת. אני אמשיך לקרוא גם עם בעיות האינטרנט הנוראיות.
אני מבטיח לקרוא ולדרג אבל תגובות הרבה פעמים תוקעות לי את האייפון אז…
אני אגיב בין כמה וכמה פרקים.
-קולד

26/04/2015 15:50

משד* ענק* סך*

26/04/2015 15:52
7 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך