uta
החלטתי לבטל את הספר ההוא, אממ מקווה שאהבתם את הספר החדש! אני אישית אהבתי.. אמ זהו, אני מניח. תהנו :)

הנוסע בזמן: אגדת הנוסע הוולטרני פרק 1

uta 15/12/2014 385 צפיות 4 תגובות
החלטתי לבטל את הספר ההוא, אממ מקווה שאהבתם את הספר החדש! אני אישית אהבתי.. אמ זהו, אני מניח. תהנו :)

יומי התחיל כרגיל,
כאשר צעדתי בשבילי בית הספר לנסיעה בזמן. היום מבחן הסמסטר שלי, הרגע שלי להפוך ממתלמד לנוסע אמיתי! “אתה שומע בכלל? אמרתי לך להתרחק!” שמעתי את צעקתה של ליסה, הבריונית של הבית ספר. היא באה מכוכב אחר, איך קוראים לו… נו רגע רשמתי את זה בפנקס רישומים שלי…
הוצאתי את הפנקס, בדף השני היה כתוב
*תזכורת לעצמי, הכוכב שממנו באה ליסה הוא כוכב פרנוגלן* הכתב שלי היה דיי יפה, הוא היה מעוגל ומחובר, התזכורת התפרסה על חצי עמוד והיה בו קרע קטן במהלך התקוטטות איתה.
אתם מבינים, כדי לקבל מן סמל כזה שאתה בבית הספר עליכם להתקוטט עם ליסה, עכשיו בחזרה לעניין המקורי..
“היום מבחן הסמסטר חנון!” ליסה פנתה אלי, הבטתי לאחור כדי לבדוק שהיא לא מדברת למישהו אחר ואז אני סתם יגיב לה, “כן, היום מבחן הסמסטר.” משכתי בכתפיי,
“בהצלחה חנון!” בהצלחה? יכול להיות שבאמת שמעתי עכשיו את ה’בהצלחה’ הזה? החלטתי שאני ממשיך לצעוד מבלי לומר לה תודה. אך לרגע קט העפתי בה מבט, היא הייתה בעלת שיער ג’ינג’י ועור ירוק, עיניה היו ירוקות גם והיה לה קעקוע של כוכב על הגב,
היא הייתה שרירית, כמו כול בריון או בריונית בכול העולם או העולמות,
המשכתי לצעוד לעבר המקדש שם מחכה לי פורנן שיבחן אותי על כישוריי, “ג’פרי!” קרא חברי הטוב, ג’ייס, היה לו שיר בלונדיני מגולח ועיניים חומות. הוא היה רזה וצנום אך עדיין שרירי במידת הצורך,
הוא בא כמוני מכוכב ‘ארץ’ או כדור הארץ מה שתרצו
“ג’ייס” אמרתי ונימת אכזבה נשמעה כאשר ראיתי אותו עם מלא דגים של הפנים שלי מוטבעים עליהם, הוא לבש גם חולצה שעליה אותם פנים מוטבעות עליה, עכשיו למה אכזבה אתם שואלים? כי הוא שם את התמונה הכי מכוערת סלש מלחיצה שלי בעולם!
החלטתי להתעלם, הרי הוא רצה לעשות רק מעשה טוב.
“מוכן למבחן הסמסטר? להראות להם שאתה מוכן להיות נוסע אה?” הוא עשה תנועות של אגרוף והכה את האוויר. הנהנתי לחיוב וניסיתי שלא להתמקד בחולצות המטופשות האלה,
“אז יאללה למה אתה מחכה?” אמר ג’ייס, הוא בטעות שתה לפני שנתיים מן שתייה ירוקה כזו, השתייה נתנה לו מן כוחות זריזות וכוח כזה אבל זה מנע ממנו לעשות את מבחן הסמסטר, ומאז אף אחד לא מזמין מבקתת הקפיטריה את אותה שתייה לא מוכרת. הוא השתמש ברגליו הזריזות כדי להקפיץ אותי עד לסוף המדרגות שהובילו אל המקדש.
שתי שורות מקבילות של נרות דולקים ניצבו מולי, השורות נפסקו כאשר פונרן היה בקצה, הוא ישב בישיבה מזרחית. הוא עטה על עצמו חלוק לבן וחגורה שחורה שמחזיקה את החלוק, הוא לא פקח את עיניו ברגע ששמר את פסיעתי, הבטתי לאחור ג’ייס הביט בי ועשה צורת ‘לייק’ עם האגודל שלו,
“הנבדל צא מכאן!” קולו של פונרן נשבע ברחבי המקדש, ג’ייס דרך על רצפת המקדש ופורנן שמע זאת. ‘הנבדל’ היה השם שהנזירים המציאו לו על כך שהוא נבדל משאר הנוסעים בזמן,
“אדוני, פונרן אני מבקש רשות להיבחן למבחן הסמסטר והאחרון שיקבע אם אני..” הוא פער את עיניו בכול כך מהירות שאפילו אני ראיתי זאת. הוא מיד זינק מהישיבה אל העמידה והחל להתקרב כאשר הוא אומר :

“ארבעת החפצים יתכנסו במעוד וחול,
אחים יתאחדו כנגד רשע, יום אפל ייפול על מזרח ומחר
כנגד הרשע השעון תיק תק
הנוסע האגדי יחזור במלואו”

לא שמתי לב שפונרן כבר התייצב מולי, שערותיו הלבינו מאז פעם קודמת שפגשתי אותו, עיניו היו כחולות וקטנות וזקנו נשאר ארוך עד כי היה כמו צמה קטנה וארוכה.
“מה זה אומר?” אלה המילים היחידות שהצלחתי לפצוח מפי,
“הנבואה..”
“ומה זה אומר?” שאלתי והוא נד בראשו לשלילה –”שהסוף קרב.”

הנוסע בזמן: אגדת הנוסע הוולטרני פרק 1
דרג את הסיפור

תגובות (4)

אתה יודע שאני אתמכר לכל סיפור שאתה תכתוב :)
לא היה לך כבר סיפור שקראו לו הנוסע בזמן?
טוב זה לא באמת משנה, אני אחכה לפרק הראשון!

15/12/2014 22:23
    uta uta

    כן היה לי..
    החלטתי לשפר אותו קצת ולסגנן אותו. הרעיון הזה יותר טוב לפי דעתי.. תודה

    15/12/2014 22:24

    חחח מה שעושה לך טוב…

    15/12/2014 22:26

אהבתי מאוד! אני כבר רוצה פרק שני! אין על הסיפורים שלך ;-)! ואני אקרה כל דבר שתכתוב שהוא לא על ערפדים (כבר אמרתי-לא אוהבת ערפדים), שמחה שהמלצת לי!

16/12/2014 23:08
5 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך