Ȳâň
אני בן (-; חשבתי על כל הסיפור בעצמי, חיברתי את העלילה עם משהו שכתבתי פעם גם בעצמי. תגובות?

מסע מטאור הפחד – פרק 1

Ȳâň 31/05/2014 480 צפיות 2 תגובות
אני בן (-; חשבתי על כל הסיפור בעצמי, חיברתי את העלילה עם משהו שכתבתי פעם גם בעצמי. תגובות?

זוהי תקופת מצור חסרת אונים לכל תושבי גרינלף.
(הסיומת שונתה בעקבות שלטון האלפים, בעבר – גרינאל.)
בעבר העיר גרינאל, שבמטאור הפחד ליד כוכב נפטון הייתה עיר שמשית נעימה,
כל התושבים שבה היו מאושרים, העוני, המלחמות והרע שבעולם שיצאו מתיבת פנדורה
לא היהו.
השלטון היה דמוקרטי לחלוטין, כולם חיו בעושר ואושר…
עד שמגלקסיה רחוקה פלשו אל גרינאל כל יצורי האופל הרעים,
החושך החשוך ביותר מכל העולם – הרוע.
מנהיגם של כל יצורי האופל והרוע והדברים הרעים שיצאו מתיבת פנדורה, הוא אלף.
אלף בשם אולירנוס. אולירנוס היה האלף המרושע ביותר מכל האלפים,
הוא אהב את הרוע כמו את עצמו, והוא אהב את עצמו מאוד.
500 שנים של אופל ושחיתות עברו מאז פלישת אולירנוס,
לא הרבה תושבים שרדו כדי לספר על מה שהיה שם, ומתי זה התחיל.
כרגע מכהן בשלטון – בנו, זאק. שעוד נחשב אלף צעיר יחסית לשנים שעברו.

“לאן אתה יוצא?”
“לשחק עם גוב במגרש, ביי!” אמר ארו וכמעט טרק את הדלת.
“חכה! בוא הנה!” אמרה אימו אריאנה
ארו התקדם לכיוון אימו במבט מושפל ועצוב, כמו בכל יום שישי בבוקר שמנסה לצאת.
“אתה יודע שעכשיו זו תקופה קשה, עלינו להמשיך לחיות כהרגל אבל לציית לאלפים המרושעים.
ואתה גם ילד חכם, אני מבקשת ממך להבין שבימי שישי אסור לצאת מהבית.” אריאנה הסבירה
“אבל גוב יוצא, לו מרשים! למה אני לא יכול?” שאל איירו, למרות שידע
“אביו ומשפחתו של גוב נלחמת בשלטון האלפים ובגובלינים – משרתם של האלפים,
בינתיים גוב מוגן ע”י המורדים.”
“אבל מה עם אבא? למה הוא לא מצטרף למורדים?” שאל ארו
“אבא צעיר מידי, עכשיו תיכנס לחדר. הגובלינים עושים “מסדרי אלף”…”
“אני שונא מסדרי אלף!” ארו בעט בכיסא ורץ במדרגות העץ העתיק לחדרו.

ארו פתח את יומנו.
היומן האפל של ארו – היה שמו.
“יומן יקר, אני לא יודע עוד כמה זמן השלטון הזה יימשך. אני רוצה לצאת מגרינלף,
ממטאור הפחד, להגיע לכדור הארץ. שמעתי מרוֹבּ שעכשיו אין שם יצורים חיים,
הכוכב הזה נוצר לא מזמן. יש שם רק נוף ואוויר נקי. לא כמו פה.
אני רוצה לברוח – כולם רוצים, אך מי שניסה לברוח נעלם.
אף אחד מהתושבים (התושבים = כל מי שלא איש אופל) לא יודע מה קרה איתו,
אנחנו משערים שהם נשלחו למפעלים של השליט זאק לעבודת פרך,
וכשהם מגיעים לגיל זקנה… אף אחד לא העז לשער מה קורה איתם בגיל זקנה.
אבל אנחנו יודעים שיש כבשן, שוחטים שם “חיות”, או שלא.”

“שח!”
“אתה באמת חושב שתצליח להביס אותי?” שאל ארו
“כן.” ענה לו גוב שבא לשחק אצל ארו.
“טוב אז תחשוב שני..”
לפתע קטעה את דבריו של ארו ידיעה מיוחדת מהטלוויזיה האלפית.
“לידיעת כל התושבים, מי שלא שילם מיסים ישלם על כך ביוקר.
מהרו לשלם את המיסים בדקות הקרובות במס’ הטלפון הבא –
999-028. *עלות השיחה 140 גרינים.
מי שלא ישלם את המיסים גם בדקות הקרובות, יישא את האחראיות.
תודה על ההבנה, וכעת לכו לישון – כבר 6 וחצי בערב!!”

“מה זה הדבר הזה?” שאל גוב
“140 גרינים רק כדי להתקשר?! ועד היום הלכנו לישון בשעה 8!”
“אני יודע, הם ממש הגזימו. זוכר את דרט?” שאל ארו
“כן. הוא נעלם לפני חודש, לא?” אמר גוב
“נכון. הוא נעלם כי הוא נשאר עד השעה 9 בערב ער וצפה בטלוויזיה, בגלל שבכל טלוויזה של התושבים הרגילים יש קולטני שעות שקולטים מתי הטלוויזיה צריכה להיות כבוייה,
דרט קיבל הודעה על גבי המסך…”
“ומה היה כתוב שם?”
“לא יודע. אבל אחרי זה הוא נעלם. הוא ומשפחתו.”
נקישות על הדלת הבהילו את גוב וארו.
“שלום גוב.” אמרה אריאנה, גוב וארו נרגעו.
“שלום אימא של ארו, איך את מרגישה?” שאל גוב שהיה מנומס מאוד
“לא ממש טוב… המיסים עלו. שילמתי את כולם ברגע האחרון,
אבל המשכורת שלי לא תאפשר לשלם את המיסים לחודש הבא.”

מסע מטאור הפחד – פרק 1
דרג את הסיפור

תגובות (2)

אהבתי מאוד ♥
רעיון מקורי ויצירתי…
תמשיך ובהצלחה :)

31/05/2014 20:38

    תודה! ממשיך פרק 2!

    31/05/2014 20:42
6 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך