perahiash
סיפור בהמשכים- נאנו- או כמו שחברים שלו קוראים לו 'ליאון המתנקש', חייל קומנדו מאומן בעולם מודרני. כשסביבו סיבורגים וערפדים הם חלק מהמציאות, נאנו שרד קרבות רבים אבל כשהחלה התקפת פתע על הבסיס שלו הוא נשאר לבדו באמצע המדבר. רק כדי לפגוש ערפדית יפייפיה ומסתורית ואת הטירוף של הקרב והאהבה

נאנו #9

perahiash 19/02/2019 192 צפיות אין תגובות
סיפור בהמשכים- נאנו- או כמו שחברים שלו קוראים לו 'ליאון המתנקש', חייל קומנדו מאומן בעולם מודרני. כשסביבו סיבורגים וערפדים הם חלק מהמציאות, נאנו שרד קרבות רבים אבל כשהחלה התקפת פתע על הבסיס שלו הוא נשאר לבדו באמצע המדבר. רק כדי לפגוש ערפדית יפייפיה ומסתורית ואת הטירוף של הקרב והאהבה

הקיר שמאחרי שירקאווה התפוצץ כשסייבורג בעל עיניים כחולות צעד לעבר נאנו. נאנו לחץ על האפליקציה שהכין ורטט ניטרו-מגנטי עבר באוויר הורס כל מכשיר אלקטרוני ברדיוס של 20 מטר. הסייבורג נעצר והריץ איתחול למערכות הליבה שלו. שלוש שניות עברו עד שהסייבורג חזר לפעולה. שלוש שניות שבהן נאנו נעלם מהאופק הדיגיטאלי.

כשכולם מחוברים לסייבר בצורה זו או אחרת, נאנו הוא אומן, האומנות שלו זה התגנבות והתנקשות. עכשיו נאנו חייך, והחיוך הזה הצביע על הסייבורג עם העניים הכחולות. הוא כיוון את האקדח שלו במיומנות של מנתח לבסיס המידע של הסייבורג. בשונה מבני אדם שמערכת העצבים שלהם נשלטת ע”י גזע המוח. הטכנולוגיה הסייבורגית לא פועלת באותה צורה, מרכזי השליטה הן מגוונים ומפוזרים לפי התפקוד שלהם. נאנו שיחרר שלוש יריות מדויקות, לבסיסי הכתפיים ולאמצע הגב ומשתק בכך את יכולות התנועה והסריקה של הסייבורג. הסייבורג ניסה להסתובב אך נפל בצורה גמלונית על רצפת החדר, זמזום מערכות החשמל עלו ממנו וריח חריף של פלסטיק שרוף ניצב באוויר. נאנו לא ביזבז זמן וביצע נתיחה על הסייבורג מוציא חלקים חשובים מגופתו הקרה סנסורים נחתכו וממסרים נשברו. הסייבורג הביט בנאנו כל הזמן ללא רגש.
“אני רואה שהסתדרת” אמרה שירקאווה שהופיע פתאום חזרה בחלל החדר, נאנו לא עצר להביט בה. אם הסייבורג הזה נשלח ע”י אותם אנשים שטבחו בבסיס הם אוספים עליו מידע בכל מאית השניה שעוברת, הוא מצא את מה שהוא חיפש ומשך בכוח את פקעת החוטים החוצה. קורע אותם מגופו של הסייבורג, עיניו הכחולות נעצמו לתמיד.
עכשיו הוא פנה להתבונן בשירקאווה עדיין מחזיק בפקעת החוטים “כן.” פלט קצרות, תוהה איפה היא נעלמה לה. היא חיכתה לעוד מילה וכשנאנו לא הוסיף כלום היא אמרה “יש לי מהירות מוגברת.. לפני שהקיר התמוטט כבר הייתי מחוץ לחדר…” עיניה הביטו בו במבט מעורב שנאנו לא ידע לפענח. “טוב” הוא אמר ומשליך את הפקעת לצד השני מהחדר “הארוחה הלכה, חוץ מזה.. עכשיו יש להם את הפנים שלי ואת כל המידע שהם צריכים עלי. מי שהם לא יהיו. אני הולך להעלם לקצת זמן..” הוא היסס, לא בטוח מה צריכה להיות התגובה שלו אליה. נאנו יכל להעלם ממנה והיא לא תמצא אותו לעולם, או שהוא יכול להזמין אותה לחיים שלו ..שוב.. בתקווה שהפעם זה לא יהיה טראומטי באותה צורה. שירקאווה פתרה בשבילו את הבעיה בחיוך “לאיפה הולכים?” שאלה. נאנו חייך בחזרה והרגיש ריח אחר באוויר “אנחנו הולכים לארץ החטאים, איפה שהבשר בזול והנפש לא קיימת” אמר בעוד קולות של סירנות משטרה מתחילות להתגנב מתוך חלון שבור. הוא תפס את ידה ומשך אותה מחוץ לדלת השבורה לתוך לילה מלא באורות לד מהפנטים. הוא הניע את האופנוע והנחה את שירקאווה לעלות עליו, היא נשמעה לו חצי משועשעת, הם נסעו לפאתי העיר וכשירדו היא אמרה בשקט “אתה יודע שזה ממש מיותר להסיע אותי נכון?” נאנו חייך “לא, זה לא היה מיותר בכלל” היא הנהנה לעברו מבינה ופתאום משפילה את מבטה “כן, אולי אתה צודק.. זה לא היה מיותר” אמרה בקול אחר קצת, תחושה מוזרה זרמה בתוכה והיא חשבה בציניות אם זה הזמן שהיא אמורה להסמיק..

נאנו הוביל אותה ברחובות ובסימטאות שהלכו ונעשו יותר ויותר אפלות עד לעיר התחתית. שם, היכן שיש רחובות מאירים למחצה וחורים אפלים יותר מנפשו של השטן הוא ניווט לתוך האפלה. בסופו של הלילה נאנו פתח בית דירות מתפורר ונטוש עבר מעל המסוממים שקישטו את הרצפה בגופם הרזה, אורות השמש הראשונים נלחמו באבק ושברי המבנה, מציגים מראה של אנושיות מתפוררת. ידה של שיריקאווה נלחצה אל ידו ונאנו משך אותה לתוך מרתף מעופש. קיר חסום נפתח למגעו של נאנו וחדר קטן ומרוהט לגמרי הופיע אחריו הוא משך אותו אליה לתוך החדר הקטן.
“הגענו” הוא אמר כשידו נכרכה סביב מותניה
היא הביטה אליו קרוב ולא נרתעה “אתה משחק באש..” שירקאווה אמרה, שפתיה מעט נפשקות בחיוך אחר..

נאנו #9
דרג את הסיפור

תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
6 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך