מקווה שאהבתם את הפרק.

ערפדי הצללים – פרק 3: מקום מסתור

20/06/2018 482 צפיות 5 תגובות
מקווה שאהבתם את הפרק.

יש לי הודעה קטנה:
בקרוב אפרסם את “חמשת הממלכות -הנפילה” ויכול להיות ששני הסיפורים היו במקביל ,מי שמעוניין שיגיד לי ,אם היו לפחות שניים אכתוב את הפרולוג.
ועכשיו לפרק…
בזמן שהתגלשתי במגלשה הרגשתי כאילו חוש הראייה שלי לא קיים ושכל חיי חלפו כנגד עיניי.
“לילי!” צרחתי וקולי הידהד במגלשה.
“מה?!” השיבה.
“למה אני הנבחר!? ,ולמה אני נבחרתי שיש עוד מיליוני ילדים כמוני!?” שאלתי.
” אני לא קובעת מי הוא הנבחר!” אמרה.
” אז מי כן?!, בא לי לרצוח אותו!” צרחתי.
“תגיד?, אתה מאוהב בי?” שאלה.
“מה!,אני ממש לא מאוהב בך! ומאיפה צץ לך המחשבה הזו!” אמרתי ובתוך ליבי ידעתי… שזה נכון ,אני מאוהב בה קשות .
” לא יודעת!” אמרה.
“מתי נגיע!?” שאלתי.
“הגענו ,תתכונן!” אמרה.
” להתכונן למההההההה!-” נקטעתי על ידי נחיתה במזרון ירקרק.
“אני לא עושה את זה שוב,לעולם!” אמרתי.
“אל תתבכיין!” אמרה.
” תפסיקי להתלונן!” אמרתי.
“תסתום!, ובוא כבר!” צרחה וקמתי.
היינו בחדר מלבני עשויי בטון עם אבק ומנורה בתיקרה סיפקה לנו אור עמום.
“את בטוחה? ,זה נראה לא משהו” אמרתי.
” רוצה לדעת משהו?” שאלה והנהנתי.
” אתה הולך למות ,לא עכשיו -בעתיד ” אמרה לילי.
“למות!, הצחקת אותי!,בדיחה טובה!” צחקתי והתגלגלתי עם הריצפה מרוב צחוק.
פתאום התנתקתי מהאדמה והייתי באוויר.
“לילי!, תורידי אותי!” קראתי.
” לא,עד שתבין שאתה באמת הולך למות ,אתה נשאר באוויר” אמרה לילי.
” אני באמת למות?! ,נו באמת” רטנתי
” תפסיק להתבכיין לי” אמרה לילי.
” לא, ואת גברת התלונות, איפה הוכל להשיג תלונה?” אמרתי.
נחתתי על ריצפת הבטון בטראח ,”אווץ!” אמרתי בעודי נאנק בכאב.
לאחר כמה דקות של אי-תזוזה ,קמתי על רגליי.
פתאום נשמע טרררררררר של משהו והקיר שמולי התחיל לזוז ימינה.
אחריי כמה שניות נהיה מולי דלת עץ בקיר .
לילי נקשה על הדלת שלוש פעמים.
” מה לעזאזאל?!” קראתי שהלסת שלי נשמטה.
ראיתי חור מלבני מתכתי שנפתח ממנו יצאו זוג עיניים.
” לילי ,מההה-” קרא הקול והביט בי שעיניו נעוצות עליי כמו במצלמה.
” למה את הבאת בן אנוש!?” קרא הקול.
“הוא נבחר,טמבל!” קרא לילי .י
“באמת?” שאל הקול ולילי הנהנה בגילגול עיניים.
דלת העץ נפתחה לרווחה כלפי פנים ולא ראיתי את מי שהיה בפנים.
“רשמית ,אתם מוזרים” אמרתי.
“תתרגל לזה ,בכיין” ענתה לילי.
“היי!” השבתי.
לילי סימנה לי להיכנס אחריה אך לפניי שנכנסתי דרך דלת העץ נעצרתי.
עמדתי לשאול עם קיימים שדים ,השדים הם אויביים של הערפדים ,ככה המורה החופר אמר לנו.
“כן ,הם קיימים” אמרה לילי.
התגלה חדר בגודל של ארבעה קומות קרקע בבית פרטי.
פנסי תאורה שמפיקים אורות צבעוניים האירו את המקום החשוך באופן מעולה.
מלא ערפדים שחשפו ניבים הביטו בי בעודם רוקדים.
“בוא כבר!” קראה לילי וגררה אותי לצד השני של המקום כטשטוש.
הגענו במהרה לבר קטן בסוף.
פנסי תאורה קטנים האירו את הבר ושפרפיי עץ גבוהים עם מושבים נוחים סביב הבד ב-ח’.
היו שם מעט ערפדים -חמש ,שש -שבע מקסימום.
הגענו לערפד שהיה באמצע הבר ,” זה ידיד שלי ,אל תביהל” אמרה לילי.
הוא היה בעל שיער שחור פרוע ועיניו לבנות לגמרי חוץ מאישון שחור קטנטן.
עיניו הפחידו אותי עד שכמעט עשיתי פיפי במכנסיים!.
גופו המאוד חסון בהרבה משלי לבוש בגופיה שחורה ,ג’ינס קצר ונעלי ספורט.
קעקועי משלושים שווי שוקים בצבע מעט שקוף היו על כל גופו שהשפיץ כלפי פנים.
ארבעה משולשים שווי שוקים קטנים באזור מצחו וסנטרו.
” תכיר זה מייקל ארבנוס ,אבל תקרא לו מייק” אמרה לילי.
מייק גמר את בקבוק הוויסקי שלו בלגימה אחת ענקית.
הוא קפץ מהשפרפף ונעמד מולי.
” ניקולס סביליאן ,אבל תקרא לי ניק” אמרתי בעודי לוחץ את ידו של מייק.
” הוא יודע שהוא ימות” אמרה לילי אבל פניו של מייק קדרו.
” מה קרה?” שאלה לילי.
“הוא…” אמר מייק.
” אני מה?” אמרתי ודחקתי במייק ולבסוף הוא נכנע.
“הוא ימות על ידי מישהי” אמר מייק.
“על ידי מי?” שאלתי.
“על ידי איזמרלדה -מלכת השדים” אמר הקול.
הסתובבתי לא האמנתי מול מי אני עומד ,מישהו שאני והוא מכירים.
ורסומי עמד מולי ,שדמעות יורדות מעיניו כמו גשם.

ערפדי הצללים – פרק 3: מקום מסתור
דרג את הסיפור

תגובות (5)

נעשה הרבה פעמים שימוש מיותר ולא נכון בפסיק אחרי סימן קריאה או סימן קריאה+סימן שאלה.
“ולמה אני נבחרתי *כשיש עוד…”
הוא שואל גם “למה אני נבחרתי?” וגם “למה נבחרתי כשיש עוד מיליוני ילדים כמוני?”
אין ממש הבדל בין השאלות. הן מביעות את אותו המסר – מה מיוחד בו שהוא נבחר?
אין צורך בשתי השאלות. אפשר לכתוב במקום זאת, “למה אני נבחרתי אם יש עוד מיליוני ילדים כמוני?”
לגבי הקטע שהוא מאוהב בה.
איך?
הם מכירים בקושי כמה דקות והוא כבר מאוהב בה ועוד “מאוהב קשות”?
לא אמין.
נמשך אליה, מילא. אבל לא ‘מאוהב’. לגבי מערכות יחסים בסיפור – אם הדמויות מכירות כבר לפני תחילת הסיפור אז אתה, ככותב, יכול להציג כעובדה שהם ביחד או לפחות שלדמות יש רגשות לדמות אחרת. אם הדמויות הכירו במהלך הסיפור – ואתה מעוניין לפתח מערכת יחסים ביניהם, זה משהו שצריך לבנות תוך כדי הסיפור ולא סתם לציין בפרק 3 שדמות אחת מאוהבת בדמות אחרת.
“מאיפה *צצה לך…”
הדו – שיח בין הדמויות כתוב כרשימה ולא כסיפור.
צרחתי, השיבה, שאלתי, אמרה, צרחתי, שאלה, אמרתי, אמרה… הבנת את הרעיון.
כדאי להוסיף מחשבות ותיאורי רגשות בין משפט למשפט וכמו כן, לגוון את המילים.
אם, הדו – שיח מתרחש מאוד מהר, כמו פה, כי הם נמצאים במגלשה, ואין כל כך מה לתאר(תיאורי סביבה ומראה בוודאי שלא כי הכל חשוך, ותיאורי רגשות גם לא, כי לדמויות אין זמן להרהר ברגשות שלהם), אז אפשר להימנע מלהשתמש ב”אמרתי, שאלתי, צרחתי וכו'” אחרי כל משפט.
מכיוון שזה דו – שיח, דמות אחת מדברת, השנייה עונה, עוד פעם הדמות הראשונה מדברת ועוד פעם הדמות השנייה משיבה. אנחנו כקוראים נבין מי אומר מה, במיוחד ששתי הדמויות הן זכר ונקבה ולכן כינויי הגוף שונים. כל מה שצריך לעשות זה לדאוג שכל משפט נמצא בשורה נפרדת ושהפיסוק נכון.
“התגלגלתי *על הרצפה…”
“איפה *אוכל להגיש תלונה”
אם הוא נחת על הרצפה בכאב ובהכרה, איך הוא שוכב על הרצפה כמה דקות(!!!) בלי תזוזה? טבעי שהוא יזוז ויתפתל מכאבים. או שאם הוא לא זז, זה ימשך רק כמה שניות ולא דקות.
“מה *לעזאזל?!”
“עמדתי לשאול *אם קיימים שדים…”
כתוב שהוא עמד לשאול אם קיימים שדים, אבל לא מצויין שהוא שאל זאת.
האם לילי יכולה לקרוא מחשבות? אם לא, כדאי לשנות את המשפט ל(משהו בסגנון של:) “תגידי,” התחלתי לשאול, “אם ערפדים באמת קיימים ואני לא הוזה, יש גם שדים?” זכרתי שהמורה החופר שלנו אמר לנו ששדים וערפדים הם אויבים.
“בגודל של *ארבע קומות”
“*ושרפרפי עץ…”
“*חמישה, שישה, שבעה מקסימום.”
“אל *תיבהל.”
“גופו המאוד חסון בהרבה משלי” לא תחבירי. או “גופו החסון בהרבה משלי” או “גופו המאוד חסון, בניגוד לשלי” או כל דבר אחר תקין(הכפילות של ה’מאוד’ וה’בהרבה’ היא הבעייתית).
“על ידי איזמרלדה – מלכת השדים” אמר *קול.
מוסיפים את ה’ הידיעה, כאשר המיודע הוזכר כבר מקודם ולקוראים ברור במה מדובר. מכיוון שזו הפעם הראשונה שמוזכר ה’קול’, לא מיידעים אותו.
“*כשדמעות יורדות מעיניו…”

כדאי להוסיף יותר תיאורים(של רגש בעיקר, כי סביבה ומראה חיצוני יש לפעמים אבל גם אותם כדאי לכתוב יותר. הקוראים בד”כ לא זוכרים איך נראות הדמויות ולכן כדי להזכיר לנו מדי פעם. למשל ‘”הוא יודע שהוא ימות.” אמרה לילי ועיניה הסגולות נצצו בתערובת של רגשות שלא יכולתי לקרוא’).

חוץ מזה, הפרק בסדר בסך הכל. בא לי כבר להכיר את השדים!!!
ולדעת איך ניק ו – ורסומי מכירים.
מצפה לפרק הבא.
נ.ב.
האם הדמות שלי(סטאר) נכנסה לסיפור?

21/06/2018 17:50

מסכימה עם Blackwidow12.
אני אוסיף ש’טררררר’ לא עובד כשמספרים סיפור, זה אפילו מגוחח. עדיף לרשום ‘חריקה מחרישת אוזניים’ או משהו דומה.
איך הוא יודע שיש עוד ערפדים בבר?! אולי הם אנשי זאב? הרי הוא לא יודע את העולם הקסום הזה של העולם.
אני אדגיש שתי דברים:
1. מאוהב – איך זה קורה כל כך מהר ?! זה לא בדיוק אמין.
2. אם נניח הוא נפל בקסמה באותם רגעים קסומים וייחודיים שהיא מצאה חן בעיניו (ושלא תארת…), איך היא יודעת את זה?!

ממש, אבל ממש חסר רגשות. למה אין תיאור הרגשות אחרי כל משפט בריב הקטן שהיה לפני הכניסה לבר?
אם הוא מאוהב קשות, אז מה בה כל כך מוצא חן בעיניו? אם זה העיניים הרושפות כשהיא מתעצבנת? אולי קור הרוח שלה בסכנת חיים? אולי הרגע הזה שהיא חילצה אותם בסימטה כשהשוטרים המשיכו לחפש ואז הוא היה צמוד אליה והרגיש את חום גופה?

אגב, זה לא נחשב מדע בדיוני – זה יותר Urban Fantasy

21/06/2018 18:21

אז דיי כתבו לפני את מה שחשבתי גם, חוץ מעניין אחד:
כשתיארת את הבחור מאחורי הבר שמת כל מאפיין בשורה נפרדת. אומנם לרדת שורה הרבה פעמים לפעמים תורם לסיפור, אבל בקטע הזה זה מציק. יכולת בקלות לשלב את כל תיאור המראה הזה בפסקה אחת.

סך הכל פרק נחמד, לא קרה בו יותר מדי (חוץ מהגילוי המוזר שהוא עומד למות ו… שהוא מאוהב בה? וואט?) ולי הוא עבר מאוד מהר, כיאה לפרק שחצי ממנו מתרחש במגלשה.
הערפדים… רקדו? מה, זה נשף או משהו? הייתי שמחה להבהרה בעניין הזה :)
סקרנית לדעת מאיפה ניק מכיר את ורסומי ^^

22/06/2018 00:42

אתה גאון של מלכודות, רק שתדע לך. כשראיתי את השם של הדמות שלי בסוף אמרתי לעצמי “ואוו עכשיו אני חייב לקרוא את הפרק!” הייתי סקרן לראות איך הדמות שלי משתלבת. גודל האכזבה כגודל הציפייה חחח
אני לא באמת הולך לתת ריג’קטים בסיפור הזה. אני ממש נשמע כמו פוץ מתנשא (כנראה זה מה שאני, לאט-לאט אני משלים עם זה) אבל… במקרה הזה כאן אני לא רואה סיבה.

25/06/2018 23:52

תודה על התגובות!.
בפרקים הקרובים נכיר כל דמות מהרשמה בנפרד.
אם אחבר את כולם ביחד זה רק יבלבל אתכם וגם אותי.
יצא בערך ארבע ,חמש פרקים ואז בעצם יתחיל האקשן.
והדמות של סטאר תיכנס רק בשלב יותר מאוחר blakwido12.
ההמשך יעלה השבוע כיוון שיש לי יותר זמן פנוי.

26/06/2018 07:17
6 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך