שילוחים

15/08/2020 133 צפיות אין תגובות

א.

הוא ישב על הכיסא המסתובב שלו ליד השולחן בחדרון הקטן. עבר הרבה זמן מאז שישב שם בחדר ששימש למעשה מחסן חם ומחניק. זו היתה בחירה שגויה לחדר עבודה. הוא חשב שיוכל לשבת שם ולעבוד קצת על ענייניו. זה קרה אולי פעם אחת לפני שנים. עכשיו הוא הדליק את המחשב שלו והעלה את התמונה של משפחתו. בתמונה שצולמה לפני כמה שנים הם היו ארבעתם: הוא, אשתו, בנו שהחזיק בתמונה בכדור ובתו שהיתה רכובה על אופניים קטנות. התמונה צולמה בחורף על ידי שכנה, ועכשיו היה לו קר יותר בחדר המחניק.

ב.

שלשום הוא סגר את הפרטים עם החברה המשלחת. הוא ישב מול איש המכירות של החברה והתעניין בפרטים.

– “הרבה אנשים משתמשים בשירותים שלכם?” הוא התעניין.

– “לא מעט. יש הרבה אנשים לא מאושרים שסביבם יש אנשים מאושרים, והם מעוניינים לספק להם, בוא נאמר, מישהו פחות טרוד להמשך המסע המשותף”, איש המכירות חייך בחצי פה.

– “איך זה בדיוק יעבוד?” הוא שאל.

– “המשפחה שלך צריכה לנסוע לאיזשהו מקום בלעדיך. בדרך, איפשהו, לפי מה שהכי נוח מבחינת התנאים, הם יכנסו ל’צינור’ שיעביר אותם ל’קיום חליפי’ לזמן קצר. הם לא ירגישו שום שינוי כי הם עדיין יהיו בדרך. אנחנו נודיע לך, ואתה תצטרך לסיים את עניינך בעולם. אחרי שתסתלק הם יחזרו ב’צינור’ לעולמנו וימשיכו בנסיעה. כשהם יחזרו הביתה לא יהיה מבחינתם שום שינוי”.

– “מי יחליף אותי? הם ירגישו שזה מישהו אחר?” הוא היה מודאג.

– “יחליף אותך מישהו זהה לך. ברגע שנחתום על החוזה נעתיק אותך בחדר סמוך. למעשה, ניצור מישהו זהה לך בגוף ובתכולת המוח. הוא יכיר אותם, אל תדאג. נעשה כמה התאמות, אמנם, והוא יהיה קצת פחות טרוד, כדי שהמשך המסע של המשפחה שלך ושלו יהיה נעים יותר” הבטיח איש המכירות.

– “ואשתי לא תוכל לדעת מזה? גם הילדים לא ידעו כשיגדלו, נכון?” הוא הזיע.

– “אני יכול להבטיח לך שהחוזה שלנו הוא איתך בלבד, ואנחנו שומרים על סודיות הלקוחות שלנו. אני לא יכול להבטיח במאת האחוזים שלא תהיה דליפת מידע, אבל אי אפשר להבטיח שבעתיד לא יקרו דברים גם אם מאוד משתדלים” עכשיו איש המכירות חייך בפה מלא.

הוא חתם על החוזה, ואחרי כמה שעות חזר לביתו.

ג.

הוא העמיד פני חולה. זה לא היה מסובך לו יותר מדי. לא מעט מימיו הוא היה חולה. כמה קשה כבר להעמיד פנים שיש לך כאבי שרירים וכל הגוף כואב לו? לו זה לא היה קשה בכלל. אשתו הציעה שתיסע להוריה לכמה שעות עם הילדים, והם יתנו לו את המנוחה שהוא זקוק לה. הוא חייך בהכרת תודה.

אשתו ארזה בזריזות תיק עם בגדים להחלפה לילדים. היא ירדה איתם למכונית. לפני שנפרדו הוא השתעל, אמר להם שלום ושיתראו עוד כמה שעות. הוא חייך ונופף לשלום לילדים. הוא התיישב בכבדות על הספה בסלון ובהה בטלוויזיה הכבויה. מדי דקה או שתיים הפנה את מבטו אל השעון. הזמן זז, אבל לאט.

הגיע הזמן. נקישה בדלת. הוא קם וצעד אל הדלת. הוא פתח את הדלת. היו שם שני אנשים ושתי לחיצות.

שילוחים
דרג את הסיפור

תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך