הסיפור הזה הוא קצת על אהבה וקצת על שנאה. קצת על לבד וקצת על חברים. קצת על חמלה והבנה וקצת על אלימות וסידסטיות. אני אעשה להרחיב כמה שיותר מכל העולם שיצרתי מהדמיון. מקווה שתאהבו אותו :)

Abnormal highschool ch 1

17/08/2019 55 צפיות אין תגובות
הסיפור הזה הוא קצת על אהבה וקצת על שנאה. קצת על לבד וקצת על חברים. קצת על חמלה והבנה וקצת על אלימות וסידסטיות. אני אעשה להרחיב כמה שיותר מכל העולם שיצרתי מהדמיון. מקווה שתאהבו אותו :)

‘איזה יום מתיש’ חשב לעצמו קאי כשהוא מתהלך בכבדות במסדרונות החדר.
כל התלמידים הסתכלו עליו כשחשבו שהוא לא רואה אבל קאי הרגיש את מבטם על גבו כמו חיה שמרגישה במבט של טורף. אבל זה לא הטריד את קאי אפילו לשניה כי הוא היה כבר רגיל לזה.
עברו רק חודשיים מתחילת השנה וכבר הוא מפורסם בכל בית הספר.
” סליחה!” פלטה ילדה מבוהלת שבטעות נתקלה בו. הילדה נראתה מפוחדת אפילו כשהיא גדולה מקאי בשנתיים.
קאי העיף עליה מבט חטוף וחזק לענייניו.
לעזאזל חשב לעצמו קאי גם היום לא מפסיקים להסתכל עליי, בעצם למה חשבתי שהיום יהיה שונה.
אפילו שקאי ניסה שלא למשוך תשומת לב מאז ההעברה זאת לא הייתה משימה פשוטה, הוא היה מטר שמונים ובעל גוף גדול שלא ייבש ויקינג, השיער שלו היה צהוב כמו השמש עם קוצים שנמשכו לאחור בצורה ממש כמו דורבן עם גווני חום שנראו לא קשורים כאילו צבע אותם וענייו היו שחורות כמו לילה ללא ירח. אבל הדבר שהכי משך את תשומת הלב של הבית ספר זה שכל יום בזמן כל הפסקה הוא היה הולך ישירות לכיתה של אחותו, אפריל, ומוודא שהכל בסדר איתה, שהיא תלמידה חרוצה ובעיקר שלא יתקרבו אליה בנים.
זאת הייתה משימה מסובכת לא פחות משום שאפריל הייתה אחת הילדות היפות ביותר בבית הספר, יש שיאמרו שהכי יפה.
בדומה לאחיה גם לאפריל היה שיער בלונדני, אבל לאפריל היה שיער יפה ובלונדיני שגלש בגלים עד למותניים שלה, היא הייתה מאוד שקטה, בעיקר כי לא הייתה לה או לאף אחד הזדמנות לשוחח איתה כשאחיה בא בכל הפסקה ולוקח אותה לגג, אבל בניגוד לאחיה עיניה היו גדולות וירוקות כמו הים. הדבר היחידי שאפריל לא הייתה מרוצה מעצמה היה הגובה שלה משום שהייתה רק מטר שישים, למרות זאת אף אחד מהבנים לא התלונן.
“בואי” קאי אמר לאפריל בקצרה ובחוסר סבלנות.
אפריל לא השיבה והמשיכה לשבת במקומה ולהסתכל על חצר ביה”ס.
קאי נהם לעצמו, הוא לא היה ידוע בסבלנותו הרבה ועצם העובדה שהם עדיין בכיתה וכתריסר תלמידים נמצאים שם איתם גרמה לו לאי נוחות.
קאי דפק על שולחן של אפריל וקירב את ראשו קח שלא תוכל להתעלם ממנו.
” אין לי כוח למשחקים” קאי סינן מהשיניים בכעס “בואי. הולכים.”
אפריל הסתכלה על קאי בקור רוח למשך כמה שניות, לבסוף היא נאנחה ובא איתו באי רצון לגג הביהס.

“הכל בסדר?” שאל קאי בזמן שהוא מדליק סיגרייה
אפריל משכה בכתפייה “כמו בכל יום” ענתה בקרירות.
קאי שתק לכמה שניות ולבסוף אמר “לא שאלתי על כל יום שאלתי על היום”
אפריל הסתכלה עליו במבט קצת מעוצבן “מה שונה היום מכל יום” היא ענתה ברוגז.
“אם את רוצה להגיד משהו תגידי” קאי אמר מעוצבן בחזרה.
קאי שנא את משחקי המוחות עם אחותו, בעיקר משום שתמיד ניצחה, לאפריל הייתה לשון חדה ואפילו שקאי לא יודה בזה היא הייתה חכמה ממנו. אפילו שתוצאות המבחנים שלהם דיברו בעד עצמם.
“כל יום אתה שואל אותי אם ‘הכל בסדר’, בבוקר, בהפסקות, בדרך הביתה ובארוחת ערב אפילו שכל יום הוא אותו הדבר”
” לא ידעתי שהשגרה שלנו היא כזאת נוראית” אמר קאי בעוקצונות.
“אז תחשוב שוב” התריסה אפריל והפנתה את הגב אליו כשהיא צופה שוב בחצר ביה”ס רק הפעם ממבט על מהגג.
“אני לא מבין מה עוד אז רוצה” קאי אמר עם עייפות בקולו
“מה עוד?” אמרה אפריל בכעס כשהיא הסתובבה אליו בחדות “אתה באמת לא מבין מה לא בסדר?”
‌קאי נאנח משפשף את עיניו באצבע ואגודל של יד שמאל.
“את יודעת למה אני לא יכול להניח לך להיות כמו כולם”
“אז למה אנחנו פה?” שאלה אפריל פורשת את ידיה לצדדים.
“אני צריך להזכיר לך שאת רצית את זה?”
“אני רציתי לחיות חיים נורמליים, לא להסתכל עליהם מתוך כלוב מזהב”
“זה הכי קרוב ששנינו נגיע לחיים רגילים אז תניחי לזה” אמר קאי שהוא רוצה לסיים את הוויכוח חסר הטעם הזה.
“זה הכי קרוב שתיתן לי להגיע” אמרה אפריל כשהיא יודעת שאחיה לא הסיבה היחידה למחסום בינה לבין ה’חיים הנורמליים’ שלה.
“אפריל-” התחיל קאי לומר.
“לא משנה” אמרה אפריל בכניעה והסתובבה לכיוון המדרגות.
“לאן את הולכת? ההפסקה עדיין לא-” התחיל קאי להגיד כשצלצול הפעמון קטע את דבריו.
אפריל הלכה וקאי נשאר לבד על הגג.
קאי הביט אל ידו, הסיגרייה נגמרה לפני שהספיק להנות ממנה.
קאי גיחך ומלמל לעצמו “הילדה הזאת עוד תהרוג אותי” כשהוא משליך את בדל הסיגרייה לריצפה.
קאי הוציא מכיסו את קופסת הסיגריות והדליק לעצמו עוד סיגרייה.
‘אני מניח שגם היום אני אאחר’ חשב לעצמו קאי, לא שהיה לא אכפת, מחשבותיו היו עמוסות סביב אפריל, כל יום היא נהיית יותר מרדנית.
“תזכור, גבר שובר את עצמותיו לפני שהוא שובר את המילה שלו”
המשפט הזה הדהד לו בראש מהיום הראשון שהוא ואפריל הגיעו לביתם החדש. קאי ידע שבקצב הזה דברים ידרדרו מהר והכי גרוע זה שהוא לא ידע איך לעצור את זה.
‘זה הולך להיות נס אם נעבור את השנה הזאת בשלום.’ חשב קאי כשהוא סיים את הסיגרייה שלו והלך לכיתה לאחר איחור של 10 דקות.

Abnormal highschool ch 1
דרג את הסיפור

תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
סיפורים נוספים שיעניינו אותך