סודו של הבארון

30/07/2019 99 צפיות אין תגובות

הברון הסתובב באחוזותיו והיה מרוצה ומדושן עונג.
“יפה”, אמר, “לא חסר לי דבר, האחוזות מכניסות הרבה כסף ואני יכול לטייל ולצאת למסעות ציד. אני יכול לארגן נשפים ולהזמין את כל המי ומי. הקיסר ירום הודו לא יגיד לי דבר.
וכך זרמו הימים.
יום רדף יום ושנה רדפה שנה. והנה נפל דבר , באחוזות התחיל להופיע שודד לבוש בשחורים ופניו מכוסות במסכה מפחידה.
השודד היה רודף אחרי נשים, קורע מהן את המחרוזות שלהן וגוזל את תכשיטיהן.
כל אחת מהנשים התלוננה שזו הנדוניה שלה שבבוא העת תִמסר למשפחה שתקים.
“אולי נדבר עם הברון שיפתור את הבעייה ויסלק את השודד המציק לנו? מי יודע למה הוא מסוגל להגיע ואנו חסרות מגן.
פנו לאשת הברון שהיתה ידועה בטוב לבה ובנכונותה לעזור לאנשים והיא פנתה לבעלה.
הברון ענה לה תשובה לא ברורה והיא הרפתה ממנו. בסך הכל רצתה שקט וחיים נוחים. ומפנקים.
אחרי כחודש השודד חזר ושוב מילא את אמתחתו במחרוזות שניתנו אחר כך לאשתו. הברונית שמחה שקבלה תכשיטים יפים אך ידעה שבעלה נתן לה אותם וכששאלה מאין הגיעו , לא קבלה תשובה.
עלו בלב הברונית חשדות שמא השודד בא בשליחות הקיסר.
הברון ורעיתו הוזמנו לנשף והברונית ענדה מחרוזת יפהפיה שקבלה מבעלה. הברונית עברה בין נתיניה ואחת הנשים פרצה בצעקה: “מחרוזת זו היתה שלי”. בכתה , שרטה את הסובבים אותה וספרה איך היא נשדדה לאור היום.
הברון לא שמע דבר על השודד ולמה? כי השודד היה הברון בעצמו, זה היה סודו. הברון חיפש ריגושים לחייו התחפש לשודד ו”חגג”.
אחרי שנתגלה הסוד השודד נעלם , והברון ירד מגדולתו.

סודו של הבארון
דרג את הסיפור

תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
3 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך