פרק 1: להאמין בכל דבר

אביטל הרגישה 24/12/2017 296 צפיות אין תגובות

היה הייתה פעם ילדה ושמה אלה ,והיא ראתה את העולם לא תמיד כמו שהיה. אלא אולי כמו שהוא היה יכול להיות, עם רק טיפ- טיפה של קסם.
” יפה , קטנה!” אמרה אימה בחיוך של שמחה עילאית ונשאה את אלה התינוקת אל על.
לאימה ולאביה היא הייתה נסיכה. נכון , לא היה לה תואר ולא היה לה ארמון.
אבל היא הייתה השליטה של הממלכה הקטנה שלה.
שגבולותיה היו הבית והאחו בקצה החורשה, שם הגרה המשפחה שלה במשך דורות.
עם מר אווז וכל משפחת החיות שלהם.
” שלום לך , מה אתה חושב שאתה עושה?” היא נזפה בו בעדינות וצחקה בעליזות. ” תן לקטנים את החלק שלהם! אנחנו לא רוצים שתכאב לך הבטן , נכון?” אמרה אלה בחיוך עליז ושוב צחקה. אמה הסתכלה עליה בהתפעלות.
ואז אלה הבחינה בגאס- גאס וצחוקה הבהיר נישא למרחקים.
” הו, גאס-גאס , אתה עכבר בית, לא עכבר גינה! ” אמרה אלה בטון משועשע ואז פנתה לז’קלין ,” נכון , ז’קלין?” ציפתה אלה ממנו לתשובה אך העכבר נותר דומם כשהיה.
” אסור לך לאכול את האוכל של מר אווז!” הוסיפה אלה בחיוך שובב, ואז היא פנתה לאמה, ” אני צודקת אימא’לה?” שאלה בסקרנות.
” את עדיין מאמינה שאפשר לדבר אליהן , נכון?” תהתה אימה בקול.
” מה , אי אפשר?” שאלה אלה בחיוך מהוסס.
” בטח שכן , חיות תמיד מקשיבות לי. והן ידברו כמעט לכל אחד שיטה להן אוזן. ככה אני לומדת איך לדאוג להן.” הסבירה אימה באריכות.
” מי דואג לנו אבל?” שאלה אלה בסקרנות.
” מי אם לא הפיות הטובות?” אמרה אימה בחיוך מקסים.
” אז את מאמינה בקסם?” שאלה אלה בסקרנות.
” אני מאמינה בכל דבר.” ענתה אימה בקצרה.
” אז אני מאמינה בכל דבר כמוך,” הסכימה אלה עם מה שאימא שלה אמרה והשתיים צחקו להן.

פרק 1: להאמין בכל דבר
דרג את הסיפור

תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
סיפורים נוספים שיעניינו אותך