תגובות בבקשה!

שושלת של דם.

07/06/2013 504 צפיות 2 תגובות
תגובות בבקשה!

היא הסתכלה עלי במבט מפוחד, אך קולה היה נוקב ״איך אתה מכיר את אימי?!״ שאלה נחרצות.
שמעתי את הרעד בקולה, את הפחד שלא יעבור לעולם ״הייתי אחד ממשרתיה אשה קרה״ עניתי בבוז. היא השפילה את מבטה, כאילו רצתה שאשקר, כמו שכל האחרים עושים ״אחד מנתיניה הנאמנים האמת, אבל בגדתי. נראה לי שכרגע הממלכה מחפשת אותי, וגם אותך! אם אביא אותך לאימך, אולי יסלחו לי על פשעי..״ ״אימי לא סולחת מהר כ״כ!!״ קבעה ״מי כמוך יודע?!״ צחקתי, כמעט ברשעות. ראיתי את פניה שלה, כ״כ דומים, עם אותה הרשעות. גבותיה הדקות נמתחו מעל לעייניה הירוקות, ושערה שחור. מלבושה היה מרופט, למרות שמתחת ללכלוך היו בגדים של בת מלך. למרות הלכלוך שהצתבר על גופה הייתה יפייפיה, כמו אמה. שפתיה היו אדומות ,כמו דם. ופניה חיוורים חיוורון קודר. היא ניסתה להסוות את הפחד, להראות שאין איש שולט בה, אבל שנינו ידענו שיכולתי לגרור אותה איתי לכל מקום שרצתה בו נפשי, למרות החשק לחזור ולהיות זה שהמלכה מאוהבת בו, לספוג את ההנאות הקטנות מהצד… אני יכול להמציא למלכה שהלכתי לצוד את בתה הנעדרת, היא תאמין, כי מה עוד מאהב יכול לעשות לאהובתו ממרום מושבה…?! אבל משהו בעייניה היה ממכר, הרגשתי מהופנט לא יכולתי לעצור. דחף חזק כ״כ משך אותי לשפתיה האדומות, דחף שפחדתי להודות בו. היא מהפנטת אותי, ידעתי. שמעתי שיש כאלה שלבם טהור מכדי להיות אמיתי… אבל היא?! לא יכול להיות! היא מרשעת כמו אמה לפניה ״הביאי לי את ידייך״ פקדתי בעודי מהופנט לתווי פניה המושלמים, היא נכנע בלי מילים הושיטה את ידיה למרחק נגיעה והתקרבה, אבל כוח שנבה ממנה קיבע אותי למקומי. היא כישפה אותי, הרגשתי מנותק מכל רגשותי בעולם. ״מה יש לך?!״ שאלה אותי, היא לא מודעת לעצמה זה מוזר… בדרך כלל, האנשים יודעים שהם כאלה. היא משכה את ידיה והסירה את מבטה מעייני, בשניה אחת הכל חזר אלי! בבום! הרגשתי שהעומס מכביד עלי ונפלתי ארצה, היא הייתה באפיסת כוחות מוחלטת.
התעלפתי ויותר מזה אני לא זוכר.

שושלת של דם.
דרג את הסיפור

תגובות (2)

מושלםםם

07/06/2013 06:19

תודה רבה!

07/06/2013 06:20
3 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך