כשאנשים נכנסים לבית שלהם הם בדרך כלל נכנסים למקום אותו הם מכירים היטב ובו הם מרגישים בטוחים ואהובים. במקרה שלי, עמדתי להיכנס למה שאמור להיות הבית שלי (לפחות לתקופה הקרובה) […]
אני משעין את ראשי על מושב הרכב ומוריד את החלון. גל חום פוגע בפניי, האוויר לח ובחוץ חשיכה מוחלטת. כל כך הרבה שנים עברו מאז שגרתי בבית ההוא, ועדיין פנסי […]
שתיתי כוס קפה שחור, עישנתי סיגריה, ויצאתי אל החוצ. חמוש באקדח יצאתי. עם שישה כדורים יצאתי. ועוד כדורים בכיס, מרשרשים. כי בחוצ כאן הכול יכול לקרות, זה לא חוץ רגיל. […]
שכה יהיה לי דוב. שעה שלמה שהבחור מדבר ללא הפוגה על סדר ועל יעילות ועל נהלי בטיחות. בקושי רק נכנסתי. אני יודעת שלא מנומס אפילו לחשוב על הפסקה, אבל בחיי, […]
ליקום יש דרך מוזרה לצחוק עליי. ג’ון אלן נראה בדיוק כפי שתיארתי לעצמי: גרסה יותר מבוגרת של ברנדון, לבוש בחליפה שאף אחד לא ראה מאז שנות השמונים של המאה הקודמת […]
שמי אוּנִי. אני מספרת את הסיפור הזה לא כדי להרשים אתכם, על־אף שברור לכל בר־דעת שמכיר את הסיפור שאכן מדובר בסיפור מרשים ביותר, וגם לא כי ברצוני לעורר הזדהות או […]
אחרי שרעות יצאה הסתכלתי מסביבי על החנות. כרגע היו בה אם ובת שניסו לחפש תחפושת, והיה נראה שהן לא מרוצות מהמבחר. “בואי, נלך בשבוע הבא לחפש במקום אחר” אמרה האם […]
“בוא נעשה קצת כיף” המקולל אמר והצביע על המלאך. המלאך התקפל מכאב ועלה באש עד שלא נותר ממנו דבר. “זה אכזרי” אמר אביעד. “ואתה הבא בתור” המקולל הצביע עליו אבל […]
ציוצים לא פוסקים מעירים אותי לפתע. שתי ציפורים שחורות עומדות על ענף עבה חסר עלים מעליי, אחת מהן שרה בעוד שהשנייה שותקת. לאחר כמה רגעים הציפור השנייה עונה לה, קולה […]
1 חלמתי שאני במדבר. זה היה מדבר ללא גבולות, כך אמר לי החלום. כל כוכב הלכת הזה שאני פוסע בו בין אנשים הפך למדבר. לא היו לי מים ואוכל, רק […]
פרק 1ההתחלה😁 באחד ממסעותייה קפטן אליס ג’פרסון נתקלה ביעד חדש ולא ידוע ,אי קטן שתושביו דמו לה מאוד כלומר הם דיברו אנגלית והיה להם קפה (דבר שאליס מאוד העריכה אחרי […]
לאט לאט ההלם עובר ואני מתחיל להפנים את כל מה שקרה במפעל, או בכלל ביומיים האחרונים. היה לנו יעד מתוכנן ובדרך עברנו רצף של אסונות, ועכשיו אנחנו תקועים פה, בתוך […]
“ישון, חיפשתי אותך בכל מקום, איפה היית?” הנער, שהשקיף אל עבר האגם דרך חלון מעוקם, הסתובב לאחור ותהה איך הגיעה הנערה עד אליו בלי להשמיע כל רחש על מרצפות האבן […]
מגפי דורכות ומשמיעות צליל אליו כה התגעגעתי, הקור הופך את קצה אפי לקרחון ורוח מקפיאה את כפות ידיי ברגע שהן מציצות מכיסי מעיל הפרווה החמים שלי. הכפור חודר לעצמותיי ובכל […]
“אני? פייה?” האמת שעם כל הדברים שקרו לי קשה להגיד שדווקא הדבר הזה לא הגיוני, אבל משהו עדיין לא הסתדר לי. “זה נראה שהפכתי איכשהו לאישה, ואני לובש את אותה […]
היי, היי, היי, אתם בטח צוחקים עליי. מה קורה כאן עכשיו. ברנדון עומד מולי, הורידים והעיניים שלו זוהרים בצבע כחול. אני מניף את היד שוב ושוב, הזרם החשמלי מתחיל בלב […]
זה אולי הדבר הכי קרוב לבית שראיתי עד עכשיו חוץ מהתמונה המדברת עם הפנים של סבא שלי. “ג’ון!” אני קוראת. “קלרה!” אני שומעת את קולו, אבל הוא עדיין קטוע. “מה […]
“הסיגריות האלו שאנו מעשנים. כל הנפלאות, כל הניסים.” מזמזם חמי רודנר בטלוויזיה, ודיכי חושב שהוא חייב לבלות לפני שייקרע. במאפרה שלו יש פירמידה יפה של בדלי סיגריות. “קום, תתלבש,” אמר […]
“אוי, זה מביך, מעולם לפני זה לא לבשתי בגדי נשים”, זה מה שחשבתי תוך כדי שלבשתי את השמלה הוורודה עם הכנפיים. השמלה הייתה די צמודה, אבל נראה לי שככה בגדי […]
הכל התחיל מרעיון טיפשי. אחרי ששנה שעברה כל החבר’ה קטלו אותי על זה שלא התחפשתי למסיבת פורים, השנה ערן הבהיר לי שאני לא יכול לעשות שוב את אותה טעות. אני […]
רק עוד כמה דקות. כל מה שאני רוצה זה לישון, רק עוד קצת… רק עוד כמה דקות. עיניי נפקחות למחצה באיטיות, מנסות להבין את פשר הטשטוש הירוק-חום-כחול מעליי. אוויר קר […]
דיה וישון ישבו על סלע גדול המשקיף אל האגם. המים היו שלווים, והשמיים בהירים. ישון נזהר שלא לשבת קרוב מדי לאחותו. הנער הבין שכדאי לו לתפוס מרחק זהיר מאחותו אחרי […]
כשהאבק התפזר תום ראה איש בשריון זהוב עם קסדה בצורת אריה כורע על הרצפה בינו ובין מנגוג. “מה עכשיו?” הוא שאל את עצמו כאשר האיש קם. “אתה לא מזהה אותי?” […]
“תתחילו,” אני נושמת עמוק ועוצמת את עיניי. “הקסם הזה יזכיר לך קצת דברים… אז תהיי מוכנה לפלאשבקים.” אומר סבי, ואני לא מבינה מה משמעות המילה האחרונה. “תעשה את זה,” הוא […]
פרק א’ – חרבות סאפאנה. “בוא, שב. תן לי לראות מה הבאת עבורי.” גאהון קא-ביג’ התיישב על הכסא. הוא הרהר לרגע, ואז הרים את אחד הילקוטים, ושפך את תכולתו על […]
•מתמשך• זה היה רק טיול נחמד לקהיר, בלי מנורות, ג’ינים או משאלות, ככה לפחות אטייה תכננה לבלות בקיץ. אחרי שהדלק באוטובוס אזל, היא, אחיה עם פוביות הבטיחות שלו ועוד נערה […]
גורל- המילה השנואה עליי. אנשים רוצים להאמין שהחיים שלהם מתקדמים במסלול מתוכנן מראש, אירוע אחר אירוע, שלב אחר שלב, אנחנו צועדים בשביל שמישהו אי שם סלל בשבילנו, אנחנו פשוט לא […]
בלי משים, רכנו ישון ודיה קדימה, כדי לשמוע טוב יותר את דבריו של האיש הזקן. אך לא היה צורך בכך. קולו של אדון המחוללים נשמע היטב בחלל החדר, אף שלא […]
שפתיו של סבא שלי מתעקלות לחיוך. “אני שמח שהחלטת נכון… אבל כפי שאמרתי, גם ככה לא הייתה לך ברירה.” אני מגלגלת עיניים ומביטה אל עבר ג’ון. “למה הסתרת את זה […]
כל כך הרבה שנים שהדבר היחיד שאני רציתי לקבל הוא שקט. שנאתי כשאנשים דיברו איתי וכדרך אגב אמרו משהו על ההורים שלי. ‘איך אתה מסתדר?’, ‘איפה אבא שלך נמצא בכלל?’, […]
