הי שם בשמיים האין סופיים זוהר מנצנץ נופל לכיוון בלתי ידוע ונוחת לו הי שם. “הי לכולם שמי הוא ונלופי שם קצת מוזר, אז היום אני יספר קצת על עצמי […]
אני עוזבת את המקום ונושמת עמוק בהקלה כשאני רואה שסבי לא בא אחריי. “מי את ומה הסיבה?” אני שומעת את קולם של השומרים השומרים על פתח חצר הארמון ואפילו לא […]
קיילי, התגלמותו האנושית של הכאוס, של הרוע, היא מגנט של צרות ומריבות. אם בינתיים לא התחילה אחת, אז היא בוודאי תתחיל. היא מתקשה להסתדר בעולם בני האדם, אנשים לא מבינים […]
הכי אופייני שלהורים שלי, המלך והמלכה, תהיה סוג של ‘ישיבת שלום’ דווקא באמצע נשף. זה ה-דבר היום. אני מתקדמת במהירות לחדר שלי, נכנסת, טורקת את הדלת ומתיישבת על המיטה. “רבע, […]
פרק שני נאקו “שוב.” הזיעה הייתה בלתי נסבלת. מה לא היה בסדר במהלך הזה? כבר עשרה שבועות שאני לומד אצל קאן-לאייס, עשרה שבועות שהוא עובר על המהלך הזה ועל עוד […]
פרק 8: אנחנו מגיעים אל הכרכרה. בני משפחת המלוכה צועדים בגב זקוף ובראש מורם, כיאה לאצילים. רעד עובר בי על המחשבה לפגוש את ג’ון שוב… וזה דיי מוזר, כי אף […]
“איב גשי לפה יש לי משימה לתת לך” “כן אדוני” “לכי ומצאי את הספר ואת הנסיכה אבל הזהרי הספר עלול לברוח שוב קדימה צאי” “כן אדוני” הרחק משם ביום למוחרת: […]
קם ועבר לידי תוך כדי שהוא מסתכל עלי הרגשתי צמרמורת מאיפה הוא מוכר לי העיניים האלה הסתכלו עלי הרבה מאוד פעמיים, אבל זכרוני בוגד בי זה מרגיש מתסכל למה דווקא […]
אני מתעוררת בהפתעה. עכשיו, כנראה, קצת אחרי אמצע הלילה, ואתמול, נרדמתי על השטיח בחדר שלי. אני מתרוממת לאיטי ופוקקת עצמות, השיער הלבן שלי פרוע וסבוך… מתילדה עומדת לתת לי את […]
הרמתי את ראשי וראיתי נער בגילי (15) עומד ומושיט לי את היד, קמתי לבדי ועניתי לו “אני מצטערת אבל אתה התנגשת בי עכשיו תסלח לי אני ממהרת” עקפתי אותו ויצאתי, […]
הספרים שנערמו קודם ל הרצפה, חזרו אל המדפים שלהם, ולא מצאתי כלום… אני אפילו לא בטוחה עכשיו מה אני רוצה למצוא! יכול להיות שזה אפילו לא ספר! אני משתגעת… “אני […]
“אמילי קומי” צעקה אימי “אני קמה” השבתי לה אוף ממש אין לי כוח לקום במיוחד שהכל חדש לי, לפני חודש: “אמילי חדשות טובות אביך השיג עבודה בלוס אנגל’ס אנחנו עוברים […]
“חכה רק רגע,” אני נעצרת. “אני באה.” ג’ון מחייך חצי חיוך ומסמן לי להמשיך ללכת לצידו. הוא נושא ערימת ספרים עבי כרס בין שתי ידיו וכמה עפרונות. “מה קרה?” ג’ון […]
האספה הייתה אמורה להיות מלאה. כלומר- כולם היו צריכים להיות שם. כל השרים, היועצים וכל בעלי התפקידים בארמון פורפאנוס ובראשם המלך. בפועל היו חסרים שני אנשים. המלך ישב בראש השולחן, […]
חיידאמים, (או בשמם הרשמי- יצורי קסם תבוניים) הם מחזה נדיר בארמונות מלוכה בארצות הקסם המיושבות, ובמיוחד חיידאמים בתפקיד בכיר כמו שר. אקירוס היה, אם כן, יוצא דופן. הוא היה שר […]
“למה לא באת לבקר במהלך השנים?” סבי שאל את השאלה ורעד של בושה עובר בי, ממש קיוויתי שהוא לא ישאל את זה. “אני ממש מצטערת,” אני ממלמלת ורואה איך פניו […]
במבט ראשון המלך פורפאנוס בן אליום לא היה נראה מרשים במיוחד. גופו היה בלתי חטוב ומזדקן, קרחת עיטרה את ראשו שהיה מעט שטוח, אוזניו בלטו, וחיוכו היה רחב מאוד כשראה […]
אני מתקדמת יחד עם מתילדה בגב זקוף. למרות הסקרנות שצפה בתוכי, אני שומרת על הבעת פנים חתומה. תמיד לימדו אותנו, הבנות, לצעוד בגב זקוף ובראש מורם – תמיד. כמובן שאני […]
פרק ראשון תליון הבוקר הזה של יום ראשון לא היה נראה כמו ראשיתה של שרשרת אירועים שתגרום לסוף העולם. יצאתי את דלת ביתי ונשמתי את האוויר. ריח פרחים נישא ברוח, […]
יש כל כך הרבה דברים שצריך להסביר, ואני יודע שזה מרגיז, האמן לי, אבל אני לא יכול להסתכן ולהסביר את כולם בבת אחת. אני מבטיח לך שהכל יקבל הסבר הגיוני. […]
“מה חשבת לעצמך?!” רוגזת מתילדה ואני שותקת. “למה לא סיפרת לי? את יודעת מה הורייך יעשו אם הם ישמעו על היעדרותך?” “אבל-” אני מנסה, אך כמובן שהשמרטפית קוטעת אותי. אני […]
פרולוג: איך הגעתי למצב הזה? למצב הזה שאני לבד. לחלוטין לבד. מאז ומתמיד היו אנשים סביבי… אבל איכשהו… הכל נעלם. לגמרי. נותרתי לבד. הכל התהפך. הדבר שבזכותו כולם העריצו אותי, […]
ובאחד מאותם ימים חסרי מטרה מצאתי את עצמי מטייל בחוף הים האהוב עלי. חוף שקט, מחוץ לעיר, והאנשים המעטים שמגיעים אליו עושים זאת מאותה סיבה כמוני. השקט והבדידות במקום מאפשרים […]
כשנכנסו מחוללת הברק עם הנער והנערה אל לשכתו של אדון המחוללים, מלווים בפרח־אור, כבר המתין להם שם חסר סבלנות האיש הזקן בלבושו המרושל. לפניו ישבה דיה בעיניים מזוגגות, מותשת עדיין […]
זה סיפור מבוסס על: מלאכים, שדים, גן עדן, גיהינום, רקיעים… בקיצור-פנטזיה יהודית. מי שרוצה ויכול לעזור לי עם דמויות לסיפור: שם (יכול ליהיות מישהו/משהו שכתוב בתנ”ך/בחז”ל): מראה (כנ”ל): אופי: רקע: […]
כשאר אקונטה נשקה את לוק היא לא חשבה שזה ישנה את העולם , היא לא חשבה שלוק הוא בעצם שד שהוטלה עליו קללה שהוא חייב לנשק משהי כדי שיחזור לצורתו […]
”מה? לא, זה לא הגיוני. פרופסור בלק לא כזה הוא אפילו לא זוכר שם אחד בכיתה ואני אפילו לא מדברת על המערכת שלנו, זה נראה כאילו הוא באמת עוקב אחריך […]
נשמע הצלצול, אלה כמו תמיד מתחילה לשכנעה אותי להיכנס לכיתה אך אני לא מקשיבה לה, אלה פותחת את התא שלי ומתחילה להוציא את הדברים שלי ארנק, טלפון וכו\’ \’\’נו ג\’יין […]
“את.. רואה אותי?” שאל ליאו בפליאה, בעודו מסתכל על הנערה העומדת מולו. היא לרגע נראתה מופתעת אבל היא כסתה את פניה במהירות את ידה. “טוב, כאילו, אני לא עיוורת נכון? […]
“היי, אתה, תסתכל אליי!” לליאו הייתה בעיה. לא סתם בעיה. בעיה ענקית. לא סתם בעיה ענקית. בעיה ע צ ו מ ה. בחייכם לא הייתם חושבים על בעיה יותר בעייתית […]
