karinrin55
בראש ובראשונה סליחה שלא הוצאתי יותר משבוע פרק, למרות ששנת הלימודים נגמרה יש לי עוד שתי בגרויות בדרך. אני מבטיחה שאני אנסה כמה שיותר להעלות בחופש הזה אבל בגלל שזה החופש הגדול האחרון של הרבה מהחברים שלי אני לא יכולה להבטיח שיצא פרק כל יום, במיוחד כי אני טסה השנה פעמיים לחוץ לארץ. אני אנסה לכתוב כמה שיותר לפני ובמהלך ככה שאני אוכל להוציא פרקים כשאני אחזור הוא אם יהיה לי אינטרנט אז שם. אז בנתיים תגיבו דרגו ומקווה שתהנו!!

אחוות הפגיון-ספר I; גילוי-פרק 16: מציאות

karinrin55 27/06/2015 796 צפיות 5 תגובות
בראש ובראשונה סליחה שלא הוצאתי יותר משבוע פרק, למרות ששנת הלימודים נגמרה יש לי עוד שתי בגרויות בדרך. אני מבטיחה שאני אנסה כמה שיותר להעלות בחופש הזה אבל בגלל שזה החופש הגדול האחרון של הרבה מהחברים שלי אני לא יכולה להבטיח שיצא פרק כל יום, במיוחד כי אני טסה השנה פעמיים לחוץ לארץ. אני אנסה לכתוב כמה שיותר לפני ובמהלך ככה שאני אוכל להוציא פרקים כשאני אחזור הוא אם יהיה לי אינטרנט אז שם. אז בנתיים תגיבו דרגו ומקווה שתהנו!!

הנסיעה על הכביש המהיר במוסטאנג של מארק הייתה חלקה, מר. ל הביט מחוץ לחלון לעבר היער מימינם.
“אתה בטוח שאנחנו בכיוון הנכון?” שאל מארק, מר. ל הביט במפה שנחה בחיקו וחיפש את המיקום שלהם.
“כן, אני בטוח.” מר. ל קיפל את המפה והחזיר אותה לתא הכפפות מולו, הוא שנא שהוא לא נהג. הפלאפון שלו רטט בחוזקה בכיס הג’ינס שלו, הוא שלף את המכשיר ופתח את הודעת הטקסט ששלחו לו.
‘מי ששמו אותי באחריותו אידיוט, מתי אתה תחזור להדריך אותי?’ המסר היה מגב’ ה, הוא לא יכל שלא לחייך. הפיידרקסית הצעירה מאד מבטיחה, אבל הוא צריך להדריך את מארק עכשיו.
“נראה לי שזה כאן.” מארק פנה ימינה לכביש אפר שהוביל לתוך היער, היה אפשר לראות אור קלוש מבין העצים. מארק נעצר כמאה מטרים מבית שהשקיף על העיר, הוא הניח את ידו על הידית כשמר. ל עצר אותו.
“אנחנו לא נכנסים לשם עכשיו, אין לדעת מי נמצא בפנים.” מארק החזיר את ידו להגה וכיבה את האורות, הוא התקדם יותר לכיוון הבית ונכנס לשביל צר בין העצים. הוא החנה את המכונית וכיבה את האורות והמנוע כאשר היו מוסתרים בין צמחייה, הוא החזיק בחוזקה את ההגה. “ניכנס בשעות היום, זה ההימור הכי בטוח שלנו.” אמר מר. ל ומארק הינהן.
“כן סנסיי.” אמר והביט בדלת הכניסה לבית.
_____________________________________________________________________
אלנה פקחה את עיניה וניתקה את הקשר בינה לבין קרול, איידן עדיין תפס בחוזקה את המסגרת של המיטה. אנגר נשם בכבדות והביט ישר אליהן וג’נט נשענה על הקיר והביטה למעלה המדרגות, אלנה קמה ממקומה וסידרה את בגדיה.
“אין לדעת מתי היא תעורר, לפי מה שהיא סיפרה לי אני חושבת שיש רק עוד כמה דקות. שעה לכל היותר, כמה זמן עד לזריחה?” שאלה אלנה, אנגר הפנה את מבטו אליה.
“בערך שעתיים, אתם תוכלו ללכת אחרי השינוי שלה. תודה לכולכם.” אמר אנגר ואיידן הינהן, זיעה מכסה את מצחו וגורמת לקצות שיערותיו הבלונדיניות להידבק אליו.
“כמה אתה עוד יכול להחזיק איידן?” שאלה ג’נט ועיניה עברו מהמדרגות לפניו של איידן, הוא שאף אוויר בכבדות לראותיו.
“אני בסדר,” אמר וחיזק את אחיזתו במיטה כשעוד גל של כאבים פילח את גופו “יש מספיק זמן.” אמר, אנגר הביט בפניו של איידן.
“צאו לרגע בנות, אני כבר אקרא לכן.” אמר אנגר, אלנה וג’נט עלו במדרגות וסגרו את הדלת מאחוריהן.
“אני בסדר אנגר, אני יכול לעבור את זה.” אמר איידן והביט באנגר, אנגר קם ממקומו והתקדם לאיידן.
“אל תמתח את הגבול שלך רחוק מידי איידן, אל תשבור את עצמך בשבילי.” אמר אנגר והניח את ידו על כתפו של איידן.
“אתה לא מבין אנגר,” העצב הקולו ובעיניו של איידן גרם לאנגר להיאנח “אביה של קרול הוא היחיד שהראה לי חמלה. כל מה שאני זוכר הוא החניכה שלי לתוך האחווה, ראת’ עמד שם ואתה לידו. רק עברת את הטרנספורמציה שלך בעצמך, אני זוכר את ההרגשה של השיש הקר מתחת לברכיים שלי. הוא נתן לי מקום לגור ואמצעים לחיות, אני מרגיש שאני חייב לו הכל. למרות שאני יודע שיש מקום שממנו באתי, הוא הראשון שאני זוכר.” אמר איידן והביט בקרול.
“אתה עושה את זה בשבילה?” שאל אנגר והביט בתויי פניו הקשים, איידן הינהן.
“אני רואה כל כך הרבה ממנו בה, היא לקחה הרבה מהמראה שלו.” אמר איידן “זה למה אני שמח כל כך שהטלת עליי את המשימה של למצוא לה טאליס, אני אעשה הכל כדי שהיא תקבל את הטוב ביותר.” אנגר הרגיש איך הגוף שלו מגיב להזכרה של מישהו אחר שיהיה עם קרול, כמו כל גבר קשור הניבים שלו התארכו בפיו ונהמה גרונית התגברה בחזהו.
“בקשר לזה,” אמר אנגר ונשם בכבדות מאפו “אני חושב שכולכם הבנתם כבר כשנכנסתם.” אמר אנגר והביט בקרול, גופה היה מקובץ בתוך עצמו כשהיא תפסה את זרועותיה. איידן פלט אוויר מאפו וחייך.
“כן,” אמר וחשק את שיניו שוב שעוד פעם היכה בו כאב הטרנספורמציה של קרול. “יכלתי להריח את זה על שניכם. אני אפסיק את החיפוש במיידי, למרות שהיה איזה אריסטוקרט-” החבטה הקלה לכתפו גרמה לשניהם לצחוק קצת.
“^אין דרך להודות לך אחי.” אמר אנגר, רק השפה הישנה יכלה לבטא כל כך טוב את הוכרת התודה שלו.
“אין על מה, תקרא לבנות חזרה.” אמר איידן ותפס את המיטה שוב, אנגר עלה במהירות במדרגות וקרא לג’נט ואלנה.
“חשבתי על משהו אנגר,” אמר איידן כשירדו חזרה לתוך החדר “ואני יודע שאתה הולך לומר שזה לא מקובל. אבל אני רוצה להציע שתיקח את הוריד של אחת מהן,” איידן לא יכל לראות את הבעת פניו של איידן או אלנה או ג’נט כיוון שגבו היה מופנה אליהם, אבל הוא יכל להרגיש את הבילבול הכעס והתסכול. “שנינו יודעים שגם אם אלנה תחזיק אותך וג’נט תהפנט אותך הטבע עושה את שלו. הזכר הקשור בך ירצה לקרוע לי את הגרון, במיוחד כשיש בך כל כך הרבה דם טהור.” אמר איידן והביט מעבר לכתפו על אנגר, הוא עמד עם אגרופים קפוצים לצידי גופו. אלנה עמדה מימינו וידה לגרונה, ג’נט עמדה במקום ושאפה אוויר לריאותיה.
“קח ממני,” אמרה והתקדמה אליו, הוא הסתובב אליה ואלנה הביטה בה בהפתעה “זה בסדר.” המשיכה “בשביל שקרול תעבור בצורה טובה את המעבר היא צריכה דם כמה שיותר חזק, אתה מכיר מישהו עם דם יותר חזק משלך אנגר?” שאלה והגישה לו את זרועה, אנגר התקשח במקומו. הוא העיף מבט אחורה לעבר איידן, הוא התאמץ להישאר עומד מול המיטה. אין סיכוי שהוא יהיה מספיק חזק כדי גם לתת לקרול לשתות, הוא נאנח והתקדם לעבר ג’נט.
“אתם מבינים שמה שיקרה כאן לא יכול לצאת מבין כותלי הבית הזה? מה שאני הולך לעשות לא נעשה שנים וגם מאד לא מקובל בקרב האחווה, אין לספר לאף אחד. במיוחד לא לקרול.” אמר אנגר וכולם הינהנו בהסכמה, הוא נאנח וירד לברכיו מול ג’נט שהגישה לו את מפרק ידה. הוא שאף אוויר לריאותיו וניקב את ורידה של ג’נט עם ניביו, הדם שלה ממלא את פיו ויורד במורד הגרון שלו לתוך קיבתו. ג’נט לא זזה סנטימטר כשאנגר שתה ממנה, הוא היה עדין כשתפס את זרועה ובלגימות גדולות לקח ממנה את מה שהזין את המין שלהם. הוא הרגיש לא טוב עם מה שעשה, הוא ניסה לומר לעצמו שהוא עושה את זה בשביל קרול. אבל לקחת דם מנקבה באחווה היה משהו שלא נעשה שנים, הפעם האחרונה שזכר ונקבה מהאחווה נישאו היה עוד לפני שסבא רבא של אנגר נולד. זה לא היה מוצלח במיוחד, במיוחד כי זכרים קשורים מאד מגוננים.
“היא מתעוררת,” קולו של איידן גרם לאנגר לנתק את פיו מידה של ג’נט “הכאב פוחת.” אמר ונשם יותר בקלילות, הורידים שבלטו בזרועותיו נעלמים לאיטם.
“צאו, אני מודה לכם.” אנגר קם מברכיו וחברי האחווה כולם קדו ועלו מהר במעלה המדרגות, איידן עצר וחיבק קצרות את אנגר. קרול התפתלה על המיטה, אחרי שאיידן הפסיק לקחת ממנה את הכאב פניה התעוותו והיא נשכה את שפתה התחתונה. אנגר התיישב על המיטה לידה וליטף את שיערה האדמוני הארוך, הוא הוריד את משקפי השמש שלו והביט בה בריכוז רב. ראשו כאב כשראה את קרול בבירור בפעם הראשונה, הוא צימצם את עיניו וראייתו התבהרה. היא נשמה בכבדות דרך הפה, הוא המשיך להעביר את ידו בשיערה.
_________________________________________________________________________
“סנסיי.” מארק נגע בכתפו של מר. ל, הוא הרים את ראשו לכיוון הבית שחנו בקרבתו. שלושה ערפדים. זכר ושתי נקבות, לפי הגודל שלהם הם היו חברים באחווה. האור שנשאר דלוק בפנים הצביע על כך שהיו עוד ערפדים בפנים, מר. ל חייך והתיישר במקומו.
“כשיעלה השחר ניכנס.” אמר מר. ל, מארק חייך והביט כשהערפדים נעלמו באוויר.
_________________________________________________________________________
השעון המעורר ציפצף בלי הפסקה, בריאן שלח את היד שלו לשעון הדיגיטלי וכיבה את הציפצוף. הוא התיישר במיטתו ושיפשף את עיניו, השחר החל לבצבץ מעבר לעיר ובריאן קם מהמיטה. הוא נכנס למקלחת והתחיל להזרים את המים, הוא נכנס מתחת לזרם המים החמימים והשעין את ידיו על האריחים הלבנים לפניו. בלי שום אזהרה מוקדמת כאב ראש חד תקף אותו, הקיבה שלו התהפכה והוא הרגיש בחילה עזה. הוא נפל על ברכיו והקיא, הוא לא זכר כלום מליל אמש. בין נשימות הוא הקיא שוב, כל הלכלוך נשטף לתוך חור הניקוד לידו. נשען על ידיו וברכיו הוא הרגיש חולה, הוא ניסה לנשום שוב. הוא התיישר שוב ועמד עם ברכיים רועדות מתחת לזרם שוב, הוא הרים את ראשו ופתח את פיו נותן למים לזרום פנימה. הוא ירק את המים והוציא את הטעם המר והתחושה הצורבת ממנו, כשסיים להתקלח הוא דידה מחוץ לקירות הזכוכית שהקיפו אותו ותפס מגבת שהייתה תלויה לידו על מתלה מתכת. הוא ייבש את גופו ועטף את האגן שלו עם המגבת, בצעדים איטיים ומתנדנדים הוא נכנס חזרה לחדר. הוא לקח מהארון שלו בוקסר ומכנס אימונים ישן, הוא התלבש לאט והניח את המגבת שלו להתייבש. בהחלטה של רגע הוא סגר את התריס של חלון החדר שלו, הוא הלך לאט לעבר המטבח. מכונת הקפה כבר עבדה על שעון אוטומטי אז כשהמשקה טיפטף לאט לכד בריאן סגר את שאר התריסים והוילונות בדירה שלו. הוא פתח את אחד הארונות במטבח ושלף בקבוקון אספרין, הוא מזג לעצמו קפה ולקח איתו שני אספרין. הוא לקח את ספל הקפה השחור איתו חזרה לחדר השינה, הוא התיישב על המיטה והניח את הספל על השידה לידו. הוא מצא את הפלאפון שלו בתוך הג’ינס שלבש אתמול, הוא היה זרוק באחת הפינות של החדר הקטן. אין שיחות שלא נענו ואין הודעות חדשות, כשהחליט שאין לו מה לעשות היום הוא נשכב חזרה על הכרית. המזל פשוט שונא אותו, הפלאפון שלו זימזם כשרטט על השידה. הודעת טקסט, הוא פתח את ההודעה והיה צריך לקרוא אותה פעמיים כדי לוודא שהוא קרא נכון.
‘אני יודעת איפה קרול נמצאת, אני יכולה לעזור לך. -סוזוקי’ בריאן שלח לה הודעה חזרה.
‘ניפגש בצהריים בפנינה השחורה?’ הוא לא יכל להסתיר את החיוך על פניו, הוא החזיר את הפלאפון לשידה וכיסה את עיניו עם אחת מזרועותיו. השנייה נחה על הבטן שלו ונעה למעלה ולמטה עם נשימותיו, הוא התחיל לצחוק ללא שליטה ואפילו לא הבין למה.
_________________________________________________________________________
עיניה של קרול נפתחו בפתאומיות, הקשתיות הירוקות שלה בוהקות באור הנרות המועט. אנגר אפילו לא הספיק להגיב כשהיא פתחה את פיה והניבים החדשים שלה התארכו, היא נשכה את זרועו בחוזקה. הוא פלט זעקת כאב כשהרגיש את המכה, היא שתתה את דמו במשיכות חזקות. כל העניין גרם לו עונג רב, ריח הזיקה נפלט ממנו כשקרול ניתקה את הקשר והביטה בו בחיוך. היא זינקה שוב והפעם לצוואר שלו, עוצמת המכה שלחה את שניהם על המזרן. הוא היה כל כך מגורה, הוא זרק את זרועותיו מסביבה והצמיד אותה עם גבה למזרן. כל זה מבלי לשבור את הקשר שלה עם הוריד שלו, נהמה נמוכה נפלטה מגרונו. היא ניתקה את הקשר והביטה בו בעיניים זוהרות, שיערה האדמוני מפוזר מסביב לראשה ונותן לסדינים הכחולים ניגוד.
“ברוכים הבאים.” אמר אנגר בחיוך שהיא החזירה, הניבים שלה נחשפים ומתארכים שוב. הוא הסיט את ראשו הצידה והיא חזרה לשתות ממנו, הריח שלה התחזק עכשיו. הוא שאף את האוויר עמוק לתוך הריאות שלו, חוץ מריח התבלינים הכהים שאפיין את הזיקה שלו הוא הריח הדרים ווניל. הריח היה שלה, הוא התעצם אחרי השינוי שלה ובמיוחד עכשיו כשהייתה מגורה. הוא לא יכל שלא לצחוק, החזה שלו רעד והוא חיבק את קרול קרוב אליו.

אחוות הפגיון-ספר I; גילוי-פרק 16: מציאות
דרוג הסיפור 3 | 4 מדרגים

תגובות (5)

פרק מושלם חיכיתי לזה!!!
רק דבר אחד: ברוכים הבאים זה ברבים מה שהיה צריך זה ברוכה הבאה………

27/06/2015 22:26

מושלםםםםםםםם כמו תמיד:)

28/06/2015 04:17

זה פשוט פרק מושלם!!
פה ושם היו כמה פספוסי אותיות, אבל אני ממש אהבתי. יש לך כתיבה מעולה, תמשיכי

28/06/2015 07:27

ממש מגניב!
זה הפרק הראשון שאני קורא, אני עכשיו הולך להשלים את כל השאר.
אני רציתי לקרוא אותו כבר בהתחלה, אבל אני הייתי בטוח שכתוב שם “ספר ו’ ”
אז לא נכנסת :(
אבל עכשיו הבנתי שכתוב “ספר i”
אני כ”כ שמח!!

28/06/2015 11:04

אני קראתי את כל פרקים (שהייתי צריך להשלים) עכשיו. זה הולך מעולה, ויש עתיד לסיפור.
:) אני כבר ׳מת׳ לדעת מה קורה בהמשך.

01/07/2015 15:15
סיפורים נוספים שיעניינו אותך