karinrin55
אוקיי, הנה סניק פיק לספר השני בסדרת אחוות הפגיון, כמו שאמרתי בסיום הספר הראשון הספר הוא מנקודת המבט של אלנה בעיקר. אני אתחיל להעלות את הפרקים מחר ואנסה להעלות לפחות פרק אחד כל שבוע. אני כותבת במקביל עוד שני סיפורים בוואטפד אבל הרגשתי שעבר מספיק זמן מאז שכתבתי כאן ואני מתגעגעת אליכם. וחוץ מזה הבנתי שאני לא אוכל לדחות את זה יותר מידי, אני רוצה לסיים את הסדרה הזאת לפני שאני אתגייס (שזה ב-2017 אבל אלו סיפורים מאד ארוכים, 30 פרקים לכל אחד ולפחות שישה ספרים. זה ממש הרבה!). אז הנה לכם הצצה ראשונית לסיפור, תגיבו דרגו ומקווה שתהנו!!

אחוות הפגיון-ספר II; (אין שם כרגע)-הצצה ראשונית

karinrin55 13/12/2015 694 צפיות 3 תגובות
אוקיי, הנה סניק פיק לספר השני בסדרת אחוות הפגיון, כמו שאמרתי בסיום הספר הראשון הספר הוא מנקודת המבט של אלנה בעיקר. אני אתחיל להעלות את הפרקים מחר ואנסה להעלות לפחות פרק אחד כל שבוע. אני כותבת במקביל עוד שני סיפורים בוואטפד אבל הרגשתי שעבר מספיק זמן מאז שכתבתי כאן ואני מתגעגעת אליכם. וחוץ מזה הבנתי שאני לא אוכל לדחות את זה יותר מידי, אני רוצה לסיים את הסדרה הזאת לפני שאני אתגייס (שזה ב-2017 אבל אלו סיפורים מאד ארוכים, 30 פרקים לכל אחד ולפחות שישה ספרים. זה ממש הרבה!). אז הנה לכם הצצה ראשונית לסיפור, תגיבו דרגו ומקווה שתהנו!!

אלנה התהלכה במסדרונות הארוכים והאפורים של המנהרות, היא התכוונה ללכת לכיוון חדר הכושר כדי לדבר עם ג’נט על אירועי ליל אמש.
“אלנה,” קולו היה של אפאום “מה את עושה כאן?” כשאלנה הסתובבה אפאום הביט עליה בהבעת פנים מבלבלת. מצד אחד היה נרגש לראות אותה אחרי כל כך הרבה זמן שהתראו, אך מצד שני היה נראה כאילו לא רצה שתהיה כאן כרגע.
“באתי לדבר עם ג’נט, מה קרה?” שאלה ושילבה את ידיה הצנומות על חזה.
“הכל בסדר, היא למעלה בחדר שלה לדעתי.” אמר והביט מאחוריו בחטף, המבט בעיניו היה מודאג.
“הייתי שם כרגע, פריץ אמר לי שהיא כאן למטה.” אמרה אלנה וניסתה להביט מעבר לכתפו של אפאום, הוא חסם את שדה הראייה שלה.
“בואי אני אלווה אותך.” אמר אפאום בחיוך מקסים, המבטא שלו היה עדיין כבד למרות השנים הרבות שהעביר מחוץ לקוריאה הדרומית.
“מה קורה אפאום?” שאלה והניחה את ידה על חזהו הרחב של אפאום כדי לעצור אותו.
“כלום.” הוא הביט שוב מאחוריו ועיניו נראו מפוחדות מעט עכשיו, אלנה הרגישה את השיער שלה סומר והיא ריחרחה את האוויר.
“למה הוא כאן?!” שאלה בכעס ונדחקה מעבר לאפאום דוחפת אותו על הקיר.
“אלנה לא!” אמר אפאום וניסה לתפוס את מפרק ידה, היא הצליחה להתחמק מאחיזת הברזל שלו. דמותו הופיעה מולו מיד אך היא עברה ישר דרכו יודעת שזו אשליה שהוא מציג בפניה, היא חזקה ממנו הרבה יותר.
“אירה!” היא קראה בשמו של אחיה בחוזקה, הריח שלו היה עז במסדרונות הארוכים. אפאום התגשם מולה והיא חשפה את ניביה אליו בנשיפת אזהרה, הוא עשה כמוהה.
“אלנה!” זה היה אירה, הוא נשמע פצוע.
“זוז אפאום,” עיניה החומות בהירות ננעצו בכהות שלו. “עכשיו.” לא נראה כאילו הוא מתכוון לזוז.
“אלנה, את לא צריכה להיות כאן. תבטחי בי.” הוא המשיך להביט לתוך עיניה, היא נהמה לעברו והתגשמה כמה מטרים מאחוריו והתחילה לרוץ לעבר הריח של אירה.
“אירה…” היא נפלה על ברכיה כמעט מיד, איידן וקלוד תמכו בגופו המוכה של אחיה.
“אלנה.” קולו היה חלש ומעורר רחמים, היא לא הכירה את אחיה ככה.
“מה עשיתם לו?!” שאלה בתוקף, מאחורי קלוד ואיידן עמד אנגר.
“אלו לא היינו אנחנו אלנה, עכשיו אם את רוצה שנציל אותו זוזי מדרכינו.” דמה של אלנה רתח כשאנגר סיים את דבריו, אבל לסרב לפקודה ממלך המין היא גזר דין מוות אפילו לחברי האחווה.
“איך בדיוק תצליחו להציל אותו?” שאלה ופינתה בחוסר רצון את הדרך להמשך המסדרון.
“בוץ’ יביא מישהו, הוא היחיד שיכול לצאת בשעות האלה. קרוב מידי לזריחה כבר.”
“זאת אומרת שלא תומאס בא, מי בא אנגר?” אני דורשת לדעת מי הולך לטפל באחי!” אנגר הביט לתוך עיניה דרך משקפי השמש הכהים, הוא חשף את ניביו. לא דורשים דברים מהמלך, הוא נענה בכל זאת.
“את בן האנוש, הוא מביא את בן האנוש שיטפל בו.” אנגר אמר בכניעה והורה לאיידן וקלוד להכניס את אירה לחדר ההתאוששות.

אחוות הפגיון-ספר II; (אין שם כרגע)-הצצה ראשונית
דרג את הסיפור

תגובות (3)

דייי אני כל כך רוצה לקרוא עוד!
את יודעת שאני אוהבת את הכתיבה שלך ;)
התגעגעתי לסיפור הזה

13/12/2015 16:43

התגעגעתי לאנגר!!

14/12/2015 09:23

פאק נו אני דרך האפליקציה אז זה שולח מבלי שאני רוצה. בקיצור הץגעגעתי לאנגר, ומה עם קרול? היא לא תשתתף בספר?

14/12/2015 09:24
סיפורים נוספים שיעניינו אותך