mishka-des
אני לא בתוחה שזה בידיוק פרק אבל זה מה שיש :)

אני לא מי שאתם חושבים שאני פרק ראשון

mishka-des 01/04/2013 666 צפיות אין תגובות
אני לא בתוחה שזה בידיוק פרק אבל זה מה שיש :)

“קמילה את יכולה בבקשה לרדת לי מהגב אני מנסעה לישון כאן אולי”
צעקתי עליה מעוצבנת שהיא לא נתנה ל לישון עוד קצת
קמתי מהמיטה
והיתקדמתי לכיוון הדלת כבר ידעתי איפה הידית איפה חור המנעול אני יודעת כבר כל פינה ופינה בחדר הזה
יצאתי בפיג’מה למיסדרון של בית היתומים
והלכתי אל חדר ההמבטיה
לקחתי את מיברשת השיניים שלי שהדבקתי עליה מדבקה כדי שאזהה אותה מיבין כל מברשות השיניים האחרות
ציחצחתי שיניים, שתפתי פנים, והלכתי חזרה לחדר להיתלבש לבשתי גופיה לבנה נדמה לי אני כבר לא זוכרת עם השחורה בתור הימני או הלבנה אבל לא משנה.
וג’ינס שחור לבשתי, קלעתי את שערי השחור לצמה אחת ארוכה שמגיעה לי עד לתחת ויצאתי החוצה שוב לכיוון בית הספר . קמילה ליבתה אותי עד בית הספר .
‘כן קמילה היא במקום כלב נכים אצלי *ציחקוק*.’
כשהגענו לשערי בית ההספר היא חזרה לבית היתומים
ואני נשערתי לבד, בשער חיכה לי המלווה הרשי שלי טוב נו עם כמובן מנהל בית ספר נחמד זה מוגזם אז כן הוא עוזר לי ומלווה אותי עד לכיתה
אני נכנסת אני לא רואה אף אחד אבל אני שומעת הרבה נערים ונערות שמיתלחששים שם בסוף הכיתה על הילדה העיוורת המוזרה
זאת שנידמה לאם שלא יודעת שהם מדברים עליה
ברגעים כאלה אני רוצה לקום להראות להם שאני כן שומעת אותם וכן רואה איפה הם עומדים אבל את הנעשה אין להשיב אמר שייקספיר
אני מיתישבת על הכיסה שלי ומוציאה מהתיק שלי ספר בראיל,מחברת,ועיפרון.
‘כן אני יכולה לכתוב ואני יודעת בראיל ,
אני מעבירה את אצבעותי על הנקודות הבולתות ומרגישה את האותייות על עצבעותיי ,
אני מחילה לקרוא ,
ואז עונה על השאלות שנתונות לי מיתחת לטקסט
לפעמים אני רוצה לחזור לשיגרה לחזור לענינים
אבל כבר אי אפשר
אני את שלי הפסדתי
אני סתם עוד ילדה נכה מסכנה ואומללה
שכל מה שהיא רוצה זה לחזור לשיגרה ושוב להיות נאהבת ושוב להשיג חברים
וכמובן שוב לראות את ההורים שלי את אחותי דיאנה הקטנה והמעצבנת
אני רוצה לחיות חיים טובים
חיים של ילד רגילה

אני לא מי שאתם חושבים שאני פרק ראשון
דרג את הסיפור

תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
3 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך