אפלה בהירה פרק 16: אמבטיה
במשך שעות ארוכות שכבתי על המיטה שלי בלי לזוז, עיניי היו נעוצות בתקרה, רגלי נגעו ברצפה וידיי היו פרושות לצדדים. חשבתי לצאת אל היער אל קיילין אך מזג האוויר הסוער מנע זאת ממני, תהיתי איך היא מגנה על עצמה מפני הסערה, המחשבות התרוצצו במוחי, הפעלתי את נגן המוזיקה שקיבלתי במתנה מאבי ביום הולדתי וניסיתי להשתיק את המחשבות אך ללא הצלחה. לאחר עוד כמה דקות ארוכות שבהן התנגן שיר ישן החלטתי לתת למים להשתיק את המחשבות שלי, קמתי מהמיטה והרגשתי כאב קל בגלל התנוחה הלא נוחה ששכבתי בה במשך זמן רב מדי, הלכתי לכיוון הארון שלי והוצאתי משם בגדים מחממים ומגבת שתעטוף אותי לאחר המקלחת. יצאתי מהחדר לכיוון חדר המקלחת אבל אז שמעתי צעקות מכיוון חדרה של אמי , בזמן האחרון היא מבלה הרבה יותר בבית, התקרבתי לכיוון החדר והצמדתי את אוזני לדלת בכדי לשמוע "אתה לא יכול להחליט מה אני אעשה עם הבת שלי ואני לא מתכוונת לשלוח אותה" שמעתי אותה אומרת, קולה היה לחוץ ועצבני "אתה לא תעז" הפעם קולה היה נשמע מפוחד, זה לא התאים לה "אם אתה רק תחשוב על זה.." קולה נקטע ולרגע הייתה דממה, שמעתי את צעדיה מתקרבים לכיוון הדלת ומיהרתי להיכנס לחדר האמבטיה, סגרתי את הדלת בשקט מקווה שאמי לא תשמע את רעש הסגירה, מילאתי את האמבטיה במים חמים והתכוונתי לפשוט את בגדיי אבל משהו אחר תפס את עיניי, התקרבתי לכיוון המראה המכוסה אדי מים, עלייה היה רשום "נתראה בקרוב" גופי החל לרעוד למרות שהחדר היה חם, הרגשתי דקירה קטנה בצוואר וצנחתי על הרצפה בצעקת כאב.
תגובות (4)
לא מחמירה תמשיכי כבר!!!!!! ומחר נכתוב את ההמשך לסיפור שלנו, כן?
אוקיי, ואיך את רוצה שאני אמשיך רק עכשיו פרסמתי פרק
לפעמים יש כאלו שעושות מרתונים של ארבעה-חמישה פרקים…. [רמז עבה]
מי דקר אותה 0-0