me and myself
פרק מנקודת המבט של אמבר. שלוש תגובות=המשך אם לא, לא יהיה המשך.

אפלה בהירה פרק 17: ללא מילים

me and myself 06/04/2014 532 צפיות 7 תגובות
פרק מנקודת המבט של אמבר. שלוש תגובות=המשך אם לא, לא יהיה המשך.

צנחתי על המיטה הרכה שלי, הייתי מותשת לאחר יום לימודים וחמש שעות של שירות לקוחות לא מנומסים במיוחד.
אך קול רטט לא פוסק מנע ממני להירדם, הושטתי את ידי והרמתי את מכשיר הטלפון, שנח על
השידה שליד מיטתי
“דילן” כך היה כתוב על הצג,חשבתי לא לענות, אבל ידעתי שדילן עקשן והוא לא יוותר עד שאענה לו “הלו” קולי היה מותש
“למה את לא עונה? את יודעת כמה זמן לקח לך לענות?” קולו היה נמרץ “מה?” השאלות שלו בלבלו אותי, אנחת ייאוש נשמעה מפיו.
“לא משנה אבל מה שמשנה זה מה שקיבלתי” ניחשתי שזה משחק חדש לחתול העצלן שלו , אבל קולו היה נמרץ מדי בשביל שזה יהיה משחק צמר מטופש “את זוכרת שלא מזמן קיבלת מכתב?” הוא שאל ועצר, חיכה שאאשר את מה שאמר “כן, אז?” עניתי בקול עייף וחסר סבלנות “אז.. גם אני קיבלתי מכתב כזה אבל הוא ריק לגמרי. יכול להיות שזה אותו מכתב. מה רשום בשלך?” הוא שאל
“גם שלי ריק אבל אנחנו יכולים להמשיך את השיחה הזאת מחר, כי אני ממש עייפה” שמעתי את קול הגיחוך “את תמיד היית עצלנית אמבר רוז” חיוך קל עלה על שפתיי “לילה טוב” הוא אמר ואני ניתקתי את השיחה וזרקתי את מכשיר הטלפון הרחק ממני. עיניי נעצמו, ועמדתי לצלול ללילה מלא בסיוטים.

אפלה בהירה פרק 17: ללא מילים
דרג את הסיפור

תגובות (7)

תאריכי את הפרקים ותמשיכי!!!!!!!!!!

06/04/2014 11:03

    כנראה שאני לא אמשיך היום

    06/04/2014 14:01

אוף, חבל שאין יותר תגובות

12/04/2014 18:09

חסר הרבה סימני פיסוק וצריך להפריד קצת שורות…. :(
תמשיכי…

12/04/2014 18:12

את צריכה להמשיך עם הסיפור! לא תמיד יש לי זמן להגיב, אבל זה אחד הסיפורים היחידים שאני אוהבת באתר!
וכמו שאמרו תאריכי פרקים

19/04/2014 22:53
2 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך