דישן123
אני מקווה שתואהבו ותגיבו ואני כנראה הןריד פרק כל שבוע כי אני מנסה לכתוה פרקים ארוכים,אבל אולי אני הוריד שתיים בשבוע או אחד בשבועיים...טוב מקווה שתהנו

אפלה מסתחררת פרק 1-גל שחור.

דישן123 26/04/2015 542 צפיות תגובה אחת
אני מקווה שתואהבו ותגיבו ואני כנראה הןריד פרק כל שבוע כי אני מנסה לכתוה פרקים ארוכים,אבל אולי אני הוריד שתיים בשבוע או אחד בשבועיים...טוב מקווה שתהנו

*לילי
לילי חשבה לעצמה שאולי הבית ספר הושלם אחרי 8 שנים היא צדקה הבית ספר הושלם אבל הוא ניראה שונה. לפני שמונה שנים הוא היה נראה כמו חורבה עכשיו הוא נראה כמו טירה. ארמון מאבן. גרגוילים בכול פינה,קודרים ערמומיים ואפלים.הבית ספר מלא עצים ,פירות ופרחים.מזרקות עם ציפורי אבן פזורות כל כמה מטרים.באמצע הרחבה המרכזית ניצב פסל גדול שמבט ראשון עליו מגלה מה שנראה כמו פיצוץ קרח,חודים כחולים זקורים לכל עבר וקריסטלי קרח קטנים נפלו על הרצפה!מבט שני גילה בוהק אדום ממרכז הפסל בוהק מהפנט עתיק ונצחי.כך לפחות אבא סיפר לה.אבל לילי עדיין בביתה האפור והמשמים שבצד הכפר המשעמם ביותר בעולם.וכבר שמונה שנים שהיא ואביה והאורח שלהם נמצאים שם.האורח הוא קולין הארלי ילד מתבודד שכל שבוע נמצע לפחות פעם אחת או שתיים בבית הקברות או ביער הסמוכים לביַת שלנו.הוא קצת בעייתי, לא עושה צרות אבל לא אוהב מסגרות במיוחד הוא ברח כמה פעמים מביתו,הבית ספר.הוא שם מאז ההורים שלו שמו אותו שם,ויצאו למשימת התאבדות.לפעמים הוא פשוט רץ כיאילו השטן בעצמו רודף אחריו ואף אחד לא מבין למה.אבא אומר שהוא חזק אבל אני לא ממש בטוחה בזה,הוא אף פעם לא עושה קסמים.קול מוכר הפריע למחשבותיי”,לילי,קולין,הפנקייקים מוכנים בואו לאכול”.הריח של הפנקייקים הגיע לאפי ורצתי מיד למטבח במורד המדרגות.קולין יצא גם הוא מחדרו וירד לידי באיטיות.עוד פעם הואלבש את החולצה האדומה העצומה הזו ואת מכנסי הטרנינג האלו.הוא לבש כפכפים שאבא קנה לו ליום הולדת שלו שהיה לפני שבועיים.התיישבנו על כיסאות הפלסטיק הזולים ואבא הגיש את האוכל.אכלנו בדממה ולבסוף כשגמרנו לאכול,קולין דחף את הצלחת ורץ מחוץ לבית,כנראה לבית הקברות.זה כבר רגיל,פעם בשלושה ימים הוא הולך לבית הקברות וחוזר מותש וסחוט.אבא הסתכל עליי בדממה ואמר לפתע בקול מוזר”:תקראי לי מעכשיַו אביגדור”.הסתכלתי עליו בבלבול והוא לא החזיר לי מבט אלה לקח את הצלחות הדביקות מסירופ והלך לשטוף אותן.עליתי לחדר שלי והסתכלתי עליו,החדר שלי סגול מאוד,הקירות בצבע סגול וסדינים בצבע סגול.יש 2 חלונות על הקיר מול הדלת ועליהם וילונות כחולים.יש לי שלושה דובוני פרווה בצבע אדום וכמה תתמונות שלי על השולחן,לידם ניצב מחשב נייַד קטן.נשכבתי בכבדות על המיטה וקירבתי את המחשב אליי.נכנסתי לאתר סרטים ובחרתי סרט כשהחשמל בבית נפל כל האורות נפלו והמחשב כבה.
*קולין
אחרי האוכל כמעט מייד הרגשתי את האנרגיה מערבלת את בטני ,האנרגיה בתוכי תמיד נמצאת מחוץ לשליטתי ותמיד יוצאת בכוח אדיר שהורס הכל מסביבי.ולכן מיד רצתי מחוץ לבית,הדלת החומה נטרקה מאחורי והאנרגיה המתעצמת בתוכי געשה.ולפתע ,נפלתי על בליטה במדרכה.ההלם שיתק אותי לכמה שניות,ואז,הפיצוץ.הועפתי אחורה במטר וחצי ועמוד החשמל שלידי קרס כמעט לחלוטין ראיתיַ את האורות בבתים נכבים בזה אחר זה.המדרכה נראתה נורא,בכביש היו קווים גדולים וחרוכים והפנסים החלו להתקמט.מסביבי היה עגול שחור ברז כיבוי אש נהרס,והכל קרה בגללי,גל ההדף השחור שיצא ממני גרם לכל זה.אני שונא את הכוחות שלי.רצתי הביתה במהיַרות ,אף פעם פעם לא הרסתי משהו במקום ציבורי,תמיד ביער ליד בית הקברות שם האדמה כבר מכירה את הכוח שלי.פתחתי את הדלת וגיליתי במסדרון את אביגדור,עם פנים זעופות להחריד. הפנים שלו הפכו להיות מודאגות ברגע שראה את בגדי הקרועים”.מישהו ראה את ההתפרצות שלך”? הוא לחש לי בזהירות”.לא,אף אחד לא ראה,אבל הכביש והמדכה נראים נורא,זה היה ממש בצד בכפר,אבל ישימו לב”. עצרתי לדבר כשראיתי את לילי מדלגת במדרגות בארשת פנים מופתעת”. אף פעם אין פה הפסקות חשמל”. שפתיו של אביגדור הפכו צמודות והוא הוציא מגרונו בקול חנוק”,כן,זה באמת מפתיע,אני אלך לבדוק את החשמל”. אני עליתי מיד לחדר כשחילופי הדברים ביניהם נשמעו. התקלחתי מהר ולבשתי בגדים חדשים,אבל את הכפכפים שלי כבר לא היה אפשר להציל.

אפלה מסתחררת פרק 1-גל שחור.
דרוג הסיפור 1 | 1 מדרגים

תגובות (1)

מדהים!!! אבל בבקשה יותר מהררר

26/04/2015 19:05
5 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך