אל מעבר ללא נודע פרק 2

״אני מכיר אותך?״ שאל ג׳ורג׳ בנימוס.
נשמתי שלוש נשימות עמוקות. משזה לא עזר התיישבתי על כיסא פלסטיק אדום ושקלתי אם לצרוח או לא.
״לא כל כך, למה?״ עניתי.
״ טוב, רציתי לדעת… לא יודע… איפה אני נמצא לעזאזל? ואיפה קאנה?״ הוא שאל על סף היסטריה.
״אתה במטבח משפחת מן, ואתה מפריע לי לקחת מיץ תפוזים.״ ציינתי.
״אוה, סליחה.״ הוא התנצל. ״את רוצה להכין לעצמך גם חביתה? למה שלא ארוחה שלמה? ואחר כך, אם לא תהיי עייפה מדי, תוכלי לספר לי איפה אני.״ הוא עקץ.
זרקתי עליו את כיסא הפלסטיק הירוק. הוא עצבן אותי.
״טוניקה נחמדה.״ מלמלתי.
הוא נראה בדיוק כמו שדמיינתי אותו: עיניים שחורות, שיער חום כהה, רזה וגבוה, לבוש בגופייה כחולה מעל לחולצת בית ספר שנסגר מזמן ומעל כל זה טוניקה חצי שקופה שנועדה להגן מפני הגשם.
הבעיה היחידה במראה הזה היתה שהוא המצא באמצע המטבחשלנו.

אל מעבר ללא נודע פרק 2
דרוג הסיפור 3 | 1 מדרגים

תגובות (1)

סיפור טוב

17/01/2011 21:02
1 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך