בוגדת- פרק 3

caylin 25/04/2020 556 צפיות תגובה אחת

ירדתי מגבו של "טישו" והכנסתי אותו לאורווה של "פונדק הצייד" בכפר בירלי. ישר כשנכנסתי לפונדק הכה בי גל של חונק וחום. הפונדק היה מלא בשולחנות ושרפרפי עץ. המקום המה אנשים שהטביעו את יגונם במשקעות. ונערה עם שיער שחור ארוך, מנקה ומחלקת משקעות. הלכתי לכיוון מוזגת המשקעות שמאחורי הבר, היא הייתה אישה מלאה, עם פנים סמוקות ועגלגלות.
ניסיתי להשתלב עם אנשי הכפר, לא רציתי לקבל תשומת לב מאוד לא רצויה.
"אני רוצה לקבל חדר" אמרתי למוזגת העגלגלה
"אני חושב שהמילה שאת מחפשת היא בבקשה" נשמע קול לידי, היסתובבתי וראיתי שלידי על הבר ישב נער, בערך בגילי, אולי שנה מעלי. היה לו מבנה גוף שרירי (אבל לא במידה מוגזמת) והוא לבש בגדי מסעות, היה לו שיער שחור ופרוע והעיניים שלו, העיניים שלו היו סגולות.
"ואני חושבת" חייכתי אליו "שזה לא עניינך, מה שקורה פה" הפנתי את תשומת ליבי חזרה למוזגת שהיסתכלה עלי במבט שואל. מזווית עיני ראיתי את אחד האנשים, איש שרירי גדול ואפילו מהמרחק הזה יכולתי לדעת, מצחין. תפס בידה של הנערה עם השיער השחור והפיל את המגש שהיה בידה.
"מה דעתך לבוא איתי?" הוא שאל אותה אבל היה ברור שהוא לא מצפה לתשובה. כבר ראיתי עשרות בחורים כאלה. כולם גדולים, שיכורים ונוראים. הנערה נראתה מיועשת, היא ידעה שהיא לא יכולה להיתנגד. שנאתי שגברים היו מתנהגים לנשים ככה, כאילו היו שם רק בשביל לשעשע ולוודר אותם. לא יותר. נתקלתי בזה בהרבה ערים, בדרך כלל הייתי מעלימה עין אבל הנערה הזו נראתה חסרת עונים וידעתי שזה לא מגיע לה.
"הולך לי יופי להישתלב" היייתה המחשבה האחרונה שלי לפני שהחלטתי לפעול.
"ומה דעתך להניח לה?" היסתובבתי אל האיש וכול האנשים בפונדק עצרו את נשימתם,חוץ מהנער לידי שנראה די משועשע מהעובדה שהתערבתי. הבנתי באיחור שעם האיש הזה לא נוטים להתעסק.
הוא העיף בי מבט "על תתערבי" זה כול מה שהוא אמר ולפי המבט שהיה בעיניו היה לי ברור שעם לא אזוז והעזוב את זה הוא יפגע בי. אבל לא הייתה לי כוונה לזוז.
"לא"
האיש עזב את ידה של הנערה והתקדם לעברי בכעס "מה אמרת?" הוא כבר היה ממש קרוב.
"אמרתי" הדגשתי כול הברה "שלא"
הוא הרים את ידי בכוונה לסתור לי אבל תפסתי את ידו בעודה באוויר וסובבתי אותה מאחורי גבו. הוא נענק בכאב.
"עם מישהו יגע בנערה הזו, יהיה לו עסק איתי" קראתי והפלתי את האיש על הריצפה, והוא מצידו קם ירק על הריצפה מלפני ויצא מהפונדק. לכמה רגעים היה שקט אבל אז השיחה פצחה מחדש והפונדק המשיך לרעוש.
"ואוו, גם יפה וגם חזקה" אמר הנער שליד הבר.
התעלמתי ממנו "ועכשיו אני יכולה את החדר הזה?" שאלתי את המוזגת וזרקתי על הדלפק סקיק עם מטבעות.
היא העבירה לי מפתח.

"שוב את" הנער מהבר תפס אותי כששוטתי בכפר.
"שוב אתה" החזרתי לו.
"את יודעת" הנער הלך לצידי "כולם מדברים על מה שעשית בשביל לילי אתמול. פרנק לא תמיד כזה, מאז שאישתו עזבה אותו הוא שותה הרבה ו…" קולו דעך אבל הבנתי.
"זה בכול זאת הגיע לו"
הוא צחק "כן, כן זה הגיע לו"
"דרך אגב אני בריאן" הוא עצר והושיט את ידו.
"ג'ס" לחצתי את ידו בחיוך.
יכולתי להרגיש שהוא מסתכל עלי. החזרתי לו מבט. ולרגע ראיתי במקומו מישהו אחר,מישהו שהוא מסתיר. יכולתי לראות בעיניו שעבר הרבה, ראיתי מישהו שסבל, שנוצל. אבל גם מישהו שהתמודד עם הקשיים וההצליח לעבור אותם.
אבל באותו רגע שראיתי את זה,זה היה אותו רגע שנעלם.
"אני אמ…" הוא השפיל את מבטו
"צריך ללכת?" עזרתי לו
"כן, אני מקווה שאראה אותך בסביבה" הוא פנה אחורה אבל מעד על אחת האבנים שבדרך
"אתה בסדר?" מיהרתי אליו
"כן, כן, סתם אבן מטופשת" הוא אמר במהירות.
אבל כשהיסתכלתי עליו ראיתי את השרשרת שתלויה על צוורו. כשראה שהשרשרת יצאה, הוא הכניס אותה חזרה מתחת לחולצתו במהירות. אבל זה היה מאוחר מדי, כבר ראיתי אותה, ובשרשרת הזו נתקלתי בעבר רק פעם אחת.


תגובות (1)

סיפור מדהים

25/10/2021 22:24
6 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך