בחירות שצריך לבצע- פרק 7

13/07/2020 105 צפיות 4 תגובות

“חשבתי שזה בלתי אפשרי לא להתאבן ביער הזה” אני אומרת.
“יכול להיות שאני טועה יקרתי, יכול להיות שהוא פשוט לא פחד להתאבן או משהו בסגנון.”
היא מנסה להרגיע אותי, אבל כבר מאוחר מדי. עכשיו אי אפשר לשכנע אותי שזה לא מה שקרה. הבן אדם שהביא אותי לכאן מסוגל לא להתאבן ביער הזה. וואו. אני יודעת שהיער הזה קיים רק כמה שעות בודדות, שלא נדבר על ממתי אני יודעת מה כל כך מיוחד בו.
אבל העניין הוא שכבר הבנתי עד כמה הוא מסוכן ולמה כדי להתרחק ממנו כמה שיותר, זאת גם הסיבה שבן אדם שפוי, שיודע למה היער מסוגל לא היה נכנס עליו סתם ככה בידיעה שרוב הסיכוי שהוא לא יצא ממנו בחיים.
“דריה,” אני אומרת בדרמטיות “תשגרי אותנו הביתה.”
“אוקיי, אבל בשביל שתשתגרו אותי אתן שתיכן צריכות לאחוז בידי”
דריה מושיטה לנו את ידיה. בהתחלה אני מהססת אך בסופו של דבר אני ואמי אוחזות בהן. ההרגשה היא כמו מקודם, כשהשתגרנו דרך השיח, אני סוגרת את עיני וכשאני פותחת אותן אני כבר במקום אחר. אני מול הבניין שבו אני ואמי גרות באחת הדירות. אני עוזבת את ידה של דריה ורצה לדלת הכניסה, אמי עושה כדוגמתי שנייה אחרי. אני פותחת את הדלת ורצה למדרגות במהירות כי אין זמן להזמין מעלית ועולה שלוש קומות. אני רצה לדירה שלנו ורואה שמי שבפנים לא תרח לנעול את הדלת אז אני פותחת אותה מבלי בעיה. בסלון ובמטבח אין אף אחד ולכן אני רצה לחדרים הפרטיים. אני פותחת את הדלת לחדר של אמי ומגלה שאין שם אף אחד. אני רצה לחדר שלי ופותחת את הדלת. הדבר הראשון שאני שמה לב עליו זה החלון הסגור. אני תמיד פותחת את החלון כשאני הולכת לבית ספר כדי לאוורר את החדר וכשאני חוזרת אני סוגרת אותו כי אני פוחדת מיתושים. מישהו היה כאן וסגר את החלון. אני שומעת את אמי מגיעה בריצה לדירה. היא נכנסת מתנשפת.
“החלון שלי סגור. מישהו היה כאן.”

בחירות שצריך לבצע- פרק 7
דרוג הסיפור 5 | 1 מדרגים

תגובות (4)

אני שמחה לראות שפרסמת פרק חדש!
אך הערה קטנה… הפרק קצת קצר בשביל שאני אוכל לשקוע לתוכו כמו בסיפור טוב, אבל לא נורא,
הייתי רוצה לדעת יותר מה היא מרגישה במצבים כלשהן, לדוגמא, ההרגשה של ההשתגרות, מה היא?
בכל מקרה, אהבתי ואני מצפה להמשך(:

13/07/2020 13:15

    תודה על ההערה והעצה! אני אקח את זה לתשומת ליבי⁦⁦❤️⁩

    13/07/2020 13:36

“יכול להיות שאני טועה יק[י]רתי”

“לא היה נכנס (ע)[א]ליו סתם ככה” – ‘אל’= לכוון. ההפך מ’מ-‘. ‘על’= ההפך מ’מתחת’.

“בשביל שתשתגרו (אותי אתן)[-] שתיכן צריכות” – המילה ‘בכדי’ עדיפה על ‘בשביל’, אך גם זו נכונה. המילים בסוגריים העגולים – מיותרות. הקו המפריד לא הכרחי, אך יותר נכון עם.

“מול הבניין שבו אני ואמי גרות (באחת הדירות).” – אין כאן טעות לשונית, אך המידע מיותר.

“מי שבפנים לא (תרח)[טרח]” – נסי לקרוא את הטיוטה לפני העלאת הסיפור. טעות שכזו ‘צועקת’!

“פותחת אותה (מ)בלי בעיה.” – התיקון מדבר בעד עצמו.

“אני שמה לב (עליו)[אליו]” – פעם שניה! זו כבר לא טעות הקלדה.

“…החלון הסגור. (אני תמיד פותחת את החלון כשאני הולכת לבית ספר כדי לאוורר את החדר וכשאני חוזרת אני סוגרת אותו כי אני פוחדת מיתושים). מישהו היה כאן…” – מידע מיותר. זהו לא סיפור ילדים, כך שאין צורך ‘להאכיל’ את הקורא. אם החלון סגור, ומיד את אומרת ‘מישהו היה כאן’, הקורא אמור להבין בעצמו שסגרת את החלון. למה סגרת? למי אכפת?? האם זה משמעותי לעלילה?

‘מישהי’ יקרה,
ייש לך את זה. את יודעת לספר סיפור, ואת יודעת מה את רוצה לספר. נהדר! אבל יהלום טבעי זקוק לליטוש. בזמנך הפנוי, אני ממליץ לך לקרוא, והרבה. ספרים. לא משנה מאיזו סוגה.

עוד משהו. אם את כבר כאן, וקוראת סיפורי גולשים, נסי להגיב. בדיוק כשם שאת מצפה לתגובות, כך גם שאר כותבי האתר. הדדיות.

אני לא גזען, אני שונא את כולם.

14/07/2020 15:38

    דבר ראשון, מי אמר שזה לא סיפור ילדים?
    דבר שני, אני קוראת ספרים, אני אוהבת לקרוא. אני לומדת הרבה מאוד מהספרים שאני קוראת, גם איך לכתוב סיפורים משל עצמי. מכל ספר אני לומדת משהו חדש שעוזר לי לבטא את עצמי בסיפורים שאני כותבת.
    אני מסכימה איתך שכשקוראים ספרים קל יותר לכתוב בלי שגיאות כתיב וכל זה, וזה באמת עוזר לי, אבל לא לכולם זה עוזר הרבה מאוד, לפעמים זה עוזר רק קצת.

    14/07/2020 21:11
3 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך