סליחה שלא העליתי הרבה זמן. אני באמת חייבת להגיד, זה לא מובן מעליו שאתם קוראים את הסיפורים שלי. אתם לא מבינים כמה שזה משמח אותי. אני מאוד מעריכה את זה. תודה!!!⁦❤️⁩⁦💕⁦❣️⁩

בחירות שצריך לבצע- פרק 8

29/07/2020 63 צפיות אין תגובות
סליחה שלא העליתי הרבה זמן. אני באמת חייבת להגיד, זה לא מובן מעליו שאתם קוראים את הסיפורים שלי. אתם לא מבינים כמה שזה משמח אותי. אני מאוד מעריכה את זה. תודה!!!⁦❤️⁩⁦💕⁦❣️⁩

אחרי ה”טיול הנחמד” שלי ליער אני הייתי מאוד עייפה, אבל העובדה שמישהו פרץ לבית שלי והיה בחדר שלי נתנה לי אנרגיה חדשה.
“הוא לא יכל להתרחק” אני אומרת לאמי, “אולי הוא בכלל עדיין בבניין, אנחנו חייבות למהר!” אמי ישר התחילה להתנגד, אבל לא נשארתי בבית כדי לגלות איזה טיעונים יש לה.
ירדתי במדרגות כמו מטורפת, כמעט נתקלתי במישהו בדרך למטה. אני לא יודעת איך אני עומדת לגלות מי פרץ לבית שלי אבל לפחות אני עומדת לנסות.
כשיצאתי מהבניין ישר התחלתי לבחון את האנשים. רובם לא נראו לחוצים אבל עדיין לא יכולתי להיות בטוחה שאחד מאלה שלא לחוצים פרץ לבית שלי, יכול להיות שהוא פורץ כל הזמן ולכן עוד פריצה לא מלחיצה אותו.
הראש שלי מסתובב, פעם אחרונה שזה קרה היה שנייה לפני שהתעלפתי אז התיישבתי על אחד הספסלים. איך אני אמורה למצוא מישהו שאני לא ראיתי אף פעם? הדבר היחידי שאני יודעת עליו זה זה שהוא פרץ לבית שלי.
אני מרגישה שמישהו מסתכל עלי, הדיגדוג בעורף שלי חושף את מיקומו. אני נעמדת ומסתכלת לצד שמאל שלי.
בפינה של הרחוב אני רואה בן אדם בסביבות גיל הארבעים מסתכל עלי, אני מדי מבינה שזה הוא ומתחילה לרוץ לכיוונו. הבן אדם שם לב שאני רצה לכיוונו ומתחיל לרוץ לכיוון השני. מן הסתם שהוא מהיר יותר ממני, אבל הוא לא מכיר את הרחוב הזה כמוני. אני פונה פנייה חדה לצד, לאחר כמה מטרים אני עוד פעם פונה ולאחר כמה מטרים אני מופיעה מול הבן האדם המפוחד. לפי הפרצוף שלו אפשר לראות שזה פעם ראשונה שהוא פורץ לבית. “מה עשית בבית שלי?! לקחת משהו?!”
“אני לא יכול לענות לך על השאלות האלה, אבל עם את רוצה תשובות תצטרכי לדבר עם מישהו אחר.”
“עם מי??”
“אבא של-” הוא התחיל להגיד אבל אז הופיע לידו מישהו, לקח לו את היד ושניהם נעלמו.

בחירות שצריך לבצע- פרק 8
דרוג הסיפור 4.3 | 3 מדרגים

תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
3 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך