Yume.M
1)"___"-מילים שהדמות אומרת. 2)פלאשבק- זיכרון שהדמות ניזכרת בו. 3)_____________-מעבר לזמן אחר או תמונה אחרת או נקודת מבט אחרת. 4)--__-- -מנגטסו מדבר בתוך הרואש של יומה.

גרדיאן פרק 3- מיזרקת הכסף

Yume.M 21/11/2015 530 צפיות אין תגובות
1)"___"-מילים שהדמות אומרת. 2)פלאשבק- זיכרון שהדמות ניזכרת בו. 3)_____________-מעבר לזמן אחר או תמונה אחרת או נקודת מבט אחרת. 4)--__-- -מנגטסו מדבר בתוך הרואש של יומה.

יומה עמדה מול שערי עץ ענקיים בסוף היער.קרני השמש נפלו על השערים והפילו את צילם עליה.הגעתי.עיר ואטבה.יומה חטפה מבט לאחור לנרתיק השחור שעל גבה.אבל…מה אני אמורה לעשות לגבי “הבעיה המיוחדת”שלי?–הו?לא ידעתי שאני בעיה.למיטב ידיעתי אני זה שיכול לגרום למשאלה שלך להתגשם.–“הא?אתה ברואש שלי?!איך שמעת מה אני חושבת!”

“למה את צועקת יומה?”עינת הלכה לעברה.יומה הסתובבה אליה במהירות.”אני?צועקת?מה פתאום!אני רק…וידאתי שהקול שלי לא צרוד!”עינת הביטה עליה לכמה שניות בחשדנות.”אני לא רוצה לדעת.התעכבנו מספיק.בואי נזוז.””בטח.”

הן ניגשו לשומר עם השיער השחור הקצוץ בשיריון לבן עם ציור ורד כחול על חזהו.”מה מטרתכם?”עינת צעדה קדימה.”עבודה.מישהו קרא לנו בשביל עבודה.הנה.”עינת הביאה לו נייר מגולגל.השומר קרא את הנייר והינהן.”אני רואה.ברוך הבא לעיר ואטבה.תהנו.לא משלמים לי על זה מספיק…”יומה נאנחה.”אני מבינה אותך…””בואי כבר.””כן!”יומה רצה אחרי עינת שכבר פתחה את שערי העץ וניכנסה.
______________________________________________________________
יומה ועינת הלכו ברחוב מלא אנשים מכל הגילאים.את הרחוב קשטו בתי קרקע לבנים או מעץ,חנויות ודוכנים רבים שמחרו סחורה שונה ומגוונת מתכשטים ובגדים עד מאכלים.השמש גרמה לבתים הלבנים לזהור מעט באור מסנוור.ציפורים התעופפו מעץ לעץ שעמדו ברחוב.

יומה חייכה.איזה מקום יפה.הוא ניראה שליו כל כך.–אני מניח שהוא שליו.–יומה הזעיפה.אתה שוב פעם!מה אתה עושה ברואש שלי ואיך אתה שומע את המחשבות שלי?–אני שומע את המחשבות שלך כי את נותנת לי.אם תחסמי אותן מימני אז אני לא אשמע.חשבתי שזה די ברור לא?–שקט רוח חסרת גוף.–אני לא רוח!–יומה גיחכה.היא יכלה לשמוע את מנגטסו מתלונן בשקט לעצמו.ניצחון~~

“יומה!”עינת עמדה ליד חנות צהובה עם השלט”מאפיית קרלו” ומול החנות עמדה מזרקה לבנה עם קישוטי כסף.ליד עינת עמדה אישה בגיל ה30 עם קרה בלונדיני בשמלה חומה.עיניה הכחולות של האישה הביטו על יומה בעייפות.יומה ניגשה אליהן.”אני מניחה שאת הלקוחה שלנו?””כ…כן.אני רנה קרלו.הבעלים של המאפייה הקטנה הזאת ואני צריכה את העזרה שלכם או שקרוב לוודאי שאפשוט את הרגל.””אני מבינה.אני יומה.בואי נדבר על הפרטים בפנים טוב?””כמובן.בואו אחרי.”הן עקבו אחרי רנה לתוך החנות.
___________________________________________________________
הן ניכנסו לתוך חדר עם קירות זכוכית שקופים וריצפה מרוצפת בצבע קרם.מדפים ושולחנות עם עוגות ומאפים עמדו בפינות עם כמה שולחנות עץ וכסאות.בסוף החדר עמד דלפק צהוב עם הקופה.רנה הובילה אותם לשולחן בפינת החדר השמאלית.יומה ועינת ישבו מאחורי השולחן מול רנה.

רנה שילבה את ידיה על השולחן.”מימה להתחיל…הכל התחיל בערך חודש שעבר.את רואים פעם החנות הזאת היתה מלאה אנשים לא כמו אכשיו.הבעיה החלה כשמישהו מהלקוחות הקבועים בא להתלונן על תקיפה ליד המזרקה.הוא טען שמישהו פשוט הפיל אותו לאדמה.בהתחלה אף אחד לא שם לב לדבריו אבל אחר כך עוד אנשים התלוננו על אותו הדבר.השמועות התפשטו ועוד אנשים התלוננו עד שהתחילו לקרוא למזרקה העתיקה שמול החנות שלי “מקוללת”.ואני יודעת שזה לא נכון!את המזרקה בנו בני המשפחה הראשונים שלנו כדי לציין את סיום בניית החנות שלנו שעברה מדור לדור.”

יומה השעינה את סנטרה על ידה.”אז מימה שאני מבינה את רוצה שנבדוק מה קורה ליד המזרקה?””כן!בבקשה תעזרו לי.אני אשלם לכם.”עינת הביאה לה טופס.”תמלאי את הפרטים גברת ויומה בנתיים תבדוק את האזור סביב המזרקה.””למה אני…”עינת בעטה ברגל יומה מתחת לשולחן.”טובב…”יומה קמה ויצאה מהחנות בצעדים איטיים.
___________________________________________________________
יומה התכופפה ליד האבן הלבנה החלקה מימנה היתה בנויה המזרקה.יומה נגעה באבן הנוצצת.אין משהו מוזר פה…ניראת כמו אבן רגילה לחלוטין.–מי אמר שהמוזר קורה ביום?–שוב פעם אתה מה אתה רוצה?–זה לא דרך יפה לדבר לשותף שלך.–נו?מנגטסו נאנח.–מה שאני מתכוון זה שרוב הסיכויים שזה קורה בלילה כשאין הרבה עדים.–יש כאן משהו.הלילה הוא באמת הזמן המושלם לתקוף משהו בלי לעורר חשד.נכון?מנגטסו לא ענה לה.אני מניחה שהוא הלך לנוח או משהו.

אישה עם שיער חום ארוך אסוף בקוקו מבולגן בשמלה צרה סגולה עם מטפחת שחורה על כתפיה נעמדה מול המזרקה.מתחת לעינה החומות היו עגולים שחורים בהירים.היא הביטה בעצב לתוך המזרקה וזרקה מטבע לתוכה.”בשבילך סטו.””אני יכולה לשאול אותך משהו גברת?”האישה נבהלה מעט כשיומה קמה על רגליה מהפוזיציה שלה על הברכיים.יומה צחקה בלחץ.”מצטערת של זה…”

אחרי שיומה הסבירה על העבודה שלה לאישה האישה הינהנה חלשות.”אני לא יודעת הרבה חוץ מימה שבעלי היה מספר לי פעם.”פעם?””כן…בעלי נפתר חודש שעבר.הוא היה בא לכאן כל שבוע כדי להטיל מטבע למיזרקה.הוא היה אומר שהמיזרקה היא מכושפת והיא תגרום למשאלה שלו להתגשם בסוף…”חיוך קטן עלה על שפתי האישה.”אני מצטערת על בעלך גברת ואני בטוחה שהוא תמיד יהיה איתך.”האישה חייכה.”אני יודעת.”היא הלכה מהמיזרקה.

יומה נאנחה.אז יש לי עבודה אחרי הכל…כניראה שהגעגועים של האישה הזאת גרמו לאנרגיה נגטיבית רבה מדי להיפלט מימנה לסביבת המיזרקה כי הזכרון הכי חזק שלה ושל סטו היה איתו ועם המיזרקה.”טוב נישאר רק לחכות.”

גרדיאן פרק 3- מיזרקת הכסף
דרג את הסיפור

תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
סיפורים נוספים שיעניינו אותך