נבי
אני לא אמשיך את זה כל כך במהירות כי אני צריכה לחשוב על המשך וזה לוקח קצת זמן, כי יש עוד סיפור שאני עובדת עליו חוץ ממנו. אני יודעת שזה לא האיכות הכי טובה, אבל אשמח לשמוע הערות וביקורת בונה.

הזמרוני (פרק ב’)

נבי 29/10/2015 741 צפיות אין תגובות
אני לא אמשיך את זה כל כך במהירות כי אני צריכה לחשוב על המשך וזה לוקח קצת זמן, כי יש עוד סיפור שאני עובדת עליו חוץ ממנו. אני יודעת שזה לא האיכות הכי טובה, אבל אשמח לשמוע הערות וביקורת בונה.

הכל התחיל במסיבה.
דין עמד, מביט על כל הסובבים שרקדו, צחקו ודיברו. מקודם היה מוקף באנשים בני גילו (בגלל כוחו הוא היה מבין הפופולריים), אבל באותו רגע עמד בצד, לבד, מחכה לרגע בו יוכל להפנט את כולם.
הרגע האהוב עליו.
לשמחתו, הוא הגיע במהירות. “גבירותיי ורבותיי, הגיע רגע השירה! ועכשיו, נקבל לבמה את דין!”
הוא עלה לבמה, מחייך לעבר כולם חיוך כובש. רגע לפני ששר לקח את המיקרופון והעביר את מבטו אל כולם. “שלום לכולם,” אמר בנחמדות, “אני רוצה להקדיש את השיר הזה לכם.”
הדברים האלה היו מזויפים, אבל כמו תמיד אף אחד לא עלה עליהם. ‘פתטים.’ חשב לעצמו, ומיד התחיל לשיר.
הוא החליט לשיר שיר אהבה, כדי לגרום לקהל הרב לאהוב אותו. זה הצליח ללא מאמץ, וחיוכו גדל ככל שהשירה התקדמה. לא מהנאה של שירה, אלא מהעובדה שכל כך קל לנצל אותם.
הוא גמר, ומיד כולם מחאו כפיים. דין קד קידה, וכשהתרומם מבטו נתקל בבחורה שסימנה לו לפגוש אותה אחר כך. סקרן, הוא קרץ אליה כתשובה, וירד מהבמה.
“וזה דין שלנו!” המנחה חזר, “כרגיל כבש את הקהל שלו!”
‘אין לך מושג.’
מיד פנה משם, והלך לחפש את הזרה.
***
דין מצא אותה ליד הבר: הבחורה עם השיער החום המתולתל, העיניים הכחולות כמו השמים ובגדי היום יום: חולצה קצרה קיצית וחצאית בהירה שהגיעה עד ממש מעל לברכיים.
ברגע שראתה אותו, חייכה אליו. “אני מציעה שנדבר בחוץ.”
הם יצאו מהחדר הרועש והגיעו לגינה שקטה ופרחונית, שם ישבו על ספסל אבן מקושט. הצרצרים נשמעו באוויר הלילה הקר והכל הרגיש בשלום עם העולם. זה הרגיש ממש כמו גינה מהסרטים, למרות שדין לא יחס לזה חשיבות. הוא רק רצה לגשת לעניין.
אחרי כמה דקות של שקט, הבחורה סובבה אליה את מבטו. היא הביטה בו לכמה שניות ארוכות לפני שאמרה: “אני יודעת מה אתה.”
ההכרזה הזאת לקחה אותו בהפתעה. “למה את מתכוונת?” שאל בחוסר ביטחון, בפעם הראשונה למשך הרבה שנים.
היא עיינה בו שוב. “אני יודעת מה הכח שלך, ושאתה יכול לכשף בעזרת השירה שלך. בכל זאת, יש לי הצעה בשבילך.”
“מה?”
“אני יכולה לעזור לך להשתמש בכח שלך באפשרויות הרבה יותר מתקדמות.” היא התקרבה עד שהמרחק ביניהם היה סנטימטרים ספורים. “אני יכולה לקדם אותך.”
דין הביט בה, מפוקס לגמרי. “בסדר, מה אני צריך לעשות?”
חיוך תחמני עלה מיד על פניה. “תבוא איתי.”

הזמרוני (פרק ב’)
דרג את הסיפור

תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך