המסע+הודעה לקוראים של הסיפורים שלי

המסע
פרק אחד- ההיכרות עם ביפור:
*
מאט הסתכל על טום. "היי," הוא אמר וחייך בעצב. הוא נאבק להישאר בחיים.
"היי," השיב טום בוכה ומנסה לחייך בו זמנית.
"מה נשמע?" שאל מאט וטום צחק.
"ברצינות? זה מה שיש לך להגיד עכשיו?" שאל טום.
"אני לא ממש יודע מה להגיד לבן אדם הכי חשוב לי רגע לפני שאני מת." אמר מאט.
"מה?" שאל טום.
"אני מנסה להתנצל." אמר מאט.
"אין לך על מה." אמר טום.
"כן יש לי. הייתי אח גרוע. סליחה." אמר מאט. וכעבור רגע הפסיק לדבר. הוא מת מאיבוד דם רב.
"מאט? מאט?" שאל טום ובכה. "למה?" הוא צעק בוכה.
*
טום התעורר מחלום הבלהות. זה היה רק סיוט. הוא חלם חלומות רבים כאלו מאז שמאט ברח מהבית. הם היו אחים והחברים הכי טובים עד שהם רבו. מאט ברח מהבית וזה שבר את טום. ההורים שלהם האשימו את טום וגם טום האשים את עצמו. הוא לא יודע מדוע הוא חלום את החלומות האלו אך הוא מקווה יפסקו בקרוב. הוא מספיק סובל גם בלעדיהם. הוא סובל מרגשות האשמה שלא מניחות לו לרגע ולכעס של ההורים שלו. עברו כבר שלוש שנים מאז שמאט עזב אך הוריו מעולם לא הפסיקו להאשים אותו ולכעוס עליו. פעמים רבות הוא חשב על לברוח מהבית ולחפש את מאט. הוא יודע שזה רק ישמח את ההורים שלו אם הוא יעזוב, אז למה לא לעשות זאת? התשובה היא כמובן תמיד אותה תשובה. טום לא חושב שהוא יצליח לשרוד אם הוא יברח מהבית. נשמע דפיקה בדלת וטום הלך לפתוח אותה. הוא ראה אדם נמוך מאוד. היה לו זקן ארוך ושיער ארוך. "שלום אני ביפור." אמר האדם.
"שלום. אני טום." אמר טום.
"נעים להכיר. יש לך אוכל?" שאל ובלי לחכות לתשובה נכנס והלך למקרר במטבח. טום סגר אחריו את הדלת והלך אליו. "מי אתה?" הוא שאל את האדם.
"אני ביפור." הוא אמר.
"כן את זה כבר אמרת אבל מה השם המלא שלך?" שאל טום.
"אני לא יודע." אמר ביפור בעצב. "הוריי נטשו אותי ברחוב כשהייתי בן שלוש ומעולם לא אמרו לי את שם משפחתי או את שמי. בטח כדי שלא אחפש אותם. הכרתי גמד מדהים שקראו לו ביפור. הוא קרא לי רובי וזה השם שבו השתמשתי אבל אחרי שהוא מת החלטתי לקרוא לעצמי ביפור. על שמו."
"גמד?" שאל טום.
"ברור! כמוני!" התגאה ביפור.
"אתה גמד?" שאל טום.
"אתה לא זוכר אותי או שאתה רק עושה את עצמך?" שאל ביפור ברגזנות והכני לפיו מלפפון.
"אני מאור לזכור אותך?" שאל טום.
"מאט מה יש לך?" שאל ביפור. מאט? על מה הוא מדבר? חשב לעצמו טום.
"מאט? אני טום." אמר טום.
"אז הוא עבר דירה? למה אתם כל בני האנוש נראים אותו דבר?" שאל ביפור ולפני שהספיק להמטיר על טום עוד שאלות אמר טום, "דבר ראשון לא כל בני האנוש נראים אותו דבר. דבר שני יש לי אח שקוראים לו מאט והוא נראה כמוני חוץ מזה שאני גבוה ממני בשני ס"מ."
"אז כנראה פגשתי את אח שלך." אמר ביפור.
"כן כנראה." אמר טום.
"אז היכן אחיך?" שאל ביפור.
"לא פה." אמר מאט.
"הוא ישן אצל הסבא והסבתא?" שאל ביפור.
"לא. אני והוא רבנו ואז הוא ברח מהבית." אמר טום.
"איזו חוצפן! הוא יצא למסע בלעדי! איך הוא מעז?!" התעצבן ביפור.
"ששש…" השתיק אותו טום. "שלא תעיר את הוריי."
"סליחה," לחש ביפור. "טוב ביי," אמר ביפור והלך לעבר הדלת. לפני שהוא יצא הוא הסתובב ורץ במהירות שהפתיעה את טום אליו. "אם אחיך לא פה, אולי אתה תרצה להתלוות אליי למסע במקומו?" שאל ביפור.
"לא, אני לא בנוי למסעות. מצטער." אמר טום.
"בבקשה." אמר ביפור.
"טוב בסדר רק תן לי להתארגן." אמר טום. הוא לבש רק בפיג'מה ולא היה לו תיק מוכן למסע.
"לא צריך. יש לנו הכל." אמר ביפור.
"לנו?" שאל טום.
"זה לא משנה עכשיו. בוא נלך." אמר ביפור.
"רק רגע." אמר טום. הוא לקח דף וכתב עליו "לאמא ואבא, החלטתי לעזור. אני בטח לא חשוב לכם אז זה כנראה לא משנה לכם אבל רק רציתי שתדעו. ממני טום." הוא תלה את הדף על המקרר.
"עכשיו אפשר ללכת." אמר טום.
"סוף סוף," אמר ביפור והם יצאו מדלת הבית ונעלו אותה.
המשך יבוא…