המסע- פרק שני: גובלינים וחטיפות

פרק שני- גובלינים וחטיפות:

כשביפור וטום יצאו מהבית חיכו להם שם שלושה גמדים. "שלום מאט. חיכינו מספיק. בואו נלך." אמר הנמוך מבינם.
"זה לא מאט. מאט הלך בלעדינו. זה אחיו טום." אמר ביפור.
"לא זכור לי שהסכמתי לזה." אמר הגבוה מבינם.
"קילי לא אכפת לי למה הסכמת ולמה לא. אנחנו צריכים חבר חמישי למסע ומאט לא פה אז ניקח את טום איתנו." אמר ביפור.
"טוב בסדר אבל בואו נלך כבר. חיכיתי למסע הזה חודשים." אמר קילי.
"אתם יכולים להציג את עצמכם? אני רוצה לדעת עם מי הולך." אמר טום.
"אני קילי," אמר הגבוה מבינם.
"אני בומבור." אמר השמן מבינם.
"ואני פילי," אמר הנמוך מבינם.
"ואותי את כבר מכיר אז בואו נלך." אמר ביפור.
"לאן בדיוק הולכים?" שאל טום וביפור הוציא מפה. הוא הניח את המפה על הכביש ואמר, "אנחנו צריכים לעבור את כל יער שבע הממלכות."
"לפה?" שאל טום והצביע על מקום במפה.
"כן," אמר ביפור. "דבר ראשון צריך לחצות את הממלכה הראשונה. ממלכת הגובלינים."
"מזה גובלינים?" שאל טום.
"הם יצורים שבערך בגובה שלנו –הגמדים- הם לבנים-צהובים ומרושעים מאוד אז צריך להיזהר מהם." אמר קילי בקוצר רוח.
"בסדר, איפה היער הזה מתחיל?" שאל טום.
"גילינו כניסה ליער הזה בבית נטוש ברחוב ()*?__&. בוא נלך." אמר פילי והם החלו ללכת. ההליכה הייתה ארוכה ומייגעת וטום היה בטוח שבכל רגע רגליו יקרסו מרוב עייפות. לבסוף הם הגיעו ונכנסתי לבית. בחלק השני של הבית הייתה גינה ומאחוריה היה יער ארוך מאוד. "בואו נלך." אמר בומבור והם החלו ללכת.
באמצע הממלכה הראשונה טום חשב שמישהו עוקב אחריהם אבל הוא לא ממש התייחס לזה. אחרי כמה זמן שהוא הרגיש ככה הוא נעצר. "מה קרה?" שאל קילי בעצבנות. ממש לא היה לו כוח אל טום.
"אני חושב שמישהו עוקב אחרינו. יכול להיות שזה שום דבר." אמר טום.
"כדאי שנבדוק את זה." אמר בומבור.
"רעיון טוב," הסכים פילי.
"רעיון גאוני," אמר ביפור.
"מה אתה חושב?" שאל טום את קילי.
"מה שאני חושב לא ישנה לכם. אתם תבדקו בכל זאת ואז כנראה תמותו. אז אני אבוא אתכם כדי להגן עליכם." אמר קילי. "אז בואו נלך."
הם חיפשו בסביבה הקרובה מישהו שעוקב אחריהם אבל הם לא מצאו דבר. הם החליטו להתפצל ואם אחרי עשר דקות הם לא מוצאים כלום אז לחזור לשם. אחרי עשר דקות אף אחד לא מצא כלום אז הם חזרו לשם. כולם חוץ מטום. שני גובלינים אחד נמוך יחסית ורזה והשני יחסית גבוה ושמן חטפו את טום.
***
"נו, באמת איפה הטום הזה?" שאל קילי עצבני את ביפור.
"אני לא יודע. אולי קרה לו משהו." אמר ביפור.
"כדאי שנחפש אותו?" שאלו פילי ובומבור.
"כן, וקילי לפני שאתה אומר משהו לא אכפת לי מה אתה חושב כרגע. טום הוא אח של החבר הכי טוב שלי, גם אם מאט כנראה יצא למסע לבדו ואני לא אתן לטום להיפגע. ובנוסף הוא לא כמונו, שחיינו פה מאתיים שנה, הוא בסך הכל ילד קטן שחושב שההורים שלו שונאים אותו אז הוא איתנו." אמר ביפור.
"טוב," אמר קילי. והם הלכו לחפש אותו. אחרי שעה הם נחטפו גם הם ונכלאו ביחד. "אני דורש לראות את המלך שלכם!" אמר קילי.
"הוא לא פה. הוא הלך לפגוש את הזאבים כדי לחתום איתם על הסכם שלום." אמרו השומרים והלכו.
"קילי," אמר ביפור.
"מה?" שאל קילי.
"שלא תעז להאשים בזה את טום!" אמר ביפור.
"לא תכננתי לעשות את זה. זה לא בגללו אלא בגללנו משום שלא היינו זהירים כשחיפשנו אותו. תפסיק להתנהג אליי כאל בן אדם מרושע כי אני לא!" את המשפט האחרון קילי צעק.
***
"איפה אני?" שאל טום.
"על הקרקע." אמר הגובלין הגבוה השמן.
"את זה אני יודע אבל באיזה מקום אני נמצא?" של טום.
"את זה אסור לי לספר לך." אמר הגובלין.
"מי אתה?" שאל טום.
"אני גובלין." אמר הגובלין.
"אבל איך קוראים לך?" שאל טום.
"גם את זה אסור לי לספר לך." אמר הגובלין.
"מה אתה כן יכול לומר לי?" שאל טום.
"את האמת? שום דבר." אמר הגובלין וטום התייאש מלנסות לגלות עוד פרטים על החטיפה הזו.
***
שכל הגמדים חוץ מקילי ובומבור ישנו בומבור הלך אל קילי. "מה אתה רוצה?!" שאל קילי בעצבנות.
"מה קורה איתך?" שאל בומבור.
"למה שזה יעניין אותך?" שאל קילי.
"כי אתה אחי הגדול ואתה חשוב לי." אמר בומבור. "למה אתה כל כך שונא את טום?"
"תעזוב אותי." אמר קילי בעצבנות.
"קילי תק—" התחיל במבור לומר אבל לפני שהוא הספיק לגמור את המשפט קילי צעק "תעזוב אותי!"
בומבור הלך לצד השני של התא וניסה לישון. גם קילי ניסה לישון אך הוא אינו הצליח.
המשך יבוא…