סיפור שיצרתי בהשארת סרט שראיתי לאחרונה. מקווה שיהיו נשרמים ובהצלחה לי כי אני צריך לספק תשובות לכל עניין האנטי-מוות עכשיו.

המתים-חיים: תקציר+ הרשמה.

18/07/2020 131 צפיות 10 תגובות
סיפור שיצרתי בהשארת סרט שראיתי לאחרונה. מקווה שיהיו נשרמים ובהצלחה לי כי אני צריך לספק תשובות לכל עניין האנטי-מוות עכשיו.

תמיד חשבתם לעצמכם לרגע מה קורה אחריי המוות?
יש אנשים שראו מלאכים שם.
יש אנשים שאמרו שרואים את יקיריך שמתו.
יש אנשים שלא יודעים כי הם לא מתו.
ויש אנשים בודדים לחלוטין שהם פשוט חיים…לנצח נצחים.
הם באים מתקופות זמן שונות אבל כולם בעלי מראה משותף של נערים בני שמונה-עשרה בלבד.
אחד מהאנשים שחיים לנצח הוא אני.
למה דווקא אני? מתנקש מזמן התקופה הויקטוריאנית שהרג אנשים עם אחותו ומוצא את עצמו לא מת, על ידי כך שהיא מעירה אותי בנעורים חזקים, ממש כמוה.
למה דווקא אני? השאלה הנפוצה ביותר שיש ואין עליה תשובה…
הדבר היחידי שאני יודע הוא איך פועלת היכולת המוזרה הזו.
תחשבו על זה ככה: שוד בנק, יורים לכם בראש ומתתם.
כעבור שנייה אתם פוקחים עיניים וקמים לחיים, אין שום כאב באזור שפגע בקליע ואתם פשוט מחסלים את השודדים בריקודים קלילים לצלילי המוסיקה האהובה עליכם בלי דאגות.
כי כמעט כל דבר קיים לאורך ההיסטוריה לא יהרוג אתכם בשום צורה מלבד…נראה לכם שאגלה את זה?
וזה רק התרחיש הקל אנשים, יש תרחישים…שעדיף שלא אדבר על זה אף פעם, לעולם.
אז לגביי מה קורה אחריי המוות?
האם יש מלאכים?
או שרואים את יקיריך?
כמו אלה שלא יודעים כי הם לא מתו.
הדבר הזה נשאר מסתורי מבחינתי.

אז אני צריך חמישה צעירים שחיים לנצח.
שם מלא מתקופת המאה 21( חובה):
השם הקודם/שמות קודמים של אותו נער/ה(לא חובה מלא):
מראה בכללי:
אופי בכללי:
מה היה לפניי מותו(לבחירתכם):
באיזו תקופה מת(לבחירתכם, רק לא לעשות מאותה תקופה כדי שיהיה גיוון בין האנשים ומותר מהמאה 21 אבל אז הוא יהיה טירון):
השנה באותה תקופה שמת(זה חשוב, אתם תבינו למה בהמשך):
כיצד הוא מת בכללי(שיהיה מקורי ולא נפל מבניין וכד׳…):
משהו בנוסף:

המתים-חיים: תקציר+ הרשמה.
דרג את הסיפור

תגובות (10)

יאללה, אני אשמח להשתתף! מעניין אותי לראות לאן זה ילך.

שם מלא מתקופת המאה 21: אנדריאה סירס

השם הקודם: אין – היא שמרה על שמה

מראה: נערה עם עור שחום כהה, בצבע של שוקולד מריר. עיניים כהות, כמעט שחורות. יש לה שיער שחור מתולתל ועבה שהיא מנסה לרסן בצמה ארוכה לאורך גבה. היא גבוהה יחסית ושרירית. קצת כמו איזה אלילה מצרית.

אופי: למרות המראה המרשים, אנדריאה ביישנית להפליא. לא מודעת ליתרונות שבה ולא מודעת ליופיה. היא תמיד תשתדל לפתור דרכים בדרך נעימה, ולעיתים מתרפסת. אם יש ויכוח או אי-הסכמה היא לרוב תוותר, לפעמים אפילו על העקרונות שלה, כדי להימנע ממלחמות מיותרות. עם זאת, היא לא פחדנית, ומסוגלת לעמוד כנגד כל סכנה או משימה. יש לה בעיית פציפיזם – היא לא רוצה לפגוע פיזית באף אחד. היא עשוייה לאבד שליטה על העצבים שלה אם היא מרגישה שיש חוסר צדק.

לפני המוות: רוב חייה גדלה במשפחת אצולה, עסקה ברקימה, תפירה וכן הלאה. בלילות יצאה לרכיבות על סוסים. ביום של המוות התקיים אירוע גדול באחוזה של משפחתה, אליו הוזמנו משפחות מיוחסות מכל העולם. הייתה ארוחה גדולה ומרשימה.

תקופת מוות: אנדריאה שייכת לאצולה של המאה ה-16. אתה תעשה את התחקיר של מה זה אומר :)

שנת מוות: 1701

אופי המוות: היא נרצחה בהרעלה בידי בת משפחת אצולה יריבה.

18/07/2020 10:58

מעולה!
הדמות נכנסה, איך אפשר לסרב לבת אצולה.
המאה ה-16? זה נראה לי קרוב לתקופה הויקטוריאנית.
יש משהו ספיצפי שאת רוצה שיקרה איתה? רומן עם אחד
המתים-חיים? או משהו אחר? כי עדיף שזה יקרה עכשיו כי אחר כך כבר יהיה מאוחר מידיי, אז בקשות זה עכשיו.

18/07/2020 13:51

    אני הבאתי את הדמות, אתה תביא את העלילה ;) היא כל כולה שלך. תעשה איתה מה שתרצה!
    שאפו על היוזמה! הלוואי שיהיו עוד כאלה יוזמות מגניבות בקהילה.

    18/07/2020 15:07

תודה רבה.
מקווה גם שיהיו עוד אנשים כאלה

18/07/2020 16:34

שם: יוהאן שווארצוואלד (יוחנן שחור-פרא בתרגום חופשי). כיום- ג’ון ארנולד.
מראה: גרמני ‘ארי’. בכל זאת הוא בווארי. רזה-שלד, פנים מפחידות.
אופי: סקרן. למרות שהוא לא חזק פיזית, יש לו כריזמה שמשדרת עוצמה. לא סומך על אף אחד. מסוגל לתמרן אנשים כמו אמן-חושים.

נולד בכפר בווארי באחד באפריל שנת 1414. שרד את מגפת הדבר השחור, ובשל כך הואשם בכישוף. בגיל 18 הועלה על המוקד, כמו מכשפות רבות בתקופתו.
הוא יצא מהאש כמו אברהם אבינו באור כשדים.
מאז התבודד, החליף מקומות מגורים, ולמד המון.

דב יקירי, זו הפעם המי-יודע-כמה שאתה מפרסם הרשמה והתחלה מבטיחה לסיפור מרתק. אולי הפעם, לפחות הפעם, גם תמשיך?

בהצלחה.
אני לא גזען, אני שונא את כולם.

19/07/2020 18:37

הדמות נכנסה.
תמיד צריך מישהו מפחיד בחבורה כזו.
אני רק צריך ממך שלושה דברים נוספים כדי שאוכל לעבוד איתה:
1.השנה המדוייקת בה הוא מת, תבין בהמשך למה.
2.תרחיב על האופי שלו, אפשר חיובי ושלילי ביחד אפילו, אין הגבלה.
אבל הוא לא המנהיג בגלל הכריזמה, כי לאחת הדמויות שאבנה יש משהו שיהיה גדול יותר. האכפתיות מאנשים בגלל העבר הקודר והאפל שלו כמתנקש בתקופה הויקטוריאנית אבל כן הולך להיות תחרות קשהמביניהם מי אהיה הסגן שם, אתה תראה.
3.המראה שלו. תפרט יקירי כי לא הבנתי למה התכוונת גרמני ׳ארי׳ ואשמח שתרחיב על המראה לפחות בפרטים הבסיסיים.

19/07/2020 20:34

שם מלא: דמון פריד

השם הקודם: הוא לא זוכר. הוא היה צריך להחליף כל כך הרבה שמות שהוא לא בטוח מה היה השם שלו, הוא חושב ששם המשפחה היה ‘אקרמן’.

מראה בכללי:שיער שחור קצר, עיניים ירוקות, כמעט מנצנצות, גבוה ורזה, ויש לו מבטא אנגלי. הוא לובש משקפיים על אף שהוא לא בהכרח צריך, ומעדיף ללבוש אותם כשהוא ליד אנשים אחרים. הוא חייכן, יהיו כאלו שיגידו שהחיוך שלו מסתיר משהו מרושע מאחוריו. לובש בגדים כהים, ואפילו חליפות, רק כי הוא אוהב איך שהן נראות. יש לו טבעת שחורה על יד שמאל ומסרב להגיד מה הסיבה (אתן לך לקחת את הסיפור מאחוריי זה לאיזה כיוון שתרצה).

אופי בכללי:כלפי חוץ, הוא נחמד וידידותי. הוא לא אוהב לקחת את אור הזרקורים, ומנסה להשתלב. הוא לא מישהו שיקפוץ לאקשן בהזדמנות הראשונה, ואפילו יתנהג בפחדנות. אך מבפנים, הוא קר ומחשב כל דבר בראשו. הוא לא יראה זאת מרצון, וינסה להחביא את הצד הזה. הוא יהיה מוכן להתנהג ככה כל עוד אין מסביבו אף אחד. הוא לא יכנס לעימות אלא אם כן הוא בטוח ב100% שהוא יצא מנצח. הוא רוצה להאמין שהוא אנטיפת ורק משחק באנשים, אבל מבפנים אכפת לו מאחרים ולא יתן לאנשים להפגע. הוא אוהב דברים מתוקים, ויעשה מעל ומעבר רק בשביל להשיג חטיף שוקולד פשוט.

מה היה לפניי מותו: כחלק מ’טקס חניכה’, אביו ודודו לקחו אותו ללוך לומונד שבסקוטלנד. בעקבות תאונה, דודו החל לטבוע, ובלי שאביו יהיה באיזור דמון צלל לתוך המים בניסיון להציל אותו. הוא טבע ומת. במשך הרבה זמן, אולי ימים, הוא היה במים עד שהוא הבין שהוא חי ויצא. הוא פחד לחזור הבייתה, פחד מאיך שאחרים יגיביו, והגלה את עצמו.

השנה באותה תקופה שמת: 1525.

19/07/2020 22:53

זה היה מהיר.
נכנסה מאקס וזו אחלה דמות שתתחבר עם הדמויות שהביא.
לגביי הטבעת, הו-הו, הבאת לי רעיון מצויין.
מה שבדוק יש חיבור עוצמתי בין המתנקש מהתקופה הויקטוריאנית לדמון, לא אגלה כי אז אהרוס הכל.
רשמי: יש שלושה מקומות אחרונים לדמויות ומותר להביא דמות נוספת עם מישהו רוצה, כי אם אני מוריד אחת משלי אז יש מקום.
זה נראה לי כאילו כולם רוצים שהם יהיו זקנים…כאילו כולם בשנות האלף ומשהו ונראים בני 18.
ותעשו גם מישהו נחמד בבקשה, כאילו כל אחד יהיה עכשיו קר ומחושב? יש כאן תחרות מי ינהיג את כולם? כי הרי מישהו חייב לקבץ את כולם ולא הדמויות שלי…ממש לא.
נ.ב. אני רק משנה את סגנון הלבוש של דמון כי זה יותר מידיי מושך תשומת לב בעולם המודרני עם חליפות אבל עניבה תהיה.
בקיצור אני צריך שני דמויות נוספות, דמות שלישית אם ממש יהיה ביקוש ואז אוכל להתחיל.

19/07/2020 23:21

שווארצוואלד הועלה על המוקד חודשיים לפני יום הולדתו ה-18, בשלושה בפברואר 1432.
למוד ניסיון מר, הוא בעיקר מקטין את עצמו. מתחבא. מחליף מקומות מגורים מדי שנתיים בערך. הוא סקרן, למדן, בעל ידע במגוון תחומים, אך לא משתשמש בידע שלו, אלא כדי לשרוד.
הוא מעולם לא ניסה להיות מנהיג. הוא חכם (כתוצאה מניסיון), ולכן לימד את עצמו לתמרן אנשים, לא להוביל אותם.

דב- קח אותו, ותתפרע. תוסיף עפ”י מה שאתה צריך, תשמיט מה שלא מתאים לך לסיפור, הוא שלך.

מהו מראה ‘ארי’? קשה לי לפרט. בדיוק מה שהנאצים העריצו.
שיער בלונדיני-קצוץ, עור בהיר, עצמות לחיים גבוהות, אף קטן-סולד, רזה-שלד, ללא שרירים בולטים לעין (חלש פיזית).
עוד נקודה שתוכל לעשות איתה ככל העולה על רוחך- הוא מסוגל להצמיד את מרפקיו זה לזה מאחורי גבו, ללא עזרה.

22/07/2020 19:12

נותנת לך איזו דמות על רגל אחת (או שתיים, נראה כבר) כי אני אוהבת לכתוב דמויות וכי הרעיון נראה נחמד בסך הכל. ראיתי שיש פרק אחד(?) אז מקווה שזה באמת יתפתח למשהו הפעם :)

שם: אייריס וינגארד

שם קודם: רחל בת יוחנן (השתייכה לשבט נפתלי)

מראה: שיער שחור ארוך, קלוע לצמה הדוקה שרוב הזמן שמוטה על הכתף שלה. עיניים חומות כהות שבמבט ראשון נראות שחורות, רציניות עד מוות בהתחלה, אבל מתרככות דיי מהר. היא נחשבת רזה מהממוצע ובערך בגובה הממוצע, אולי קצת יותר נמוכה. נוהגת להסתובב עם שמלות בהירות וארוכות וסנדלים תנכיים (בסך הכל מאוד משתלבת באופנת הטבע שהתחילה לתפוס כיום).

אופי: היא נחמדה, אדיבה. תמיד תנסה לעזור למי שצריך, גם אם רוב הפעמים זה מעבר ליכולתה (אבל היא לא תקפוץ למים להציל אדם טובע כשתהיה בטוחה שתטבע, כי אז תצטרך לספק הסברים שאין לה). מאוד מאוד מאוד אוהבת ויכוחים. זה התחביב שלה, להתווכח רק לשם הויכוח. היא תעמוד על שלה כמה שהיא יכולה כדי שהאדם השני ימשיך לנמק את עמדתו. הרבה פעמים זה גורם לה להיראות עקשנית שלא לצורך וגם קצת ראש בקיר, אבל כשמכירים אותה מבינים שהיא באמת מקשיבה לכל מה שהצד השני אומר ובסך הכל ממשיכה בקו אחד כי היא נהנית מזה. זו הדרך שלה להכיר אנשים יותר לעומק.
אם כבר אנשים, היא נוטה להתחבב עליהם דיי מהר וזה מכניס אותה להרבה צרות, כי גם הם נוטים להתחבב עליה דיי מהר. היא אוהבת אנשים. היא אוהבת קשרים והיא אוהבת סיפורים רומנטיים, בעיקר כשהם מסתיימים רע (רומיאו ויוליה? הם האהובים עליה).
אייריס (היא עדיין קוראת לעצמה רחל) מנגנת על נבל ועל חליל צד ובשניהם היא מומחית (לא פלא. היו לה מעל אלפיים שנות למידה) וגם רוקדת כשמזדמן לה. היא שובת לב בכל מובן כמעט ומטפחת את היכולת הזאת אצלה. יש בה אמונה שתקשורת טובה עם אנשים זה מה שיביא אותך הכי רחוק.

מה הייתה לפני מותה: השתייכה לעשרת השבטים אחרי פילוג הממלכה לישראל ויהודה ולכן נחשבת עברייה (בשונה מהיהודים של היום). בת למשפחת איכרים משבט נפתלי. נהרגה באחד מהקרבות בין עשרת השבטים לשניים הנותרים לפני הפילוג. הבית שלה נשרף וכל המשפחה שלה איתו.

מתה בשנת 930 לפני הספירה. לאחר שנשרפה יחד עם כל משפחתה, היא התעוררה מפוחמת לחלוטין ולא הבינה מה קרה. היא כל כך נבהלה כשראתה את גופות הוריה ואחיה שברחה מהבית, מהטריטוריה, מהכל. היא לא העזה לחזור לארץ ישראל גם מאות שנים אחרי המקרה.

כיוון שהיא מגיעה מתקופה כל כך קדומה היא חוותה מעברים רבים מאוד בין תקופות, אבל כשהיא מדברת עברית מדי פעם עוד יפלטו לה מילים בשפה תנכ”ית מדי פעם. כשהיא לחוצה זה יכול להגיע גם למשפטים שלמים ואז אנשים סביבה מאוד מתבלבלים.

תהנה איתה :)

26/07/2020 00:45
3 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך