הסוף זה רק ההתחלה-פרק 3

04/06/2019 60 צפיות אין תגובות

כאן גיבורכם בעוד בוקר חדש של שיעמום בעריסה כן כן זה אני (שוב פעם).
עברה כבר חצי שנה מאז לידתי מחדש. וכל יום אני לומד עוד על העולם הזה.

דבר ראשון ממש התחלתי להבין את השפה שלהם וגם הבנתי את השם שלי (אני רוצה למות ממבוכה) לכולם יש שמות דיי נורמליים יחסית לשמות שמעולם לא שמעתי- לאחותי הבכורה קוראים רובי, אחריה יש את גנטוס,(מוכר יותר בשם החיבה שלו גנט), אז יש את התאומים טלינג (הבן) ו-וירן (הבת), שמה של הקרציה הקטנה זה קאשי (אני מעדיף עדיין את השם שאני נתתי לה…) ואז אני… השם שלי הוא… אוי אני עומד למות מבושההה, הם קראו לי… טוב הם קראו לי לוסי (אל תדאגו אני נולדתי כבן), אני לא מבין למה לכולם יש שמות יחסית נורמלים, ורק אני קיבלתי את השם שאני מכיר עוד מכדור הארץ ובנוסף כדי להחמיר את המצב זה היה השם של הילדה הראשונה שנדלקתי עליה.

בכל אופןן, ממה שראיתי בספר הלימוד של אחותי (לא שידעתי לקרוא אבל תמונות בהחלט מספיקות בשבילי), מצויירים שבעה סוגי כוחות: אש, מים,אוויר, אדמה,אור, חושך, וקרח אני חושב שיש עוד כמה אבל זה הכוחות העיקריים שקיימים.

גם למדתי שיש ארבעה סוגי ממלכות- יש את הממלכה התחתונה ששם חי שבט השד , השדים מתוארים כיפים ביותר ,(התמונות של השדות היו מושלמות בקטע אחר). אחר כך יש את הממלכה התיכונה ששם יש את שבט האדם ושבט החיה, ידוע ששבט האדם ושבט החיה לא מסתדרים אחד עם השני.
ואז יש את הממלכה העליונה שבה אני חי טכנית קוראים לזה ממלכת האלים, אבל לא אל תחשבו עכשיו ”איזה מגניב זה אומר שיש לך כוחות על ואת חי לנצח” זה בהחלט לא כך, לפי מה שהבנתי אנחנו כן חיים הרבה זמן יותר מבני אדם אבל אנחנו ממש לא חיים לנצח, וקסם קיים אצל כל המינים לכן אני לא הייתי קורא לזה כוח על, אפילו שהשבט שלי נחשב חזק בגלל שיש חו הכי הרבה זמן להתאמן על קסם ולפתח אותו.

אה ויש לי חדשות מרגשות, התחלתי לזחול (בחיי שזה נשמע רע), כל המשפחה שלי התרגשה נורא, חשבתי שאני הולך להתחרש מהצרחה של אמא שלי (או למות מהמבטים מלאי הטינה של הקרציה הקטנה).

היום בבוקר החלטתי לצאת לחקור קצת את שאר הארמון, הבריחה מהעריסה שלי הייתי קלה באופן מפתיע (פשוט חיכיתי שהמשרתת ששומרת עלי תירדם, זרקתי כרית לרצפה ואת עצמי אחריה-זה כואב בתחת לא מומלץ לנסות את זה בבית) ואז זחלתי מחוץ לחדר מסתתר מידי פעם כעוד אנשים עברו בו. אני מודה שידעתי שהבית שלי גדוך אבל לא ידעתי עד כמה, אני בקלות יכול להיות שייך למשפחת אצולה אולי אפילו משפחה ממש נחשבת או שסתם היינו עשירים.
בכל אופן בדיוק עכשיו נכנסתי…
”לוסייי” שמעתי ואחריו היו מילים מוזרות אני חושב שזה היה אתה ועוד משהו לא משנה , איפה הייתי? אה כן, בדיוק מצאתי חדר ממש מעניין יש פה כל מיני קריסטלים מוזרים, ספרים ומכונות שבחיים לא ראיתי…
”לוסייייי” שמעתי שוב את השם שלי, אני לא מבין מה הם רוצים ממני, איו אני שומע הרבה אנשים רצים אני מקווה שהכל בסדר.
בכל מקרה החדר הזה ממש מגניב והמכונות פה…
”לוסיייי”, אוף למה הם לא נותנים לסיים משפט?.
הדלת נפתחה בפתאומיות(אני מודה שטיפה נבהלתי אבל אני מכחיש את זה שבכיתי),השומר שפתח את החדר נבהל בעצמו נראלי, כי הוא צעק כמה מילים שאם אני לא טועה אמרו ”מצאתי את הבטטה”, אפילו שאני לא בטוח לגבי הבטטה אבל זה לא קריטי. מה שיותר קריטי זה שהוא הרים אותי ונתן אותי לאמא שלי שנראתה ממש מבוהלת- אני לא מבין עדיין מה קרה אבל אני מניח שזה קשור אליי איכשהו, היא חיבקה אותי עד שהייתי צריך לצרוח כדי שהיא תפסיק (בחיי שזה היה כואב – כמעט נחנקתי), וכאן הפסיקה ההרפתקה הקטנה שלי,(בכל זאת זה הזמן לשנ”צ קטן).

הסוף זה רק ההתחלה-פרק 3
דרוג הסיפור 5 | 1 מדרגים

תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
6 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך