הרפתקאות אופוסומן | פרק-10

הארבעה הולכים במסדרון ממש ארוך ומלא חדרים, החדר הראשון היה נראה קצת כמו בית, וככה היו עוד הרבה מאוד חדרים, "איך זה שכל הבתים נראים בדיוק אותו דבר?" שאל ג׳רי, רותם עגבניות התעלם. כל אנשי המערות דיברו בשפה מוזרה, "איך זה שאתה והטיס יודעים את השפה שלנו?" שאל רובוט-זומבי, "אנחנו לא מפגרים!" צעק עליו רותם עגבניות, "גם לנו יש בתי-ספר" הוא היה ממש עצבני כשהוא אמר את זה, "מצטער" אמר רובוט-זומבי, ג'רי היה נראה מופתע כשהוא ראה שלרובוט-זומבי יש גם פרצוף עצוב, אבל הוא גם לא הבין למה הוא עצוב, "מה קרה?" שאל אותו ג'רי, "אני קצת מרחם עליהם" אמר רובוט-זומבי, הוא הבין שרואים שהוא עצוב, ושוב היה לו את הפרצוף הרציני שלו. "הנה, הגענו!" אמר רותם עגבניות. היה מול ארבעתם דלת מפוארת וגדולה, ומשמאלם הם ראו גם דלת גדולה, הם ראו מהצד השני של הדלת הרבה מאוד חיות, ועשרים ושלושה אנשים, ואחד מהם היה ילד. "אני מצליח לשמוע אחד מהם!" צעק רופוס, "שטויות!" אמר רותם "זאת דלת קרח משוריינת היטב ואטומה לרעשים! אין סיכוי שאתה שומע אחד מהם". רובוט-זומבי ראה שהוא אומר את האמת, וגם ג'רי, הם שאלו מה יש מאחורי הדלת הזאת, אבל רותם שינה את הנושא מיד, "אז בואו נלך אל סולתן!" הוא אמר, הוא היה ממש לחוץ, והעיינים הכחולות והגדולות שלו התקווצו. הם פתחו את הדלת, וראו שם כיסא גדול ומפואר, הכיסא היה עשוי מקרח, ומאבנים קטנות שזוהרות באדום, העיניים של ג'רי גדלו, "זה בצורה של מה שרותם תיאר לנו!" הוא לחש לרובוט-זומבי, "שמתי לב!" הוא לחש בחזרה, בכעס, ועל הכיסא הגדול ישב איש, הוא נראה מפואר, והיה לו שיער קופץ, היה לו סוג של סרט כחול בשיער, והיה על הסרט סמל, הוא היה נראה כמו האבן הגדולה, שהייתה בצד ימין, האות M על הצד, מהאמצע יצא עמוד ובסופו עיגול. מהצדדים של הכיסא עמדו שני אנשים, שניהם היו די דומים, קצת שיער, ועיניים כחולות, הדבר היחיד שהבדיל ביניהם היה מבנה הפנים, ושהשני היה ממש נמוך, גם להם היה סרט לשיער, והיה כתוב על של הראשון- הלוח"מ, ולשני היה כתוב- הלוח"ב. "מה זה הראשי טיבות האלה?" שאל ג'רי, אף אחד לא ענה, "שלום לכם" אמר לפתע סולתן, "שלום" אמר רותם וקד קידה, "אתה יכול ללכת עכשיו!" הוא אמר לרותם, והוא הלך. "שלום גם לכם" אמר סולתן "אני מניח שאתם, אופוסומן, ורובוט-זומבי", "גם אני פה!" צעק רופוס בכעס, "אני מצטער" הוא אמר, "איך אתה יודע?" שאל רובוט-זומבי, "בגלל שרותם הוא הלוח"ס! "
"הלוח"ס?! מה זה כל ראשי התיבות האלה?!" שאל ג'רי בעצבנות.
"אני מבטיח שאני יספר לכם הכל!" אמר סולתן "אבל עכשיו מאוחר, הלוח"ק ילווה אתכם לחדר, לכו לישון, ובבוקר תבואו לפה. אני אחכה לכם…" אמר סולתן, היה לו משהו מרושע במבט. הלוח"ק הגיע לחדר, "שלום" הוא אמר, הוא היה ילד, "אני ילווה אתכם לחדר שלכם"

המשך יבוא…