אופוסומן
עוד שלושה פרקים פרק אחרון! תגובות יתקבלו בברכה D:

הרפתקאות אופוסומן | פרק-12

אופוסומן 18/01/2015 440 צפיות אין תגובות
עוד שלושה פרקים פרק אחרון! תגובות יתקבלו בברכה D:

כל הלוחשים בעקבותיהם של ג’רי, רובוט-זומבי והלוח”ק.
“אתה אידיוט!” אמר רובוט-זומבי שנראה כועס מתמיד “לחטוף את סולתן ולברוח?! זה הרעיון הכי דבילי ששמעתי!”
“הם בסך הכל לוחשים! מה הם כבר יכולים לעשות לנו?”
“אווו… לא, לא, לא… הם לא בסך הכל לוחשים. ” אמר הלוח”ק, מתאמץ להדביק את הפער בניהם לבינו “זאת אומרת… כן, הם לוחשים, אבל אני די בטוח שאתה לא יודע מה זה אומר, נכון?”
“זה אומר שהם מבינים מה החיה\חפץ שהם לוחשים אליו אומר… נכון?”
“ממש לא… אין לך מושג באיזה בעיה אתה… הם שולטים במה שהם לוחשים אליו! ואם הם חכמים אז הם עוד מעט יתקפו אותנו!”
“אה…” אמר ג’רי, שעדיין מנסה להבין את המשמעות של כל זה.
“שיט!” הוא צעק לפתע, והגביר את הקצב.
“הם מתקרבים אלינו!” צעק הלוח”ק. “אוקי. אני לא רציתי להשתמש בזה אבל…” רובוט-זומבי התחיל להגיד. “אבל…?” שאלו ג’רי והלוח”ק.
“תחזיקו בי חזק!”
“מה אתה עושה?!” שניהם נראו מוטרדים.
הוא לא ענה וחיכה שיתפסו בו, אחרי שהם מחזיקים בו הוא שלח לשניהם מבט מתנצל. ואז…
בום! נשמע פיצוץ קטן. אחרי זה הם התקדמו במהירות. הוא הפעיל את טילי הישבן שלו, ג’רי ראה אותו משתמש בזה כבר פעם אחת, אבל הוא לא ציפה לכזאת מהירות, הם זזו כל כך מהר שהעור שלהם מתקלף מעט.
ג’רי הסתכל אחורה וראה שדברים שחורים יוצאים מהרצפה (קרח) מאחוריהם.
“מ-מ-מה זה???” ג’רי ניסה לדבר הכי ברור שהוא יכול.
הם יצאו מהמערה למעלה, ואז רובוט-זומבי הפסיק. ג’רי הטיח את סולתן על הרצפה. “אתם משו…” התחיל לומר סולתן, “יש לך את הזכות לשמור על השתיקה!” אמר לו ג’רי. מאחוריהם היה שביל של קיפודי-ים. “אני עשיתי את זה” אמר הלוח”ק מרוצה מעצמו “פעם הגיעו לפה הרבה, והם פשוט קפאו מתחת לקרח. כשהחברים הראשונים בנו את המערה הזאת לפני אלפי שנים, הם נתקלו בהרבה קיפודי-ים, והלוח”ק הראשון הוציא כמעט את כולם”. “יופי של סיפור” אמר סולתן, הוא היה נראה שונה מהפעם הראשונה שהם ראו אותו, פחות מגונדר ומלכותי. אף אחד לא ענה הם פשוט חיכו שם בשקט. “שקט פה…” אמר ג’רי, הוא הבהיל כמעט את כולם אחרי שדיבר פתאום, “נכון!” אמר סולתן, ” אבל זה שקט… שונה”.
“איך שונה?!” שאל רובוט-זומבי שעדיין היה עצבני, “אני לא יודע…”.
“אולי כדאי שנתרח…~” התחיל הלוח”ק לומר לפני שג’רי צעק “רופוס! הוא בטח עף לי מהכיס כשהפעלת את הסילוני תחת!”, “אין זמן להתבכיין עליו!” צעק עליו רובוט-זומבי “כבר דיברתי עם המפקד והוא אמר שהוא יבוא בקרוב! אנחנו חייבים לחכות! תשמור בינתיים על הסולטאן הזה שלך… ”
“אהה… מבטאים את זה “סולתן” ”
“לא מעניין אותי! ילד, איפה ג’רי?!” אמר רובוט-זומבי ללוח”ק. כל קיפודי הים התחילו לשקוע בשלג, ואחרי כמה זמן גם הם. “מה קורה כאן?!” אמר רובוט-זומבי בכעס, “זה הלוח”ש!” אמרו הלוח”ק וסולתן, אבל הייתה להם הבעת פנים שונה. לא עברו יותר מעשר שניות עד שכל 24 הלוחשים האחרים הגיעו. הם ראו את ג’רי עטוף בתמנון, וזה היה נראה כאלו שבורה לו יד, ואולי גם האף.
הלוח”ש (הלוחש לשלג) הוציא את סולתן מהשלג.
“מה קרה לו?” שאל רובוט-זומבי, “הלוח”ת” על הפנים של רובוט-זומבי הייתה הבעה מבולבלת.
“הלוחש לתמנונים”
“אהה… עכשיו הבנתי, כל לוחש שולט במה שהוא לוחש אליו!”
“אמרתי את זה קודם…”
“תסתמו!” צעק סולתן “או כמו שג’רי אומר… יש לכם את הזכות לשמור על השתיקה” הוא אמר וחיוך מעצבן עלה על פניו.
“את מי תרצה שנהרוג קודם, סולתן?” שאל הלוח”א, “זה הייתה אתה!” צעק לפתע ג’רי ” אתה הלוחש לאופוסומים! איפה רופוס?!”
“תהרגו קודם את הפטפטן”

המשך יבוא…

הרפתקאות אופוסומן | פרק-12
דרוג הסיפור 5 | 2 מדרגים

תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
5 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך