השער 2: מלחמה שמימית פרק 6

אביעד הרגיש את ההבדל בין כוח שמימי לכוח רגיל על בשרו. דראגונה הייתה מהירה ממנו, חזקה ממנו ולמתקפות שלה היה יותר כוח מאשר לשלו. הוא הסתער עליה עם חרב מונפת והיא חסמה אותו.
"זה כל מה שיש לך?" היא שאלה אותו ונתנה לו חבטה שהעיפה אותו לתוך משאית במרחק של כמה מטרים ממנה. הוא קם וזימן כמה מטאורים גדולים שנורו לעברה אך היא חמקה מכולם וזימנה כדור אנרגיה סגול שאותו השליכה על המשאית. הוא עף למעלה וכדור האנרגיה קרע את המשאית והתפוצץ בפיצוץ סגול.
"אותו דבר לגבייך" אביעד השיב ואז זימן זוג חרבות והסתער עליה. היא זימנה כדור אנרגיה סגול שנורה לעברו אבל הוא ציפה לזה. הוא העלים חרב אחת ותפס את כדור האנרגיה ברגע שהגיע אליו.
"משהו אחר?" הוא שאל אותה והשליך את הכדור עליה. כמו שציפה היא תפסה אותו אבל חשפה את הגב שלה להתקפה מהירה ממנו. הוא השתגר אל מאחוריה ופתח בסדרה של הצלפות מהירות שניתקו את חיבורי הכנפיים שלה. היא נהמה וניסתה לשרוט אותו אבל הוא התרחק ממנה לפני שיכלה לפגוע בו.
"אתה כל כך הולך להצטער על זה!" הילה האנרגיה השמימית סביבה זהרה באור חזק יותר. שניה אחרי זה השריון שלו היה מלא בחתכים באופן לא מוסבר ונשבר. "מה?- אביעד נדהם. הוא לא ראה אותה זזה אפילו אבל היה בטוח שהיא הסתערה עליו כי בידיים שלה היו שני להבים בוערים מלאי דם קרוש. הוא השפיל מבט וגילה שחולצתו נקרעה לגזרים וידיו מלאות חתכים."אין לך סיכוי נגד הלוחמת השמימית של האשליות. באמת חשבת שאתה שווה לי בכוח? צר לי לאכזב אותך אבל הקרב נגמר כאן" דראגונה סובבה את הלהבים והסתערה.

אליאנה הייתה מותשת. להילחם בשני לוחמי כאוס בו זמנית זה היה הדבר הכי קשה שהיא עשתה. השריון הכתום שלה, שמעוטר באבני חן כתומות כמעט נשבר לחלוטין
והיא עצמה הרגישה טיפה מסחוררת. מיקומה של ריינה לא היה ידוע. לאחר שלוחמי הכאוס הפתיעו אותם קוריוס השליך אותה לכיוון דרום העיר. מנגוג וקוריוס לעומתה לא הראו סימן כלשהו לחולשה.
"תיכנעי, אין לך סיכוי נגד שניים מאיתנו" מנגוג, שעמד מולה במרחק של שלושה מטרים נעץ את חרבו ברצפה. קוריוס גיחך. מסביבם עלתה קומה 5 במלון לאורנדו באש לאחר קרב שבו הם החריבו כל רהיט אפשרי שהיה בקומה.
'איפה קובי? הוא היה יכול להועיל' אליאנה שאלה את עצמה. מנגוג הסתער ולא השאיר לה זמן למחשבות נוספות. היא חסמה אותו עם חרב גדולה שהיא זימנה והדפה שניה לאחר מכן כדור אש של קוריוס. היא נסוגה אחורה ומנגוג ניצל את ההזדמנות כדי לחבוט בצדה הימני. היא עפה, ניפצה חלון זכוכית והתרסקה על האספלט. למרבה המזל הכביש היה ריק ממכוניות. מנגוג וקוריוס נחתו לידה."זה היה קל משצפיתי" קוריוס אמר."להעניק לך את המכה הסופית?"
"אני אכבד אותך במכה הסופית" מנגוג השיב. קוריוס חייך וזימן חנית עם להב בצבע שחור שבער באש סגולה. הוא עמד מעל אליאנה, שבקושי יכלה לזוז."ראי כבוד בזה שאת נהרגת ראשונה" החנית כמעט ננעצה בה כאשר האדמה החלה לרעוד. אליאנה הבחינה בבניין קורס לעברם והצליחה להשתגר משם. קוריוס רק הספיק להעיף מבט בבניין לפני שזה התרסק עליו ועל מנגוג. אליאנה הופיעה כמה מטרים מהבניין והעיפה מבט לעבר מה שנותר ממנו. היא לא הבינה מה קרה ואיך הבניין קרס אבל ידעה שברגע שלוחמי הכאוס יתאוששו היא גמורה. רגליה קרסו תחתיה והיא ראתה את מנגוג יוצא מהריסות הבניין."עיכוב קטן, לא יותר" מנגוג התקדם לעברה וזימן חרב. הוא הסתער לעברה ולהב החרב שלו כמעט פגע בה כאשר כדור אש גדול העיף את מנגוג ישר לתוך תחנת הדלק שליד המלון וזו התפוצצה. "זה היה קרוב" היא שמעה את קולו של תום. הוא רץ אליה והיא קרסה בזרועותיו. היא ידעה שהוא ינסה להגיע לעזור לה אבל לא ציפתה שזה יקרה כזה מהר וכרגע לא היה אכפת לה. העיקר שהוא הגיע בדיוק בזמן

תום כמעט הרשה לעצמו להירגע. לאחר שכל הנסיעה דרומה הוא חשש לגורלה הוא הגיע אליה… והמצב לא טוב. הוא ידע שרחוק הם לא יוכלו להגיע כל עוד היא פצועה ולוחמי הכאוס עלולים לתקוף אותם בכל רגע. הוא ניסה להקים אותה אבל וויתר על הרעיון ברגע שהיא צעקה מכאב כשרגליה נגעו ברצפה."מצטער" הוא אמר."זה בסדר" היא אמרה."תן לי כמה שניות והאנרגיה השמימית כבר תרפא אותי"
"אני לא חושב שיש לנו כמה שניות" הוא אמר וכבר הבחין בדמותו של מנגוג מבעד ללהבות. הוא קם וזימן להבות בשני ידיו. מנגוג צחק. "באמת? גם אתה רוצה למות?".
"מה שתגיד" תום אמר."אתה יכול לראות בעצמך מה קורה למי שנלחם בנו. הוא הצביע על אליאנה. "הלוחמת השמימית בקושי מסוגלת לזוז וודאי שלא להילחם" מנגוג זימן גרזן והסתער. תום עטף את ידו במגן אדמה וחסם את הגרזן."אל תזלזל בי" תום החווה בידו הפנויה ופרץ של לבה ניתז על מנגוג מהאספלט. הוא כשל אחורה ותום זימן אגרוף ענק עשוי אדמה והעיף אותו ישר ללהבות של תחנת הדלק. כשמנגוג קם סופת אש הקיפה אותו."ואתה אל תזלזל בלוחם כאוס. זו תהיה טעות איומה" מנגוג אמר וגל של אנרגיה שמימית פוגג את סופת האש."עכשיו תורך" מנגוג הסתער כאשר הבזק אור כחול נחת עליו בעוצמה. תום הסב מבט וכשהסתכל שוב ראה דמות עם שריון כמו של אליאנה רק בצבע תכלת עומדת מעל גופתו של מנגוג. הדמות הסתכלה עליו וזימנה חנית שאותה כיוונה לעברו.
"מי אתה?" היא שאלה.
"קוראים לי תום. אני חבר שלה" הוא השיב. הדמות הורידה את החנית והתקרבה אליו."ריינה, גם אני חברה של אליאנה" היא הושיטה יד ללחיצה. תום בא ללחוץ את ידה כאשר קוריוס הסתער עליהם משום מקום והניף פטיש. ריינה כבר זימנה מגן אנרגיה כדי להדוף את המכה אבל הבזק אור צהוב העיף את קוריוס הצידה."אל תחשוב על זה אפילו" דמות נוספת בשריון צהוב הופיעה כשהוא מכוונת חץ לעבר קוריוס."זה קובי. הוא גם חבר שלה" ריינה אמרה. קוריוס בחן אותם: קובי מכוון לעברו חץ, ריינה עם חנית מוכנה ותום עם להבות בידיו."אין לי זמן לזה" הוא החווה בידו ונעלם בפורטל סגול. הבזק אור נוסף העלים את גופתו של מנגוג. ריינה וקובי החליפו מבטים ואז התמקדו בתום. "איפה הלוחם השמימי שהיא מצאה" קובי שאל."אתה מתכוון לאביעד?. הוא-" תום לא סיים את המשפט ומשהו התרסק לידם בעוצמה."כאן" אביעד עמד מעל גופתה של דארגונה, מוקף בהילה של אנרגיה שמימית. הוא שם לב לקובי ורינה."חברים של אליאנה?" הוא שאל אותם והם הנהנו. אליאנה כבר התאוששה מספיק כדי לעמוד על רגליה אבל עדיין נשענה על תום לצורך תמיכה."כדאי שנסתלק מכאן לפני שהרשויות יגיעו" היא אמרה."רעיון טוב" ריינה אמרה."אני ממש לא רוצה להתעסק עם המשטרה מאז הפעם האחרונה". תום שיער שיש סיפור מאחוריי המשפט הזה אבל החליט שמוטב לא לשאול. מרחוק הוא שמע את סירנות המשטרה."עדיף" הוא הסכים איתה.