אולימפוס
סליחה שזה כל כך קצר, והגיע באיחור ענקי, החדשות הטובות שמסבירות גם מדוע זה באיחור הן שכתבתי את כל הפרקים עד פרק 10, סליחה שוב. -אולימפוס

ירח מלא (שיניתי את השם) – פרק 4

אולימפוס 14/03/2015 695 צפיות 2 תגובות
סליחה שזה כל כך קצר, והגיע באיחור ענקי, החדשות הטובות שמסבירות גם מדוע זה באיחור הן שכתבתי את כל הפרקים עד פרק 10, סליחה שוב. -אולימפוס

-בבקשה לקרוא קודם את ׳רציתי להוסיף׳-
פרק ארבע נ.מ אד

״היי גבר״ שמעתי את קולו של ליאון,
״היי״ התחלתי לפיקוח את עיניי ולהתיישב,
״הראש!״ ראשי כאב כאילו מישהוא זרק עלי כידון, ועשה בראשי חור ענקי.
״גם לי זה קרה. אז?״
״מה?״
״הם נתנו לך את המתנה?״
״כן… נראה לי… אני לא בטוח״
״תנסה להשתנות לזאב״
ניסיתי לחשוב על עצמי כזאב, על זאבים, ועל כל דבר אחר שעוסק בזאבים, אבל שוב דבר לא אירע.
״זה בסדר. זה קשה, תצליח בסופו של דבר, לי לקח שבועיים עד שבכלל הצלחתי להוציא טפרים ושניים,״ ליאון צחק ועודד אותי ״אם לא תמות…״ הוא לחש, והוא החסיר מבט ממני הנחתי שזה משהוא שלא כדי שאכנס אליו, במיוחד איתו.
״היה שם איזה אחד מאוד נחמד, בטובו הוא הסכים לא להחריף אותי כשאמות, איזה כיף אה? אני אהיה דג מלוח! חלום שהתגשם!״ אמרתי בציניות,
״עדיף להיות מלוח, את החריפים אוכלים לאט.״ אמר ליאון, אבל נראה שהוא מתבדח…
***
נ.ב
אליסון

התעוררתי בתוך מערה, איך לעזאזל הגעתי למערה? יללה פילחה את האוויר הצח, וכחמישה זאבים הופיעו מולי, השמאלי ביותר היה אפור עם נגיעות לבן בכפות רגליו, ובעפו, הימני לו היה בצבע זהוב, ועניו אפורות, מלאות בסקרנות, ואת השאר לא הצלחתי ליראות, ערפל סבב אותם. אך את הזאב בחזית הצלחתי, זאב חום אדיר נישא שם בגאווה מאיימת. הפחד געש בי, נפלתי על הרצפה, וההתנגשות עשתה הד ענק שצלצל באוזניי. מרוב פחד מצאתי את עצמי מתפלפלת שזה חלום רע,
׳אנחנו לא כאן כדי לפיגוע בך, אליסון׳ שמעתי קול במחשבותיי. איך הוא יודע את שמי?
המשכתי ליבכות, הזאב שעמד בחזית, זאב חום-אפרפר – לאחר שראיתי אותו טוב יותר – זינק לעברי, נראה ששלושה אחרים רצו לקפוץ אחריו אך הוא נהם לעברם והם זעו בשקט במקומם, הנחתי שהוא אמר להם ׳אם תזוזו צעד אחד, אני יעשה מכם נקניקיות!׳ ,
׳סליחה על כך שאנו מפחידים אותך, הלורדית, אך נשלחנו על ידי אימך בכדי לאמן אותך, נסביר לך הכול.. אבל היכן הנימוסים שלי? שמי הוא רונן, אני מנהיג את הלהקה. אך אל חשש, זאת רק חוליה קטנה ממה שאני מנהיג…׳ אבל זה לא עודד אותי כלל, זאת רק חוליה? הנחתי שמי שדיבר בקול העמוק והגברי, היה הזאב החום שבחן אותי בעיניו האפורות, ״אמא שלי מתה! אני בטוח חולמת, לא ייתכן שחבורת זאבים מדברת,״ לחשתי, ׳צר לי לאכזב אותך, אליסון, אבל אנחנו דוברי אמת, לצערך׳ שמעתי קול אחר, צעיר בהרבה, כאילו מדבר עימי נער, והזאב הזהוב קפץ לעברי, והשפיל ראשו, ׳בראיין, חזור למקומך׳ נהם האלפא (כך הבנתי) החום לעבר הזאב הזהוב, בראיין כניראה. ׳לא, אני חלמתי זאת, אבא!׳ נהם בראיין, ובמקום הזאב הופיע מולי נער, זהוב שיער, בעל עיניים אפורות, כעיני הזאב, ואז קרה הדבר המטופש ביותר שעשיתי, התעלפתי…

ירח מלא (שיניתי את השם) – פרק 4
דרוג הסיפור 5 | 1 מדרגים

תגובות (2)

uta uta

אהבתיי. שמח שאתה ממשיך לכתוב!
חשבתי שפרשת שוב.
בכל אופן,פרק יפה מאוד. אשמח להמשך

14/03/2015 15:55

תודה יוטה. אבל נראה שגנבת לעצמך את כל הקוראים (בצחוק)

14/03/2015 20:36
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך