Franz Vanilla
מקווה שאהבתם ואשמח עם תגיבו:))

כוכב פרק 1:)

Franz Vanilla 20/06/2014 652 צפיות 6 תגובות
מקווה שאהבתם ואשמח עם תגיבו:))

פרק 1: גלידת מכשפות אמיתית!
“עד שני עיניי עטלף, לואיז, ותעשי את זה מהר אחרת הכל לא יהיה שווה!” אנה נזפה בלואיז והביטה אל תוך הגדרה השחורה.
“אנחנו באמת חייבות לעשות את זה, כלומר עיניי עטלף, הוא בטח סבל כשהוציאו לו את העיניים…” מלמלה לואיז והוציאה שני עיניי עטלף מבריקות מצנצנת זכוכית ירוקה.
“זה באמת משנה?! לואיז את לא מבינה שהמהירות היא העיקר פה?!” המשיכה אנה לנזוף ולהביט בקדרה שהתחילה לבעבע.
“מצטערת עטלף מסכן,” אמרה לואיז וחשבה על חברה, דילן, שבטח היה מתחרפן לגמרי מהמראה הזה.
“עכשיו, תומרי את הלחש,” פקדה אנה והתחילה להירגע מעט.
“קדרה מכושפת… בזכות כוחך הרב, הראי לי את… את…” לואיז לא ידעה מה לומר.
“תגידי שם של משהו, לא חשוב מי,” מראה אנה בלי קול,
“הראי לי את סינברניס!” פקדה לואיז על הקדרה.
לפתע הנוזל השחור שבטוח הקדרה החל להיצבע בצבע ירוק ואז נוסף לו גם כתם לבן ומעט כחול. לואיז יכלה לראות בברור איך התמונה מתחדדת ואת החתולה הלבנה שלה בעלת העיניים הורודות משתזפת על הדשה בחצר האחורית כשעיניה עצומות.
“לפחות משהי נהנת מהחיים,” מלמלה לואיז.
“לואיז זה כל כך לא אחראי מצדך, היית צריכה לחשוב על השם לפני שהתחלת את הלחש! את יודעת הרי שהכישופים האלה לגמרי עדינים ואסור לך להפסיק אותם באמצה, ההכנה צריכה להיות מהירה ביותר!” נזפה אנה בלואיז ובפניה לא נשקפו שום רחמים.
“פשוט שכחתי… את יודעת אנה, חשבתי על דברים אחרים.” כמו על דילן וההתחרפנות שהוא היה מקבל עם הוא היה יודע שהיא מתעללת ככה בעטלפים חסרי ישע.
“זו לא סיבה מוצדקת את צריכה להיות אחראית על עצמך עם את רוצה להיות מכשפה מן השורה יום אחד!” אנה המשיכה לנזוף אבל מחשבותיה של לואיז כבר יצאו הרחק מהבית הממוצע להחריד והרחק מהעיר שבה היה גרה, הם טסו הרחק אל עולם המחשבות ואל גלידריה בקניון שבו הייתה מבלה לואיז את רוב ילדותה, היא כל כך רצתה עכשיו גלידה אמיתית של מכשפות.
“מה לכל ידי התמ…” לואיז התנערה ממחשבותיה לאור צווחתה המפתיעה של אנה.
למרבה הפתעתה של לואיז הקדרה השחורה, שקיבלה מאחותה הגדולה ליום הולדת החמישי, החלה להתמלא בגלידה בצבע כחול וירוק.
“גלידה של מכשפות,” קראה לואיז בצחקוק, הגדרה החלה לעלות על גדותיה ואנה החלה להתרגז.
“בשם כוחותיי, אני מצווה עליך לסור מדרכי!” צוותה אנה על הגלידה ולואיז לא יכלה שלא לחייך.
הבעת פניה השתנתה כשכל הגדילה חזרה לקדרה ואנה הפנתה עליה את מבטה הכועס.
“מה זה היה צריך להיות?!” שאלה אנה בארשת פנים חתומה להחריד.
“אני לא יודעת. אני נשבעת שלא עשיתי כלום,”לואיז הניחה את ידה הימנית על ליבה, מחווה אנושית שלמדה מדילן.
“בטח ריחפת שוב נכון?”
לואיז התכוונה להודות בטעותה אבל אז עיניה נדדו אל מאחורי אנה, אל שעון הקיר העתיק.
“אויאלוהים, אני חייבת לזוז. אני עד האחר לבית הספר ויש לי היסטוריה, אסור לי לאחר!” אמר לואיז ומיהרה אל המטבח, שם נח תיק הגם שלה. היא הביטה במרה שבכניסה פעם אחת אחרונה ובדקה עם שיערה האדמוני שוב עושה לה בעיות. למרבה בפלא הוא לא עשה. “אני אפצה אותך אנה, מבטיחה,” לואיז רק יכלה לשמועה האנחה של אנה לפני שיצאה מהבית אל הרחוב ההומה לכיוון בית הספר.

כוכב פרק 1:)
דרג את הסיפור

תגובות (6)

אהבתי ,אבל יש כמה דברים שאת צריכה לשים לב אליהם :
עד האחר =עוד האחר
הרה=המראה
אבל פרק טוב,אולי את גם יכולה לקרוא את הסיפורים שלי

20/06/2014 21:48

אופס שכחתי שאני מכשף המילים ,התכוונתי לסיפורים של רום תולעת ספרים

20/06/2014 21:50

סיפור מאוד יפה ואני אשמח שתמשיכי אבל לדעתי את צריכה פחות להשתמש במילה ״להחריד״

20/06/2014 21:53

ויש מצב שאת קוראת את הסיפור שלי ״ילדת החרבות״?

20/06/2014 21:54

אהבתי מאוד ^__^
תמשיכי :)

20/06/2014 21:54

ממש יפה, אני אעקוב!

20/06/2014 22:27
5 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך