מגע ומישוש

24/07/2019 133 צפיות אין תגובות

נער כפרי שהיה רועה צאן והלך כל היום אחר הכבשים באחו הירוק, היתה לו הארה.
“אני רוצה לצאת החוצה, לעיר הגדולה, לראות מה עושים שם? אולי אלמד משהו חדש ולא אשאר כל ימי בעקבות הצאן”.
אמר ועשה, הגיע לעיר עם צרורו הדל וחיפש מקום לגור בו. מצא חדרו קט ושמח מאד. בעל הבית היה פַּסָּל והיה זקוק לשולייה. שמח הנער “הנה, אלמד משהו חדש”.
לקח גושי חימר חום, מישש ולש, מישש ולש עד שיצר דמות של נערה.
כל כך אהב את הפסל עד שלא זז ממנו. כל היום מישש ופיסל עד שיצר דמות של נערה.
כל כך אהב את הפסל שיצר עד שלא זז ממנו. כל היום פיסל עד שהגיע לדמות הרצויה לו. אז הפסל איבד מטעמו ויופיו בעיניו והנער פנה ליצור פסל חדש. הפעם באבן.

מגע ומישוש
דרג את הסיפור

תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
1 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך