נטלי1222
יש לכם רעיונות?, כיוונים לסיפור?, טיפים?, תגידו!!! ♥ (אני בת 16)

מילמולי איש הטווס 1

נטלי1222 25/08/2013 417 צפיות אין תגובות
יש לכם רעיונות?, כיוונים לסיפור?, טיפים?, תגידו!!! ♥ (אני בת 16)

“תחושות גופניות מעניינות להפליא”, אמר הרופא המשונה בקולו החייזרי.
– “אני אמור להיות מוחמא מזה, דוקטור?”.
– “אכן כן”. לקוחו הביט בו בתמיהה. “הסתובב”, הכריז הרופא והפך את לקוחו על ביטנו.
– “אתה רואה כאן, כאן וכאן?”, שאל הרופא כשהוא מצביע על איזורים שונים בגבו.
– “לא ממש, אני הפוך ועוצם את העיניים כי אתה דוחף את הפנים שלי עם היד שלך כל הזמן למיטה”.
– “אובכן…”, המשיך הרופא תוך כדי אנחה קטנה, “אתה אכן לקוח טיפוסי וממוצע”.

הוא הרים את ראשו בשיערו והורה לו לשבת.
הבחור המסכן כבר הכין את המונולוג שהוא הולך לשאת על הרופא המשונה שהוא נאלץ לבוא אליו,
אבל מילות הרופא קטעו את רצף מחשבותיו.
“איש צעיר”, אמר הרופא, “לצערך יש לך תיסמונת נדירה ביותר”.
הלקוח נבהל וחלחלה עברה בו. “למה…”, הוא מילמל, “למה אתה מתכוון, דוקטור?”.

הדוקטור כחכח בגרונו והכריז, “לך, אדוני, ישנה תיסמונת אשר תיגרור לשינוי דרסטי ועצום בחייך. מעטה והילך לא תוכל להמשיך לחיות כתמיד”.
האיש נבהל וידיו החלו להזיע. “לך”, המשיך הרופא בדבריו, “יש מחלה ערורה, מחלת הדיבוק”.

אווירת מתח מילאה את האוויר ונדמה שמוסיקה מפחידה החלה להתנגן בין חללי הקירות. משב הרוח מבחוץ הקפיא את פניהם וחדר אל גופם דרך דירכי הנשימה שלהם בעוד גופם קופא קליל.
ליבו של האיש הגביר פעימותיו עד לעוצמה מתקתקת והוא החל לצווח צווחות רמות.
הרופא פער את פיו ונשך את כתפו של לקוחו כאשר הצווחות התחזקו.

“איה.”, אמר האיש, “למה עשית את זה, דוקטור?”.
הדוקטור צחק, השתעל קלות ואמר: “עכשיו אתה מכושף. אתה בידי המכשפה סליצקי והדם שנוטף ממך כעת הוא מזונה הקט”.
האיש ההמום פער עיניו בפחד קל.

“נכנס אליך דיבוק שהפך אותך לעוף מוזר. מעטה והילך הינך איש הטווס. בקרוב יצמחו לך כנפיים.
צא וחפש את דרכך בעולם החדש, שכח מכל עברך כי הוא לא ישרת אותך יותר. הוא לא יהיה חלקך יותר. עוף, איש פצוע שכמוך.”,
האיש השתהה לרגע ואמר, “אבל…”, הוא כולו התבלבל, עירפול חושים עפף אותו, “למה אתה…, על מה אתה…”, הוא ניסה לשאול.
– “עוף!, אמרתי עוף!. הביקור הסתיים. אתה הולך לגלות עולם חדש. בהצלחה לך איש הטווס.”,
איש הטווס נדחף על ידי הרופא מן המיטה אל הריצפה, ומן הריצפה אל מעבר לדלת.

“יהי זיכרו ברוך.”, מילמל לעצמו הרופא, “הוא לא יחזיק שם מעמד זמן רב. הו, גורל אכזר”, הוא גיחך והמשיך בעיניניו.

מילמולי איש הטווס 1
דרוג הסיפור 5 | 1 מדרגים

תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך