מלאכי הגורל פרק 1

צבי 4000 20/11/2019 173 צפיות תגובה אחת

בפרק האחרון של השער 2: “הנה אתה” אמר מר וודלוביץ.”תיכנס”. אביעד החל להתקדם כאשר משהו החל לזהור בכיסו. הוא הוציא אותו וגילה את התליון המסתורי שקיבל במערה בבאר שבע.”בכלל שכחתי שהדבר הזה שם” הוא אמר.”מה זה?” שאל מר וודלוביץ. אביעד בא להראות לו את התליון כאשר קרע אדום החל להופיע בשמיים.”מה לעזאזל-” אביעד בא להגיד כאשר מהקרע יצאו שני שביטים בצבע אדום ושחור שהתנגשו כמה פעמים זה בזה עד שהמשיכו לאזור נחשונים.”תעזור לה!” צעק מר וודלוביץ. אביעד לא ידע למה הכוונה אבל השריון הלבן של המסדר הלבן הופיע עליו והוא טס בעקבות השביטים המסתוריים.

השביטים עצרו מעל לפארק נחשונית ואביעד הצליח לראות במה מדובר. אחד היה שדה מכונפת עם חרמש שחור. אביעד התמקד בדמות האדומה. היא נראתה כמו בת אנוש עם כנפיים בצבע אדום.”כנראה מלאכית” אמר לעצמו
הדמויות התנגשו זה בזה שוב ואז התרחקו. השדה ירתה קרני ליזר בצבע שחור על המלאכית. שהגנה על עצמה באמצעות בועת אנרגיה. אחרי כמה שניות מעגל אנרגיה הופיעה מעליה ושיגרה קרן אור אדומה לעבר השדה. היא החווה בידו ונעלמה שניה לפני שקרן האור פגעה בה. שניה אחרי זה הבזק שחור העיף את המלאכית ישר על הקרקע.
“בלי גישה לכוח שלך את נחלשת קאירה” אביעד הצליח לשמוע את השדה אומרת.’מאיפה אני מכיר את השם הזה. נראה לי שמעתי אותו בעבר’ הוא חשב לעצמו. השדה זימנה כדורי אש שחורים אותם השליכה על המלאכית שהתחמקה מהם.
“תעמדי במקום!” השדה כיוונה אצבע לעבר המלאכית ומשהו גרם לה לקפוא במקום. כדורי האש פגעו בה והיא התרסקה על הקרקע. כשהאבק התפוגג המלאכית כרעה על רגל אחת. אביעד שם לב למשהו שניצנץ על צווראה של המלאכית.’זה נראה בדיוק כמו התליון שיש לי’ הוא הוציא את התליון שלו. הכל היה דומה. החצי שלה היה הימני בעוד ששלו השמאלי. סמל האלפא הגדול זהר קלושות באור זהב.
“אז כנראה לה אני צריך לעזור” הוא כיוון אצבע לעבר השדה וניסה את כדור הזעם של זאירוס. להפעתו לא קרה שום דבר.’כנראה יש לי רק את קסמי המסדר הלבן היום’ הוא אמר לעצמו. השדה נחתה מול המלאכית.
“מילים אחרונות?” היא שאלה.”את והמאסטר שלך בחיים לא תשמידו את ליגת המלאכים” המלאכית ירקה דם.
“אני חושבת אחרת” השדה הניפה את החרמש. שניה לפני שהחרמש פגע במטרה חרב זהב ענקית חצצה בינה למלאכית.”מה?” השדה הסתובבה לאחור והופתעה לראות חרב ענק נוספת שפגעה בה והעיפה אותה דרך כמה עצים. היא קמה ושביט לבן פגע בה והעיף אותה כמה מטרים.
“אין לי מושג מה קורה כאן אבל זה נגמר” אביעד נחת ליד המלאכית וזימן שתי חרבות לבנות. השדה העיפה בו מבט וצחקה.”עדיף לך להסתלק מפה בן אנוש. זה לא הקרב שלך” היא צעקה.
“מצטער אבל הפכתי את זה לקרב שלי” אביעד אמר.
“איך שאתה רוצה” השדה הסתערה עליו והוא חסם את מכת החרמש שלה. הוא נתן לה בעיטה ואז הפך חרב אחת לפטיש והכניס לה בפרצוף. היא הוטחה בכמה עצים לפני שקרסה על הרצפה.
“תישארי למטה” אביעד כיוון את היד השמאלית שלו לשמיים ויצר מעליה מטאור גדול. השדה שלא שמה לב למטאור החלה למלמל לחש אבל אביעד ריסק עליה את המטאור לפני שיכלה לסיים.
“זה יעכב אותה לכמה זמן” הוא אמר ואז פנה למלאכית. שבהתה בו במבט מופתע. הוא קלט שהיא מסתכלת על החצי תליון שעליו.
“אביעד?” היא שאלה.
“מאיפה את מכירה אותי?” שאל. משהו נע מאחוריו. הוא הסתובב אחורה וראה את השדה מזנקת לעברו עם חרב ענקית. הוא יצר במהירות מגן אנרגיה שחסם את החרב.
“את לא יודעת מתי לוותר אה” הוא עטף ידו באנרגיה והטיח אגרוף בבטן השדה. היא התקפלה ואביעד זימן מעגל אנרגיה שירה קרן ליזר שהעיף את השדה כמה מטרים ישר על סלע.”מספיק!” השדה הניפה את חרבה וקרן אור שחורה פרצה מהחרב וחדרה את העננים.”תרגיש בזעמי.”דארק פנטזם!” השדה הנחיתה את חרבה וקרן האור הסגולה חיקתה את תנועת החרב . הוא זימן מגן אנרגיה שבלם את החרב.
“טיפש! דבר לא יכול לעצור את “דארק פנטזם” השדה צחקה.
“מי אמר משהו על לעצור” אביעד אמר והאנרגיה הלבנה שסביבו הפכה לזהובה. לפתע החצי תליון שהיה עליו החל לזהור באור אדום מאיים.
“זה חדש” הוא אמר לעצמו כשקרן אור אדומה נורתה מהחצי תליון ופוררה את קרן האור השחורה.”מה-” היה הדבר האחרון שהשדה אמרה לפני שקרן האור האדומה פגעה בה. הפיצוץ שנוצר הקריס כל עץ שהיה במרחק של 10 מטר ממנה.”פיי” אביעד אמר לאחר שקרן האור פסקה. הוא פנה לעבר המלאכית שקמה בינתיים ונראה שמרגישה יותר טוב.”עכשיו איפה היינו לפני שהשדה הזו הפריעה?” הוא שאל.”בדיוק עמדתי להסביר- רגליה כשלו ואביעד מיהר לתפוס אותה.
“את עדיין פצועה” אביעד אמר.”בוא נמצא מקום בטוח קודם”
“במקרה הזה אולי כדאי שתביא אותי לבית וודלוביץ” היא אמרה.’מוזר’ הוא חשב לעצמו.’אולי אם אביא אותה לוודלוביץ הוא יסביר את זה’.”אין בעיה” כנפי השריון שלו נפרשו.”תחזיקי חזק”

כמה דקות לאחר מכן הם נחתו בכניסה לבית וודלוביץ.
“תכניס אותה מהר!” מר וודלוביץ פקד עליו. הסלון היה גדול מספיק לעריכת ישיבה. הם השכיבו אותה על ספה שחורה ענקית. מר וודלוביץ הלך למטבח והביא בקבוק ובתוכו חומר כסוף נוזלי.
“מה זה?” אביעד שאל?.”זה ירפא את הפצעים שלה” הוא אמר.”שאלה: ממתי אתה יודע על קסם?” שאל אביעד. מר וודלוביץ העיף בו מבט של “אחר כך” ונתן למלאכית את הבקבוק. היא פתחה אותו ושתתה ממנו.
“תודה. אני מרגישה הרבה יותר טוב” היא אמרה.
“עכשיו מישהו יכול להגיד לי מה הולך פה? אביעד שאל.
“אתה לא זוכר אותי?” המלאכית שאלה ונשמה עמוקות. הבזק אור אדום האיר את הסלון וגרם לאביעד להסב מבט. כשהאור שכך נערה כבת 16 ישבה על הספה. כל סימן להיותה מלאכית נעלם. השיער שלה היה גינגי והעיניים שלה היו בצבע כחול. היא לבשה חולצה אדומה וחצאית באותו הצבע ‘בדיוק כמו בחלום אז בבאר שבע’ הוא חשב לעצמו.”קוראים לי קאירה” היא אמרה ואביעד החל להיזכר במשהו שקרה לפני שנה. כשהיה בטיול עם משפחתו ביוון… ואת הסיבה למה הוא לא זכר אותה מאז.

מלאכי הגורל פרק 1
דרג את הסיפור

תגובות (1)

פרק נחמד! אשתדל לעקוב אחריי שני הסיפורים, וסך הכל פרק עם פתיחה נחמדה.

ריג’קטים:

הפיצוץ שנוצר הקריס כל עץ שהיה במרחק של 10 מטר ממנה.
– לא הבנתי… כאילו משורש קרס? גרם לעצים לקרוס?

02/12/2019 00:50
9 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך