צבי 4000
מצטער שלקח הרבה זמן (מחסום כתיבה רציני)

מלאכי הגורל פרק 2 זיכרונות מהעבר חלק 1

צבי 4000 12/12/2019 595 צפיות 2 תגובות
מצטער שלקח הרבה זמן (מחסום כתיבה רציני)

שנה לפני "פלישה"

זה היה ערב נעים. ספינת תענוגות שטה לה בנעימים מול חופי אתונה. על סיפונה היו אנשים שקועים בשיחות חולין, שחיה בבריכה או נהנו באחד ממתקני הספינה. אביעד היה בדרכו לחדר שבו הוא והמשפחה שלו שהו כאשר ראה חבורת של שלושה נערים מקיפים נערה כבת 15. הם היו לבושים כמו ערסים. אחד מהם הצמיד את הנערה אל הקיר בעוד שחבריו צחקו."מה אתה רוצה ממני" היא שאלה."לא הרבה. חוץ מאת הקמע שלך". אמר האחד שהצמיד אותה לקיר."איפה הוא?"
"על מה אתה מדבר?" היא שאלה."את יודעת טוב מאוד" אמר הנער."אל תגרמי לי לעשות משהו שאת לא תאהבי" הוא אמר. אביעד ממש לא אהב את הכיוון שהשיחה הולכת אליה והוא לא סבל הצקות.
"תעזוב אותה" הוא קרא. הנערים הסתובבו אליו באחת."אין לנו זמן ללוזרים" אמר אחד מהם."אם אתה לא רוצה שנכסח לך את הצורה תעוף לנו מהעיינים ברגע זה"
"ממש מפחיד" אביעד השיב בבוז."מה היא כבר עשתה לכם?"
"זה לא העניין שלך" אמר האחד שהצמיד אותה והחל להתקרב אליו."אתה צריך ללמוד לא לדחוף את האף שלך למקומות שאינך שייך בהם"."מה כבר תעשה?" אביעד השיב."ברגע שאתה מרים עליי אצבע אני חופשי לדווח עליך לצוות האוניה. אתה באמת רוצה שהם יזמינו עלייך משטרה?" הוא שאל. הערס כבר הרים את אגרופו אבל חברו תפס לו ביד. "אתה באמת רוצה להחמיר את המצב?" שאל חברו
הערס שיחרר את ידו."שיהיה" הוא אמר."אבל פעם הבאה שאתה מתעסק איתי אני-" הוא הסתלק בזעף וחבריו אחריו.
"תודה על העזרה אבל הייתי יכולה להסתדר לבדי" הנערה אמרה."אולי כן ואולי לא" אמר אביעד."אבל אם יש דבר אחד שאני שונא יותר מטרור זה ערסים" הוא פנה ללכת כאשר שמע לפתע קול של דריכת אקדח. הוא הבחין באחד הערסים ממקודם מכוון אקדח לעבר הנערה. הוא לא חשב פעמים וזינק לעברה. הדבר הבא שהוא זוכר זה את הכדור פוגע בו… ונעלם באבק. הערס הסתכל על האקדח שלו כדי לוודא שהוא ירה ונראה היה שהוא לא מבין מה קורה. הוא שלף סכין והתקדם לעברו. אביעד קם."אז ככה אתה רוצה לשחק?" הוא אמר והיד שלו החלה לזהור."אוקי מה?" הוא שאל את עצמו כאשר הבחין שהיד שלו זוהרת באור אדום. הוא העיף מבט לעבר הנערה ונראה שהיא דווקא כן הבינה מה קורה. היא החלה לומר משהו אבל אז הערס תקף אותו. היד נעה מעצמה ועצרה את הסכין."זה מספיק" הוא אמר אבל הקול היה לא שלו. שניה אחרי זה פיצוץ הרעיד את כל הספינה

כשהוא התעורר שוב הוא היה בבית חולים מקומי. הנערה היתה לצידו."התעוררת" היא אמרה."איפה-" הוא החל לשאול אבל הנערה קטעה אותו."הם בסדר גמור" היא אמרה."מה קרה שם?" הוא שאל."אתה לא רוצה לדעת" היא אמרה."אוקי. אני לא אשאל" הוא אמר."אבל אשמח להסבר כלומר מי את ומה קרה שם על הספינה?"."קוראים לי קאירה ומה שקרה על הספינה זה מה שקורה כשמשתמשים באנרגיה קוסמית רבת עוצמה במקום הומה בני אדם"


תגובות (2)

סך הכל פרק סבבה, מתחילים לחקור על הקשר בין אביעד ולקאירה.

”אין לנו זמן ללוזרים” אמר אחד מהם.
– בעיניי "לוזר" זה לא מילה כזו של ערסים. אולי יותר משהו בסגנון של "טמבל" או "תראו אותו" או משהו כזה.

”אבל אם יש דבר אחד שאני שונא יותר מטרור זה ערסים”
– השורה הזאת עשתה לי את היום.

כשהוא התעורר שוב הוא היה בבית חולי מקומי.
– בבית חולים

06/04/2020 21:16

סיפור מדהים

27/10/2021 19:26
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך