כל הזכויות שמורות ©

ממלכת היסודות – פרק שש עשרה

19/08/2020 152 צפיות אין תגובות
כל הזכויות שמורות ©

דפיקות חסרות סבלנות נשמעו על דלת ביתה של מאיה, אולי זה אבא? התקווה התעוררה בליבה של הילדה, אולי זה בכל זאת הוא?
מאיה הציצה בעינית ולא ראתה דבר – מישהו כיסה את העינית. זה אבא? מאיה התחילה להטיל ספק בדבר, אולי זה לא הוא… אור התקווה דעך בליבה.
“מי זה?” היא שאלה ובסתר ליבה קיוותה היא לקול מוכר “אבא?” היא גייסה את שאריות התקווה האחרונות שנשארו וחזרה על זה שנית: “אבא? זה אתה?”
“אני לא אבא שלך… ” מאיה שמעה קול נשי מפתח הדלת.
“מי זה?” היא שאלה בנוקשות וחדות כאחד.
למען האמת הכוונה שלך היא ‘מי זאת?’ – בת אדם! לא בן אדם…. אם חושבים על זה… אי אפשר לקרוא לי ‘בת אדם’ בוודאות… אבל את יכולה לקרוא לי:” היא נעצרה, מאיה הרגישה, כמו בטלפתיה, שהאישה מחייכת, האמנם? “אני יסוד.” היא אמרה מילים שהעבירו במאיה צמרמורת, למה? היא עצמה איננה יודעת.
“תכניסי אותי?” היא שאלה ומטון הדיבור הקליל אבל מרושע מאיה התחלחלה.
“למה לי?” מאיה ניסתה לדבר בביטחון, או לפחות להישמע ככה…
“מה יש לך להפסיד? הרי אני רוצה רק בטובתך,” היא אמרה. ‘רק בטובתך’ זה נשמע למאיה מוכר, סליחה, לא זה נשמע למאיה מוכר, אלא ההפך ‘לא רוצה בטובת אביך, בטובתך או אפילו בטובת… אגם?’
זאת מי ששלחה את אביה? לא… זה יכול להיות כל אחד! אבל עכשיו היא צריכה להיפטר מהאורחת האלמונית.
“אני אציע לך הצעה” אמרה האישה.
מאיה שקלה בכובד ראש מה יקרה אם תיתן לה להיכנס ולפתע היא הבחינה שהאצבע שהייתה על העינית הוסרה, הדמות הייתה עטופה בגלימות ומסכה על פניה והחזיקה בידה מזוודה.
נראה היה שהדמות נחושה להיכנס, אחרי הכל, כנראה שהדמות הזאת ממש צריכה אותה! אז אולי למאיה יש יתרון על האישה האלמונית? ואולי לא?
חריקת מנעול נשמעה, מאיה פתחה את הדלת לכדי חריץ וסדק ואט אט הרחיבה את הכניסה.
“תדברי מהר.” מאיה חרקה שיניים.
“לא תכניסי אותי קודם?” שאלה האלמונית אשר עדיין עמדה בחוץ במתק שפתיים מוכר.
“לא תורידי את הגלימות קודם?” מאיה לעגה ושילבה ידיים.
“תגלי מי אני רק בפנים… תגידי, את לא מפחדת?” אמרה הדמות בעודה מצקצקת בלשונה.
מפחדת? ברור שמאיה מפחדת! אבל היא לא תראה את זה! הטלפון שלה עליה ואם צריך היא תרביץ. אבא שלה לימד אותה שאם מישהו מאיים עליה ואין לה שום דרך להחזיר לו אז שתצרח – הכי חזק שהיא יכולה כדי שמישהו יעזור לה, זאת תמיד אפשרות.
“מה רצית?” מאיה ניגשה לעניין.
“תכניסי אותי קודם” התעקשה הדמות.
“אוקיי, תדברי מהר” מאיה הכניסה אותה, אבל רק כמה צעדים וטרקה את הדלת.
הדמות נהמה והורידה את המסכה לאיטה. מאיה ציפתה שתתגלה אישה שמנסה למכור משהו, אבל… מה? זוג עיניים כחולות נצצו אליה ברוע ושיערה הבלונדיני של האישה שהופיעה מולה התפזר. פיה של מאיה נפער – זה בוודאות לא מה שחשבה!
“מה את עושה פה?” התפלאה מאיה.
האישה חייכה חיוך שחשף שיניים לבנות ומבריקות “באתי כדי להציע לך הצעה שלא תוכלי לסרב לה… אלא אם – אלא אם את מעדיפה להיות יתומה.”
מאיה עיקמה את אפה “רגע!” עכשיו הכל התבהר! היא היא זאת ששלחה את אביה למשימה ולא המורה! מסתבר שה’משימה’ של אביה היא בכלל משימת סרק!
“מיס לירמן,” היא סיננה בין השיניים “זה לא יכול להיות!” הדאגות שלה אכן היו אמיתיות – היא לא השתגעה!
“מה את רוצה?” מאיה החניקה את הדמעות אל תוך מבט אכזרי.
היועצת גיכחה אל מול מבטה החדש – ישן של מאיה ואמרה בקול “אוי… לא התכוונתי שתיפגעי… בעצם אם לא תשלימי את המשימה אז אבא שלך לא יחזור…. והמשימה היא…” היועצת חייכה חיוך מלא שנאה אל מול מבטה של מאיה “תחסלי את אגם בשבילי!”
מאיה עצמה את עיניה לכמה שניות, “אני לא מחסלת אנשים.”
היועצת נראתה מופתעת, “את לא בקראטה? או בסייף?”
“אני אכן בקראטה, אבל משתמשים בזה אך ורק להגנה עצמית! לא כדי לבצע משימות של איזה אישה מטורללת!” מאיה שקלה שוב את התשובה שלה.
“מטורללת?! סליחה?! חוץ מזה, טכנית, זאת הגנה עצמית… את רוצה שאחזור שוב על התנאי? אבא שלך ימות אם לא תחסלי את הילדה הזאת!” היועצת שמה את ידיה על מותניה.
“ולמה שאני אאמין לך?” מאיה גילגלה עיניים.
“כדאי שאספר לך את הסיפור מההתחלה…” היועצת דיברה ללא הרף על ממלכת היסודות והסיפורים השונים שלה ושל אגם, על היסודות ואיך הם חברים טובים, על הכוחות החזקים והאדרים שיש להם! כשמאיה מרוכזת בכל מילה ומילה, מתקשה להאמין.
“… וצריך לשמור על הכל בסוד אחרת זה לא יגמר טוב..” סיימה האורחת את דבריה.
מאיה חיכתה כמה שניות ושאלה “ל… למה… למה סיפרת לי את זה? סתם כי התחשק לך? לא נראה לי.”
היועצת גילגלה עיניים “אני אף פעם לא עושה דברים סתם! ולגבי ההצעה שלי, את מסכימה לחסל את אגם?”
“איך?” מאיה נסוגה “את כרגע שיבחת את הכוחות שלהם ואמרת כמה הם גדולים ואיזה ברכה שוכנת עליהם! איך את רוצה שאני יעשה את זה?”
האורחת חייכה חצי חיוך “אני אתן לך כוחות מדהימים הכוללים בתוכם את כל כוחות היסודות, אבל, ויש כאן אבל גדול! אם תחליטי לרגע לפעול נגדי, כל כוחותיך יעלמו וכך גם אביך! מובן?”
מאיה עצמה את עיניה לשניה ארוכה. הרי לא קורה כל יום שבאה אל הבית שלה מי ששלחה את אביה למשימה שהיא היועצת בבית הספר ומספרת לה על כל מיניי דברים דמיוניים! הם דמיוניים, נכון? בכל מקרה לא קורה כל יום שמאיימים על אביה ומספרים על כל מיני כוחות חזקים!
“למה שאפעל נגדך?!” מאיה נאבקה עם עצמה כדי להגיד את המילים האחרונות – היא מעולם לא חיסלה מישהו, היא הרביצה להרבה אנשים אבל לא חיסלה עד מוות! “אני… אני מסכימה להצעה שלך”
היועצת חייכה בתענוג רב “איזה כיף לעשות איתך עסקים… אה, והנה הכסף” היא הניחה את המזוודה על השולחן “עכשיו נעבור לכוחות שלך” היא גיחכה מעט ועשתה תנועה סיבובית עם אצבעה.
זוהר כחול – סגול עטף את מאיה בתחושה חמימה ועינייה החומות בהקו, צרחה נשמעה. התחושה החמימה הפכה בין רגע להרגשה של אלף סכינים שננעצים בה!
“מה זה?” מאיה כמעט בכתה מרוב כאב, אבל עדיין השתדלה להישאר עם גב זקוף.
ברקים סגולים תפסו במפריקיה של מאיה וחישמלו אותה, למרות שלמאיה לא נראה שהברקים האלה הם חלק מקבלת כוחותיה.
מיס לירמן נתנה למאיה להתייסר לעוד כמה שניות כשחיוך זדוני על פניה וידיה משולבות “זה תכף יעלם, נתאמן קצת על הכוחות שלך ובסוף – בסוף את תשלטי בהם היטב ותוכלי לבצע למעני את המשימה.”
צחוק מרושע נשמע מתוך הבית – הצחוק של מי שהרגה את אביה של אגם.

ממלכת היסודות – פרק שש עשרה
דרוג הסיפור 4 | 1 מדרגים

תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
10 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך