מנהרת התנים פרק 4
ברקת לא האמינה למראה עיניה , אכן כך נראה המקום שבו תיפגש עם מי שהשאיר לה הודעת טקסט בטלפון הנייד שלה.
" זה כאן?" שאלה תהילה בזמן שברקת שתקה ושקעה עמוק בהרהוריה.
" כן , זהו המקום , תהילה." היא אמרה בטון קר וסימנה לתהילה שעדיף שלא תשאל שאלות מיותרות.
" אני ממש מפחדת." אמרה תהילה ועיניה התמלאו בפחד, היא הייתה במקום בלתי מוכר ומפחיד , כשלנגד עיניהן הן יכלו לשמוע יללות של תנים מכל מקום.
" אז תעצמי את עינייך ותספרי עד עשר." ברקת התעצבנה.
תהילה חייכה למרות שבתוכה הפחד בער בתגובה לעצבנותה והעמידה פנים כאילו לא הפריע לה ההערה שברקת העירה.
" טיפה נרגעתי ." ענתה תהילה בטון החלטי והיא ראתה מלפניה את התנים שמתלכדים יחדיו נגד שתיהן.
" את בטוחה שזהו המקום , ברקת?" נשמע קולה של תהילה רועד במקצת מפני שפחדה מהתנים.
" כן , לפי המפה נראה שאנחנו בכיוון הנכון . העיר הזאת קרובה אלינו יותר ממה שחשבתי." ציינה ברקת ואז הבחינה שהתנים עמדו לתקוף אותן.
" תברחי!" אמרה תהילה בבהלה וקפצה ממקומה כדי להספיק להימלט מהתנים. התנים רדפו אותן עד אשר הן הגיעו ביחד לראש הגבעה.
הן הפנו מבטן הצידה , מכל מקום שהן הסתכלו לא היה להן לאן לברוח יותר.
אז הן רק זכרו שהן קיבלו מכה קטנה בראש ומאז הן היו שביות אצל התנים.
" איפה אני?" שאלה תהילה בחשש גלוי , וכל מה שהיא יכלה לראות היה חושך מוחלט.
ואז שתיקה ארוכה שלא אמרה שום דבר.
תגובות (1)
סיפור מדהים