זאת עם המשקפיים P:
אני רוצה לומר שבכל הקריירה (הלא כל כך מפוארת שלי) כסופרת מעולם לא היה לי כל כך קשה לכתוב פרק... פחות או יותר. בכל מקרה אני לא ממש מתחברת ליסוד החושך( אני מעדיפה אש או אוויר) לכן הפרק טיפה מפגר, פשוט הרגשתי נכון להכניס עכשיו את כריסטיאן... בכל מקרה מקווה שאהבתם :)

מעגלים- פרק שלישי :)

אני רוצה לומר שבכל הקריירה (הלא כל כך מפוארת שלי) כסופרת מעולם לא היה לי כל כך קשה לכתוב פרק... פחות או יותר. בכל מקרה אני לא ממש מתחברת ליסוד החושך( אני מעדיפה אש או אוויר) לכן הפרק טיפה מפגר, פשוט הרגשתי נכון להכניס עכשיו את כריסטיאן... בכל מקרה מקווה שאהבתם :)

פרק שלישי- חבוי בצללים- כריסטיאן.

סרקתי את החדר במבט מהיר.
הוא היה מלא במכונות משונות עשויות עץ, מתכת ועור, מה שנתן למקום מראה של חדר עינויים יותר מאשר חדר אימונים. החדר היה כמעט חשוך לגמרי והאור היחיד שהיה בו חדר דרך שלושה חלונות גבוהים, קרובים תקרה.
ארו, השומר של החושך, עמד בצורה די דרמטית בתוך הצללים שהטילו המכונות המוזרות כשעל פניו חיוך, לא שמח אלה סדיסטי.
“אתה מוכן?” שאל בשקט, הוא הסיר את מעיל החליפה המחויטת שלו והניח אותו מקובל על הכיסא.
הנהנתי.
יכול להיות שעשיתי את טעות חיי כשהסכנתי להצעה שלו להיות השוחר של החושך?
הוא התיישב על הרצפה בסיכול רגליים והביט בי כאומר: ‘עכשיו תורך.’
התיישבתי אך במוחי חלפו מחשבות ששטו הרחק מחדר האימונים המלחיץ הזה.
אמנדה, חברת ילדות שלי, הייתה היורשת של יסוד האוויר, מעניין איפה היא מתאמנת עם השומרת שלה, מלי.
“בוא נתחיל,” קולו השקט והערמומי של ארו השיב אותי בחזרה אל המציאות. “מה אתה יודע על החושך? על האפלה?” קולו הדהד בחדר למרות שהיה שקט.
“לא הרבה למען האמת.” משכתי בכתפיי. זו הייתה הפעם הראשונה שבה היינו רק אני והוא. ידעתי שלרוב הנערים שפגשתי קודם כבר יצא להיפגש עם השומרים שלהם, אבל לא לי.
“בסדר,” נראה היה כאילו הוא לא ציפה שאגיב כך לכן נידרש לו רגע לחשוב על תשובה חדשה. “תחשוב על האפלה כמו על האש.” הוא כנראה ניסה לתת לי דוגמה שאבין, אך לשב. “חושך הוא אנרגיה, הוא יכול לזרום ולהתפשט, לכסות את השמש עצמה אפילו, אבל עד נגיע לזה. בכל מקרה הוא מתפשט וזורם ויכול לעשות הרבה יותר מסתם להחשיך את שדה הראיה של משהו.” את סוף דבריו הוא סיים בבוז קל, כאילו שמע זאת הרבה.
כל כך ניסיתי להבין את מה שאמר, אבל עדיין לא קלטתי לגמרי מהי האפלה עליה הוא מדבר.
“כשתשלים את הלימודים והאימונים תוכל להחשיך לב של בן אדם לחלוטין, תוכל להביא בן אדם לכדי טירוף רק מעצם המחשבה על כך.” הצללים בחדר נחו על פניו ונתנו להם מראה מפחיד.
“אני…” גמגמתי, הסיטואציה בהחלט הלחיצה אותי.
“זה בסדר,” הוא אמר, נשמע רק קצת רגוע יותר ומעט פחות מלחיץ. “החושך והאפלה מרתיעים וירתיעו עד רבים אחרייך ולפנייך. אבל דע לך, האפלה בחרה בך, לא הייתי מביא אותך להתייצב מול המלכה עם לא הייתה לכך סיבה הגיונית, האפלה בחרה בך וממנה לא תוכל לברוח.”

“זה מה שהוא אמר?” שאלה אמנדה כשסיימתי לספר לה על האימון המוזר שלי עם ארו.
“כן, זה בדיוק מה שהוא אמר.” משכתי בכתפי ונשכבתי על המיטה הנוחה במגורים החדשים שלי בארמון.
“מוזר, הוא… יכול להיות שהוא קצת…” היא לא סיימה את המשפט אבל סובבה את ידיה בצד הימני של ראשה.
“אולי… הוא לא נראה לי לא שפויי ממבט ראשון, אבל אחרי הדיבור שלו על טירוף ואופל ו…” בלעתי רוק חזק. “להחשיך לב של בן אדם. זה נדרה מטורף מידי.”
“אתה יותר מידי רכרוכי בשביל להחשיך לב של בן אדם.” אמנדה צחקה וקמה מהמיטה.
צחוקה היה נשמע קליל כל כך, אבל בגבי עדיין חלפה צמרמורת בגלל דבריו של ארו.
“לאן את הולכת?” שאלתי בהיסח דעת.
“הנסיכה ואני נפגשנו אחרי שסיימתי את האימון עם מלי, היא אמרה שמקרינים באולם הקולנוע של הארמון איזו קומדיה רומנטית.” היא אמרה, הפעם היה תורה למשוך בכתפיה.
“היא נראית נחמדה…” המשפט נאמר ספק כשאלה ספק כקביעה.
“אני מאמינה שכן, היא הנסיכה.” היא נשמעה החלטית יותר ממני בנושא.
מחשבותיי נדדו אל הנסיכה, היא הולכת למלוך בממלכה יום אחד במקום אימה, האם היא תהיה טובה יותר מהוריה או שלא?
“אני אבוא איתך.” חייכתי אל אמנדה וקמתי מהמיטה.
“מעולה.” היא חייכה ושניינו יצאנו מהחדר.

מעגלים- פרק שלישי :)
דרוג הסיפור 5 | 2 מדרגים

תגובות (4)

הפרק ממש טוב לדעתי, הכתיבה שלך טובה :) תמשיכי!!

23/11/2015 21:22

פרק שכלו הדמיות שלי???? איזה כיף, חוץ מזה פרק יפה, יש לך כתיבה יפה וסוחפת

23/11/2015 21:54

קראתע עכשיו את הפרק השני ואת זה,
הפרק השני היה מאוד מצחיק!!!
אני חייב להגיד שאת הפרק הזה, פחות נהניתי לקרוא, אבל הוא היה קליל.
הצגת את ג’ון מאוד טוב!!!
מה לעזעזאל בלייז רוצה ממנה? שיפסיק להשפריץ עליה ולהטביע אותה!
אני ממש מצפה להמשך!!!
את כותבת מעולה!
תמשיכי!!!

23/11/2015 22:03

פרק ממש טוב, קראתי את הפרקים הקודמים ואני חייבת להסכים עם התגובות לפניי שהוא ממש טוב אבל דיי קצר…

26/11/2015 19:15
6 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך