Dentos
מקווה שתהנו:) אשמח להערות והצעות לשיפור

מרדף הצללים- פרק 1

Dentos 09/12/2018 198 צפיות אין תגובות
מקווה שתהנו:) אשמח להערות והצעות לשיפור

איאן פסע באיטיות בניחוחות במורד הרחוב כשידיו טמונות בכיסיו. הוא שרק לעצמו בכדי להגביר את האשליה הרגועה שניסה ליצור, אך עיניו סרקו כל העת מקומות מארב אפשריים ואצבעותיו ליטפו בציפייה את הסכינים הקטלניות שהיו מוסוות היטב בכיסיו.
איאן עצר מול דלת עץ פשוטה ולאחר התלבטות קצרה הקיש עליה קצרות, הוא התרחק מעט מהדלת ושמט יד אחת לצד גופו.
הדלת נפתחה לכדי חרך דק ומיד אחר כך נפתחה לרווחה. “איאן” קרא בחיוך איש זקן וקמוט פנים שעמד בפתח הדלת “לא צריך בקול” זעף איאן והוציא את ידו הנותרת מכיסו. “בוא , כנס” הזמין האיש בקריצה .איאן הנהן בתודה ונכנס פנימה במהירות. “מה אתה מספר?” שאל האיש לאחר שהתרווחו על כורסאות בחדר הארחה כשלפניהם כוסות תה מהבילות. “נכשלתי אנדרו” פתח איאן בקול שבור “אני ראיתי אותו, כבר כיוונתי עליו אבל אז… ניסיתי ל…” איאן עצר מדיבורו ונשך את פנים לחיו בכוח, מונע מהתסכול לחלחל אל דבריו הוא נשם עמוקות והישיר את עיניו אל אנדרו “אני פיספסתי אנדרו” לחש בקול רפה “פיספסתי” לחש שנית באי אמון ובהה בנקודה בלתי נראית בתקרה.
“איך זה יכול להיות?” פער אנדרו את עניו בתדהמה ומשקפיו החליקו לקצה אפו, אנדרו יישר אותם ונשען אחורה, מהרהר בדבריו האחרונים של איאן “אתה בטוח שכיוונת עליו ולא על משהו אחר?” שאל אנדרו. איאן פלט נשיפה לאות ששמע את דבריו של אנדרו אך המשיך לבהות בתקרה ללא מילים. לאחר דקות ארוכות של חשיבה אנדרו קם ממקום מושבו ופסע בצעדים נמרצים יחסית לגילו מחוץ לסלון. הוא חזר כעבור זמן קצר כשהוא מחזיק חבילת בד מרובעת. הוא הניח אותה לפני איאן בעדינות מירבית והתיישב חזרה בכורסה הרכה. “הלוואי והייתי יכול לעזור לך יותר” נאנח אנדרו עמוקות ועצם את עיניו. לפתע אנדרו נראה כאילו הוא הזדקן בשלושים שנה. המרץ והחיות שהקרין נעלמו ואת מקומם תפסה דאגה מרובת שנים, תלמי הזמן היו ברורים יותר מאי פעם על פניו וידיו הצנומות. “עד עכשיו היה לך את היתרון שסנאט חשב שאתה מת” אמר אנדרו “עכשיו איבדת את היתרון הזה, לסנאט יש ידיים ארוכות מאוד והוא ימתח אותם ככל יכולתו עכשיו כשהוא יודע שאתה חי. הדרך היחידה שלך להמשיך להחיות היא להרוג אותו” חתם. איאן היה מודאג, הוא מעולם לא ראה את אנדרו במצב כזה, תמיד הזקן היה אופטימי גם במצבים הגרועים ביותר, אנדרו היה זה שהקים אותו על הרגליים והלהיט את הניצוץ של איאן לנקמה, איאן חב לו את חייו. “הלוואי שהיה לי הסבר למה שקרה אבל למרות שהכישרון שלך לא עבד אתה חייב למצוא את סנאט ולסיים את מה שהתחלת, אבל תצטרך לעשות זאת ללא עזרתי” אמר אנדרו ונאנח כמי שראה יותר מידי בחייו
“למה?” איאן הזדקף במקום מושבו, מודאג.
“ברגע שסנאט הבין שאתה חי גורלי נחרץ, הוא יהרוג את כל מי שקשור או היה קשור אליך בדרך זו או אחרת. אני זקן ועייפתי מלהילחם , הקרב הוא רק שלך איאן”
“לא!” מחה איאן “בוא איתי, נמצא מקום בטוח שתוכל להיות בו”
“לא, איאן” המילים היו שקטות אבל מבט ההשלמה שניבט מעיניו היה תקיף , איאן ידע שאנדרו נחוש בדעתו ושהוא לא יוכל לשנות את ההחלטה שקיבל. לפתע נשמע קול ניפוץ וחפץ קטן התגלגל קרוב לרגליו של אנדרו “קח את החבילה ותסתלק!” שאג אנדרו וקם כהרף עין מהכורסה, הוא תפס ביד אחת את החפץ ובידו השניה הדף את איאן שקם גם הוא וניסה לתפוס את כדור המתכת. איאן מעד ונפל על השטיח הרך ואנדרו רץ במהירות עצומה לעבר הדלת שהובילה לעבר פנים הבית. “לאאאא!” צרח איאן כשאנדרו גמא את המרחק הקצר וטרק את הדלת בחוזקה. לרגע אחד איאן עדיין ראה את הדלת עומדת על ציריה וברגע הבא פיצוץ של אש החריד את אוזניו וסימא את עיניו. הדלת נעקרה מציריה והייתה תלוייה במעוקם על שני ברגים בודדים. מבעד לסף הדלת לא ניתן היה לראות דבר מלבד תופת בוערת . לשונות לוהטות של אש החלו ללחך את דרכן אל החדר “לאאאאא!” צרח איאן שנית כשדמעות זולגות על לחייו ללא שליטה. הוא שאג בזעם כשכדור מתכת נוסף התגלגל אל תוך החדר וזינק לעבר הכדור. הוא תפס את הפצצה בידו והשליך אותה בכל כוחו מבעד לחלון המנופץ. כדור המתכת עף בדייקנות מבעד לחלון ושנייה אחר כך התפוצץ בשאון אדיר. איאן חשק את שיניו בנהמה, מנסה להתגבר על השפעות הפיצוץ העז ובעט בספה שלפני דקות ספורות אנדרו ישב עליה, חי ונושם. מתחת לספה התגלה ריבוע מעץ ואיאן תפס אותו וקרע אותו מהריצפה, נחילים סמיכים של עשן כבר התפשטו בחדר ואיאן החל להשתעל במאמץ. הוא תפס את חבילת הבד שהוריש לו אנדרו וקפץ מבעד לפתח, מחבק את החבילה בכל כוחו.

מרדף הצללים- פרק 1
דרג את הסיפור

תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
7 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך