Dentos
אשמח לתגובות:)

מרדף הצללים פרק 3

Dentos 23/12/2018 162 צפיות תגובה אחת
אשמח לתגובות:)

איאן לא ידע למה לצפות כשעמד מול הבניין ברחוב שכתב לו אנדרו במכתבו האחרון, אבל הוא בהחלט לא ציפה לשלד בניין ענק שגדרות ברזל גבוהות הקיפו אותו. שלט כתום המתריע על סכנת התמוטטות היה תלוי ברפיון בסמוך לבניין, סימניו כמעט ובלתי מפוענחים מנזקי הזמן. איאן הביט פעם אחת בשלט לפני שקפץ בקלילות מעל לגדר הברזל.

אנדרו האמין בכושר גופני ובנה לאיאן מערכת אימונים מפרכת שעליה עבד מידי יום, העבודה הקשה השתלמה וכושרו הגופני עלה פלאים. הוא נחת ברכות על האדמה תוך זהירות על המזוודה לבל תפגע בקרקע ועתה קם ובחן את סביבתו בתשומת לב. איאן לא יכול היה לראות את כניסת הבניין מבעד לגדרות הברזל הגבוהות אולם כעת הוא ראה את הפתח המלבני המתפורר שאותו החשיב כפתח כניסה לבניין. בחשש קל הוא נכנס לבניין ולפת בחוזקה את הסכין בכיסו. העלטה הלכה והתגברה ככל שהעמיק לתוך הבניין וצעדיו נעשו איטיים יותר, דרוכים יותר.

 איאן הוציא את הסכין מכיסו וכרה את אוזנו לכל רחש העלול להופיע. לפתע רגלו נתקלה במשטח עץ שהיה על הרצפה. החריקה הקלה הקפיצה את איאן וידו נקפצה בחוזקה סביב הסכין, עיניו התרוצצו לכל עבר בחיפוש אחר סכנה האורבת בצללים. לאחר שהיה בטוח כי הרעש הוא פרי מעשה ידיו הוא תחב את הסכין לצד מותנו, במקום בו יהיה אפשרי בקלות להוציא את הסכין במקרה הצורך. הוא התכופף והחל ללטף בזהירות את לוח העץ. כשהיה לקראת סוף הלוח אצבעו נתקלה בשקע קטן. הוא עבר על אותו חלק שוב, הפעם באיטיות. אצבעו נתקלה שנית באותו שקע, הפעם איאן עצר כשהגיע לנקודת השקע ולחץ.

עיגול עץ קטן ניתק מלוח העץ ונפל פנימה, עיגול העץ השמיע צליל מהדהד כשקיפץ על הרצפת הבטון עד שנדם לאיטו. איאן משך בידו האחת את לוח העץ וחשף מתחתיו פתח מרובע שממנו ניבטה אפלה מוחלטת. הוא התכופף מעט בניסיון להיטיב את ראייתו וקרא בקול “תומאס? ג’ון? אלכס? רונלד?” 

איאן קילל את עצמו על טיפשותו.  איך הוא לא חשב לקרוא להם מלכתחילה, הם היו עלולים לחשוד שהוא אויב ולהרוג אותו, אם הם באמת כאן בכלל חשב בדכדוך. הוא חיכה כמה דקות ולאחר שלא נשמעה תגובה לקריאתו הוא הוריד את רגל אחת וגישש בזהירות אחר סולם או דרך אחרת לרדת למטה בבטחה כשיד אחת אוחזת בקצה הפתח בשביל לייצבו ויד אחת עודנה אוחזת במזוודה. איאן גנח כשרגלו אינה נתקלה בדבר ומתח את רגלו ככל יכולתו. בלא אזהרה ידו שייצבה אותו על שפת הבור החליקה פנימה. איאן הרגיש שמשקלו נוטה פנימה וניסה נואשות לחדש את אחיזתו אך ידו תפסה באוויר הריק. הוא עוד הספיק לזרוק את המזוודה שהייתה בידו השנייה אל מעבר לשפת הבור לפני שנפל דרך הפתח אל האפלה השחורה.

דה ז’ה וו

המחשבה היחידה שעברה בראשו של איאן בשניה הבודדת שגופו היה תלוי ללא אחיזה באוויר הקריר. השניה חלפה ואיאן התרסק לתוך ארגז עץ ישן שהיה בתחתית הבור. ענן אבק עלה בעקבות נפילתו ורעש שבירת העץ הוגדל פי כמה בחלל הריק העצום.הטעות הכי גדולה שעשיתי אי פעם איאן קילל את עצמו שוב ושוב על טיפשותו בעודו שוכב במרכז שברי קורות העץ, ללא ספק הסגרתי את נוכחותי בדרך הגרועה ביותר שאפשר להמציא איאן נאנק כשהכאב החל להתעורר ושלח גלים של כאב בכל גופו. הוא חרק את שיניו וקם באיטיות משוועת עד שלבסוף עמד על שתי רגליו. איאן מישש את חלקי גופו ונאנח בהקלה כשלא הרגיש שבר או פציעה חמורה יותר. גופו עדיין דאב מהנחיתה אך איאן הרגיש שהוא יכול ללכת באופן צולע מעט בלי להתקפל על הרצפה ולקוות שהכאב יעבור. הוא הספיק לעשות צעד מייסר אחד לפני שזוג ידיים נכרכו סביב גרונו בחניקה וקול סמכותי שאל סמוך לאוזנו “מי אתה?” 

איאן לא ענה, הוא פעל.

 הוא תפס את הסכין שעדיין הייתה קשורה למותנו ונעץ אותה בתנופה בכל כוחו במותן התוקף שלו. התנועה המהירה הסבה לו כאב רב אך הוא לא נתן לידו להתעוות ולשמוט את הסכין. הלהב חדר בהתנגדות מסויימת את בגד התוקף וצעקה נשמעה מפיו. חניקתו התרופפה לשניה ואיאן מיהר לנסות להשתחרר מידיו של התוקף לפני שיתעשת ויתקוף חזרה. כשכמעט הסיר את הידיים של תוקפו מגרונו הוא הרגיש קור נורא, קור שהתפשט בכל גופו ללא יכולת להתגונן בפניו, קור שפלש לכל פינות גופו שגם בימים הקרים ביותר נותרו חמים, קור מקפיא ששום חום בעולם לא יוכל להפשיר אותו. איאן נפל לקרקע ושריריו החלו לפרכס בנסיון ליצור מעט חום לאיבריו הקפואים. שיניו נקשו בחוזקה והסכין נשמטה מידו שרעדה בפראות. צעדי ריצה הלמו בקרקע וכולם פנו לעבר תוקפו. קררר … קרררר כל כךךךך… הספיק לחשוב איאן לפני שהתעלף.

מרדף הצללים פרק 3
דרוג הסיפור 5 | 1 מדרגים

תגובות (1)

DW

אהבתי.

03/09/2019 20:04
7 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך