סיפור הרפתקאות – ניסיוני

15/11/2012 640 צפיות אין תגובות

נסו לדמיין עולם בלי מלחמות, בלי דאגות, בלי חששות עולם שבו הדאגה הכי גדולה שלך הוא לזכור לנעול את הדלת שאתה יוצא או לזכור לשים את הבגדים בכביסה.
זה יכול להיות עולם מופלא אתה לא חושבים? לצערי לי אין את הבחירה הזאת איפה שאני חי זה תוהו ובוהו קרב בין המעמד העליון שכסף זה הדאגה האחרונה שלהם ולמעמד התחתון שהם נלחמים בשביל פת לחם. למעמדות יש שמות העשירים נקראים האריסטוקרטים ואילו העניים הקימו את המחתרת שבעזרתה יוכלו להשיג את צרכיהם ולהיות שווים אל האריסטוקרטים ולעומת זאת האריסטוקרטים יעשו הכל על מנת לשמור על כספם במלואו. אתם בטח שואלים איפה אני נמצא בין המעמדות ובכן די קשה לומר אבל תגלו הכל בהמשך.

עוד לא הצגתי את עצמי קוראים לי דן, דן אורסון ואני גר במדינה השביעית של הכוכב נקסום. אני בן חמש עשרה עם שיער ועיניים חומות. בכוכב הלכת שלי נקסום יש עשרה מדינות שמחולקות ובכל מדינה יש את היד השולטת בה במדינות אחד עד חמש שולטים האריסטוקרטים והם שולטים ביד קשה על כל אנשי המחתרת ומדינות שש עד עשר הצליחו לשמור על השלטון ועל הרוב והם סילקו את האריסטוקרטים מהמדינות שהם בשליטתם לצערם של המחתרת האריסטוקרטים בעלי כסף ויכולים לספק להם כל מיני כלי נשק מיוחדים כגון : רובים, אקדחים, תותחים ועוד… ולמחתרת אין כסף רב יש להם רק כמה סוגי נשק “חם” שהם גנבו מהצבא האריסטוקרטי ולרוב המחתרת נמנעת מקרב פנים אל פנים והם עושים פעולות על מנת לפורר את האריסטוקרטים מבפנים.

הסיפור שלי התחיל בגיל חמש עד גיל הזה אני ומשפחתי היינו גזע אריסטוקרטי ושרר שלום בין המדינות והייתה אחווה עד שהאריסטוקרטים העלו את המחירים כמובן שלנו לא הייתה בעיה לשלם היה לנו כסף רב והמיסים במדינות אחת עד חמש היינו נמוכים ביחס לשאר המדינות השולטים העיקריים לא ריחמו על שאר המדינות שרוב כספם הגיע מרעיית צאן וחקלאות בעודי בן חמש לא ידעתי ולא הייתי מתעניין במה קורה בשאר המדינות עד שתפסו את אבי על ריגול שבו הפלילו אותו אנשים בכירים מהרשות המדינית בגלל שעשה רבות עם תפקידו על מנת להפחית על מיסים עד היום לא הייתה הוכחה לכך שאבי מרגל ולאחר שכלאו אותו העלו את המיסים למחיר כפול מן הראשוני. מדינות מסוימות נהיו דלות והכלכלה התפוררה עד שאנשים גרו ברחובות וכל השקט נהרס כמובן שגם אנחנו לא יכלו לשלם בגלל שרוב כספנו הגיע מאבי שנאסר שנה קודם לכן תוך שנתיים עזבנו הכל והגרנו למדינות המחתרת שנוסדה והייתה בשלבי התפתחות מצאנו מקום קטן במדינה השישית כמו אכסניה קטנה שמארחת משפחות אמי עבדה שם ובגלל שבישלה למשפחות הסכימו המנהלים שנתגורר שם בחדר קטן בסוף הקומה הראשונה היה חסר לנו אבל לעולם לא התלוננו וכל יום ייחלנו לשחרורו של אבי.

הסיפור שלי עוד לא החל זה הייתה הקדמה בשביל להראות לכם איך העולם שלי פועל הסיפור שלי מתחיל שלוש שנים לאחר ייסוד המחתרת שהייתי בן עשר. אימא שלי קנתה בית גדול יותר והוא היה דורש סכום כסף גדול משיכלו לשלם לה באכסניה בגלל זה נאלצתי לחפש עבודה אבל שום בעל עסק הגיוני לא יעסיק ילד קט בן עשר לעבוד לקח חודשים ארוכים עד שהכרתי את מייקל האדם שישנה את חיי מקצה לקצה האדם שהכניס אותי ללב ראשות המבצעים של המחתרת אנשים רבים הטילו בי ספקות כי גודלתי על ידי אריסטוקרטים אבל הוכחתי את נאמנותי פעם אחר פעם עד שהם הציעו לי עבודה שיכלה לעזור לאמי להחזיק את ביתנו שנה אולי בדלות אבל בכל זאת ההצעה הייתה מטורפת יותר מכל דבר שעשיתי בחיי.

נכנסתי לחדר מבצעים קטן בסוף בניין קטן מתחת לאדמה ומייקל ליווה אותי ברגע שנכנסתי לחדר החשוך הדבר היחיד שהאיר את החדר היה פנס ושיערו הבלונדיני של מייקל. באותם רגעים לא ידעתי מה הולך לקרות לי מישהו ישב על כיסא שגבו מופנה אליי הוא הסתובב ואמר לי ” שלום ילד, קוראים לי אלפא ואני המנהיג המרכזי של המחתרת במדינות שש ושבע”.
“נעים מאוד אדוני, איך אני יכול לעזור לך?” אמרתי בקול שקט
“שמענו עליך דברים מסוימים שעשית כמה פעולות ליד הגזרה של המדינה השלישית” אלפא אמר בקול בס כבד “ויש לנו משימה בשבילך”
“למה אתה מתכוון?” שאלתי בהתעניינות מרובה
“תראה אתה נמצא פה כבר זמן מה ואתה רואה מה האריסטוקרטים גורמים לעניים במדינות הדלות, לא סתם הקמתי את המחתרת עם כמה אנשים כי מישהו צריך להתנגד להם, הם חושבים שאנחנו אוויר אבל זה לא נכון אנחנו נצליח להפיל אותם”
“אוקיי אני מבין אבל איפה אני נמצא בכל המצב הזה” שאלתי
“תראה” הוא אמר בקול רך “עומד להגיע משלוח ענקי של נשקים מהמדינה הראשונה למדינה החמישית שנמצאת במרחק קילומטרים ספורים מאיתנו אני רוצה שתיכנס לקבוצה של כמה ילדים בגילך אולי קצת יותר גדולים ותגנבו את המשלוח”
“תראה” אמרתי “איך אני יכול לעזור? אני רק ילד בן עשר!”
“כן אתה בן עשר!” הוא אמר בתקיפות “אבל אתה יכול להיכנס למקומות צרים להביא דברים אתה יכול לעמוד במשימה הזאת! אני לא ישלח טירון סתם כבר גנבת כמות קטנה של נשק חם אבל אתה יכול רק תנסה!” הוא אמר בקול כועס ולאחר מכן השתעל
“ואם יחטפו אותי” צעקתי “אין לאימא שלי אף אחד חוץ ממני מי יפרנס אותה?”
“אל תדאג” הוא אמר בקול שקט “אם יקרה לך משהו אני ידאג שאימא שלך תקבל קצבה חודשית, תקשיב תפגוש את החבר’ה תשמע את התוכנית אולי עוד תשנה את דעתך אני אהיה איתך בקשר מייקל קח אותו מכאן ושים עליו עין”
“אין בעיה אדוני” קרא מייקל ולקח אותי אל מחוץ לחדר החשוך המשכנו ללכת במסדרון צר וירדנו במדרגות רבות בדרך היו פיתולים ופניות רבות הדרך הייתה ארוכה מהדרך שבה הגענו כנראה שמייקל דואג שאני לא יזכור איפה נמצא החדר אבל יש לי זיכרון צילומי זכרתי כל דבר בדרך אני לא יודע אם הוא שם לב אבל זה לא משנה אני לא ייקח את ההצעה ויהי מה.

ברגע שהגעתי הביתה הדבר הראשון שעשיתי היה לשבת ניסיתי לעכל את כל מה שקרה היום אני רק בן עשר ואני יוצא למשימה מסוכנת נכון שיהיו לצדי קולגות אבל בתור ילד זה היה נראה לי מופרח, נכון שעשיתי פעולות קטנות אבל בתוך המדינה לא מחוץ לה. אני ואימא שוחחנו על הנושא אבל ככל הנראה אימא רוצה שאני יעשה את זה. ברגע שאמרתי לה את זה היא הבינה את הסיכון אבל גם את הפוטנציאל הכלכלי בזה. אני יודע שזה נשמע אנוכי מצידה אבל המקום שאנו גרים בו הוא פשוט חורבה אין כלום חוץ משתי פרוסות לחם וחמאה הדבר הזה יעשיר את חיינו והייתי חצוי בין שתי דברים לא ידעתי מה לעשות הלכתי להתקלח חשבתי שזה יבהיר את מחשבותיי אבל זה רק הקשה עליי יותר השמש כבר שקעה והכוכבים נצצו ניגשתי למיטה לישון וקיוויתי שמחר ארגיש יותר טוב והדברים יתבהרו.

שכבתי במיטתי שעה ארוכה עד שנרדמתי וברגע שנרדמתי התחלתי להזיע ובאמצע הלילה היה לי חלום. נכנסתי למערה ושמעתי אנשים מדברים.
“עוד ארבעה ימים זה יקרה” אמרה הדמות בשחור “אנחנו נעביר את הטילים ונשמיד את המדינה השישית ולאחר שזה יקרה השאר יפלו אחד אחר השני כמו אבני דומינו והכל יהיה בשליטת האריסטוקרטים” הוא צחק בקולי קולות. התעוררתי בבהלה וראיתי שהשעה מאוחרת ברגע שקמתי התכוננתי והלכתי למייקל הבנתי שאם אני לא אקח את המשימה ואעביר את האינפורמציה לא יישאר מדינות להציל מייקל לקח אותי בחזרה לאלפא וסיפרתי לו את פרטי החלום ושהרכבת עם הנשק החם יגיע בעוד ארבעה ימים וחייבים להיות מוכנים אלפא התחיל להסביר לי על המשימה שלי ועל חברי הצוות שלי הוא אמר שהרכבת תעבור דרך פרברי הארץ החמישית ונצטרך לעצור אותה ליד הגבול ונצטרך לחדור שמירה אריסטוקרטית כבדה לצורך המשימה הוא גייס חמישה ילדים
ג’ורג’ המפטון – אומן ההתגנבות
אמה ג’והנסון – אומנית הריגול
ג’וני מוריסון – אומן ההתחמקות
שון פורטר – אמן הנשק החם
ואותי דן אורסון – אמן הגניבה

רוצים לדעת איך התנהלה המשימה המשיכו לקרוא את הפרק הבא…

לכל הקוראים אני מבקש לתת פידבק זה פרק ניסיון בתודה… All In

סיפור הרפתקאות – ניסיוני
דרג את הסיפור

תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
12 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך