עולם החושך-פרק 2 ‘הספר’

מאקס כותב 19/08/2014 568 צפיות תגובה אחת

‘בעולם בני האדם,גי’ן וסילבר יושבים
בכיתותיהם ולומדים.
אך בעולם אחר,ישנו תוהו ובוהו.
אולי אתם שואלים:מדוע יש הפרדה בין העולמות?
אך השאלה האמיתית שצריך לשאול היא:
מדוע יש הפרדה בין בני-האדם לאחרים?
האם הם טובים יותר? חזקים יותר? טהורים יותר?
לא.התשובות אינן נכונות.יש דבר אחר.עליון יותר.’
אלה הן המילים שכתובות בספרו של השד שינו.
שערו כתום ארוך,עיניו שחורות.הוא הולך בספרייה שלו,בחליפה השחורה,מחזיק בספרו הירוק.
הוא מחייך,וקורא את המילים מהספר.מי הוא,זה שיודע הכול?

“כן? אני מבין.מייד.” סקוט ניתק את הפלאפון:”מצטער ג’ין,חייב ללכת” הוא חייך.
“איך זה שכשאתה רוצה שנצא לאנשהו אני פנוי,אבל ברגע שאני שואל אתה נהיה עסוק?” שאל ג’ין והוביל את האופניים מחוץ לבית הספר.
“זה כי לי יש דברים לעשות לעומתך שיושב בבית ולא עושה כלום אף פעם?” צחק סקוט ועמד לצד הכביש.קיישה קם ממקומו ורחרח את סקוט.”יש לו ריח של חתול,אפשר לטרוף אותו?” הוא פנה אל ג’ין.
“לא” ג’ין אמר ומיד הוסיף:”זה בטח לא זה” בזמן שקיישה חזר להתיישב במקומו.
“טוב,נתראה מחר!” אמר סקוט והלך אל תחנת האוטובוס.ג’ין רכב על האופניים בכיוון ההפוך.
הגיע הלילה,וג’ין יצא ממאפייה מחזיק בשקית חומה מלאה מאפים.”לילה טוב!” קרא ג’ין אל המוכר והלך לעבר האופניים שלו.
“ואלה המאכלים של בני האדם!” ג’ין שמע קול אישה.הוא הסב את ראשו אל המדרכה,וראה אדם ענקי עם קולר קוצים סביב צאוורו,הולך לצד אישה בלבוש לבן.סביב ראשיהם היה ערפל שהסווה את פניהם.
“מעניין מה יותר טעים,בני אדם או המאכל שלהם” צחק הענק.
ג’ין שחרר את האופניים שלו שהיו קשורים לעץ ובו זמנית הקשיב לשיחתם.
“בוא ננסה את שניהם” צחקה האישה. “למה לא? שניהם בסך הכל אוכל!” השיב הענק ושניהם צחקו.
“בני אדם הם לא מאכל!” אמר ג’ין,קם והסתובב אליהם.
“הא?!” נהם הענק והם הסתובבו אל ג’ין.הערפל נעלם והוא הצליח לראות את ראשיהם.
הענק היה קירח,פנים מעוותות,שפתיים נפוחות ועיניים ירוקות.
האישה נראתה צעירה,שיער שחור אסוף בקוקו ועיניים ירוקות.
“אתה דיברת אלינו?” נהם שוב הענק והתקדם אל ג’ין.”כן זה נכון,בני אדם הם לא מאכל שלכם,מכוערצ’יק” אמר ג’ין והתקדם אליו עד שעמדו אחד מול השני.
כל האנשים ברחוב עצרו והביטו בג’ין בבלבול.”תפסתי עוד משוגע אחד!” צחק ילד.הוא הרים את המצלמה שלו והחל לצלם את ג’ין עומד ומביט למעלה.
“איך זה שאתה יכול לראות אותנו?” שאל הענק.ג’ין חייך והרים אגרוף:”הא,אני פשוט מוכשר מאוד”.
“תיזהר,אני עלול בטעות לאכול לך את הראש בביס אחד!” נהם הענק.”תנסה” צחק ג’ין.
הענק פתח את הפה שלו.הוא במהירות הוריד את ראשו אל ג’ין.ג’ין זינק הצידה,והענק לעס חתיכת עץ גדולה.כל האנשים ברחוב נכנסו לפאניקה.
“מה!?” נדהם ג’ין.האישה קפצה עליו וחשפה ניבים.ג’ין קפץ אל האופניים,ומשך אותם במהירות.הענק סגר את פיו ובלע את חתיכות העץ.ג’ין עלה על האופניים ורכב עליהם הרחק מהמקום.
הענק והאישה החלו לרדוף אחריו במהירות.”מה קרה עכשיו?!” צרח ג’ין תוך כדי שמנסה לברוח מהשניים שרודפים אחריו.
“ג’ין,תיזהר!” ג’ין שמע קול מוכר,ומולו הופיע קיישה שרץ אל הענק.”קיישה!” קרא ג’ין ובלם.
“תברח! אני לא אוכל לעקב אותם להרבה זמן!” קרא קיישה ושאג על הענק.
“בוא תנסה!” צחקה האישה.הניבים שלה גדלו והיא נשכה את צאוורו של קיישה,ששאג מכאב.
הענק החל להכות אותו באגרופיו.
“קיישה לא!” צעק ג’ין.”תברח!!” שאג קיישה והסתובב במקום במהירות.הענק והאישה נפלו אחורה.ג’ין נלחץ,ורכב על אופניו.

“תמסור אליי!” סילבר צעק,והכדורסל נזרק אל ידיו.הוא הסתער להתקפה,ושני שחקנים קפצו מולו להגן על הטבעת.הוא קפץ אחורה,ומסר לשחקן אחר.הפלאפון שלו היה על הספסל והמשיך לצלצל.
“תענה כבר,תענה!” צעק ג’ין.”לעזאזל עם כל זה!” הוא כיבה את הטלפון והמשיך לרכב.
‘אח אחד בסכנה,והאח השני נהנה.הגורל לא תמיד צודק לשני הצדדים.
אחרי הכל,אנו מדברים על בני-אדם,אלה שלא שווים כלום בשביל האחרים.
ובכל זאת,מדוע הם עדיין קיימים? מה מונע מכל היצורים לנצל את החולשה של בני האדם?
העולם מיסתורי,וישנן שאלות שתשובות עליהן לא יינתנו לעולם.
אך יש דבר אחד שלא ניתן לשנות:את הסוף.אני כבר יודע מהו,הכל כתוב.
אם כך,רוצים לדעת את הסוף? אני מוכן לגלות לכם,אבל למה שלא,נהנה,מהסיפור הייפייפה הזה?’
שינו המשיך לקרוא את המילים מתוך ספרו הירוק,בזמן שהוא הולך בספרייה שלו,ספרייה שאין לה סוף.

עולם החושך-פרק 2 ‘הספר’
דרג את הסיפור

תגובות (1)

מאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאקס (י’נואו זו עצלנית)
יואו יש לך קילואה, אפילו שאני לא סובלת את האנימה ><

19/08/2014 21:41
6 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך