עולמוזר פרק 1
אני לא מבינה למה אסור לי לספר לג'ין שאלכס לא חי. הוא בסך הכול בובה! וחוץ מזה, מילא, שתחשוב שהוא חי. אבל שיש לו כוחות על ושהוא יציל אותה אם היא תיפול מצוק?! איפה היא חיה?! אני חושבת שאסור למרוח את הזמן וצריך כבר עכשיו לנפץ את האשליות שהיא חיה בהם. בהתחלה זו בובה, אבל אחר-כך זה יהיה טוסטר שיציל את העולם! ואז מה אם היא רק ילדה? בדיוק בגלל זה אסור שהיא תמשיך להאמין בדברים המטופשים האלה שהיא מאמינה בהם. היא אפילו מאמינה בפיית השיניים שהביאה לה מתנות (למרות שאני יודעת שזו אימא שלה, שכמובן תכחיש מיד) ובסנטה קלאוס, למרות שאנחנו יהודים… בקיצור העולם שלה מלא באגדות והמצאות והיא עוד בטוחה שהיא נסיכה.
האחראיות המוטלת על כתפיי, להיות הבייביסיטר של ג'ין הפכה אותי למעין בת משפחה אצלם. למרות שהם משפחה די מוזרה אני ממש נהנית כשאני בחברתם.
מה שמוזר בהם, זה לא משהו בולט. אני לא יודעת מה זה בדיוק, אבל הם מסתוריים וקסומים כאלה. נגיד כשאני מקריאה לג'ין איזושהי אגדה, "סינדרלה" , אז הוריה והיא ישר מחייכים כממתיקים סוד. בנוסף, כשאני ניקיתי את המגרות שבשולחן הכתיבה מצאתי מכתב ששלחו לאביה של ג'ין- קיל. זה היה מכתב ממש מוזר (אני יודעת שזה לא יפה לחטט… אבל לא התאפקתי) והיה כתוב בו משהו על משימה חשובה ולא לשכוח משהו… מצאתי גם מדליה ממסדר האבירים, אבל זה לא כזה מוזר, שמעתי משהו על מסדר כזה.
אם חשבתם שזה מוזר, מה תגידו על "ספר הנסיכות"? כן, זה נשמע תמים, אבל בפנים בכלל לא כתוב כלום!! זה ספר ריק! וכששאלתי את ג'ין אם לזרוק אותו כי לא כתוב בפנים כלום היא דרשה שאני אשמור אותו איפה שהוא היה.
ממש עולמוזר, מה אגיד לכם. ממש עולם מוזר.
תגובות (0)