חלק א' - יותר הקדמה מאשר כל הסיפור
מקווה שתאהבו... (ותדרגו....)

עיר של מלחמה – חלק א’

14/09/2010 512 צפיות אין תגובות
חלק א' - יותר הקדמה מאשר כל הסיפור
מקווה שתאהבו... (ותדרגו....)

העיר שלאחאד ישבה בין שלושה הרים , יפה מבחוץ , מכוערת מבפנים.
עיר של מלחמהשליטה על כל פיסת אדמה ומזון , עיר של שוק ומסחר , עיר של פוליטיקה ורצח
עיר של מלחמה

* * *

“אשאר !” הדהדה הקריאה בכיכר הגדולה.
ילד נמוך קומה רץ אל עבר האדם הגבוה והקשוח מן המדבריות המזרחיים , אשאר הסתובב ופנה מן סוחר הגמלים שאיתו דיבר “כן ילד ?”
“דאוטרימו אומר שתפסיק להתעקב ולחזר לעבודה”
אשאר עיווה את פניו אבל הנהן “בסדר” הוא אמר.
אשאר פנה אל סוחר הגמלים “אז חתמנו ?”
“כן זה הסוף”
“אכן” אמר אשאר “זה הסוף”
אשאר שלף סכין מעוקלת ושיסף את גרונו של הסוחר
“איפה היינו ילד ?” אשאר חייך “אה כן , תגיד לדיאטרימו שלא יביא עוד הצעה , אני פורש”
“פורש ?” שאל הילד בתדהמה
“פורש”
“דיאטרימו לא ישמח” מלמל הילד , מתרחק מאשאר

* * *

מרין הסתכל אל שני צדי הרחוב , התנועה היית הומה אף שהיום היה יום קדוש , “קדוש לנו , לא להם” הוא מלמל בשקט.
העניתי הצעיר הסתכל אל האנשים עומד אותם אחד לאחד , מרין הסתכל על סוחר צירי שמן וחייך.
הוא התגנב אל הסוחר מאחורה ונכנס בו בכוח.
הסוחר השמן נפל על הרצפה ופתח בשטף קללות ומכות , מרין ניסה להתנצל , אך הצירי השמן רק המשיך לקלל , לבסוף מרין עזר לו לעמוד.
מרין התרחק משם בשקט “שלל טוב” הוא אמר , מחזיק את הארנק של הסוחר.

* * *

העניתי הגבוה התקדם אל עבר חנות התכשיטים , זה היה היום שלו יותר משל כל אחד אחר.
הוא חייך מסתכל אל חבורת נערים שמסתובבין חסרי מעשה , כביכול.
אחד הנערים החל להתקרב אליו והתהלך במרחק כמה מטרים ממנו , השאר החלו לאגף אותו.
העניתי חייך ופנה בחדות אל עבר סמטה קטנה , להקל על הנערים.
הנערים סגרו על הפתח של הסמטה , חמישה נערים.
העניתי הסתובב “אין לכם מה לחפש אצלי”
נער צעיר אחד חייך “למה ? אין לך כסף ?”
העניתי חייך “לא , דווקא יש לי” הוא הוציא ארנק שמן ושלף מחרוזת שבמרכזה אבן אודם צעקנית.
הנער חייך חיוך גדול “אז למה שלא נתקוף אותך ?”
“לא כדאי לכם”
העניתי שלף באיטיות פגיון מעוקל.
הנערים משכו בכתפיהם ושלפו סכינים.
הם זינקו עליו במהירות אך הוא פסע הצדה ושיף גבוה , מפיל שני נערים במכה אחת.
הנער הצעיר התקרב אליו לאט מניף את הסכין אל חזהו של האדם הגבוה , העניתי חסם בפגיון במהירות שלא תאמן ושלח תוך כדי בעיטה גבוהה שזרקה את הנער אל הבוץ , לבסוף הוא הסתובב ובמכה אחת שיסף את החזה של הנער הרביעי ונעץ את הפגיון בחמישי.
העניתי יצא משם מחייך “אף אחד לא מתעסק עם אשאר”

* * *

מרין שכב בבוץ , עניתי אחד שבר את החבורה שלו , עכשיו הוא יצטרף לבנות את הכל מהתחלה , השליטה שלו ברחוב תתמוטט.
הוא נאנח , עניתי אחד.
“אני עוד אנקום

עיר של מלחמה – חלק א’
דרוג הסיפור 5 | 1 מדרגים

תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
5 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך