פיית פורים – פרק 10 – הקרב

ספיר הסופרת :) 08/10/2021 53 צפיות 2 תגובות

הימים עברו, ואני הרגשתי יותר ויותר טבעית בחיים החדשים שלי, כאילו מאז ומעולם הייתי מוכרת תחפושות חביבה, למרות שעבר רק קצת יותר משבוע מאז הפכתי למי שאני עכשיו. המשכתי לדבר עם ג’יסקארד וולריה, ולמדתי מהם דברים רבים. ג’יסקארד הסביר לי על תכונות הקסם, על תולדות הפיות ועל החיבור של הקסם לעולם שלנו. ולריה לימדה אותי על מוזיקה, על ההשפעה שלה על הנפש, ועל איך אני יכולה לשלוט ברגשות שלי ולנתב אותם למקומות הנכונים. סוף סוף הרגשתי שיש מישהו שמבין אותי ועוזר לי במצב המוזר שנקלעתי אליו.

האמת שהייתי יכולה מצידי להמשיך ככה לנצח, והדחקתי כל מחשבה על המשימה שלי ועל ואליס, אבל ג’יסקארד היה מודאג. לא ראו את זה כמובן על הפנים המתכתיות שלו, אבל הוא הסתובב סביב עצמו שוב ושוב ומדי פעם אמר לי בקול האדיש שלו: “ואליס ממקדת את המחשבות שלה כאן. היא יודעת.” יום אחד הוא נעמד מולי ואמר “זהו זה. ואליס יצאה לכיוון שלנו.”

נבהלתי. “תוך כמה זמן היא תהייה כאן? ומה אני יכולה לעשות? אני לא מוכנה” שאלתי אותו.
“ואליס צריכה את הזמן שלה כדי לאסוף את הכוחות שלה ולהגיע למקום המדויק שהיא רוצה, אז יש לך קצת זמן להתארגן. לימדתי אותך הרבה דברים על קסם, ואת יכולה לקרוא לולריה. יש לה השפעה גדולה עלייך, וסוג הקסם שלה הוא מסוג הדברים שיכולים לעזור מול ואליס.”
הלכתי להוציא את ולריה מהקופסא שלה. ולריה נשמעה עגומה מעט. “אז זה מתחיל? אני לא אוהבת את כל העניין הזה, של מאבקים ומלחמות, אבל אני אוכל לעזור לכוחות שלך, וברגע שוואליס תגיע, אני אוכל להרגיש אותה ולדעת יותר מה אפשר לעשות מולה”.

חיכיתי בטח שעה בערך, שעה שבמהלכה חששתי מבואה של ואליס ובבת אחת גם ציפיתי לו, כי ההמתנה התישה אותי וחשבתי שככל שהקרב מולה יתחיל מהר יותר ככה הכוחות שלי יהיו חזקים יותר.
לבסוף הרגשתי אותה, הרגשה אפלה ולא נעימה של דבר שנראה קסום, אבל הקסם שבו לא מוביל לכלום ולא מועיל בכלום, רק שואב אותך לתוכו. ניסיתי להיאבק בהרגשה, וולריה ניגנה לי נעימה מרגיעה. מעט אחרי זה גם ראיתי את ואליס, וסוף סוף הבנתי איך היא נראית במציאות. היא נראתה כמו פיה רגילה, אבל הבגדים שלה היו שחורים ולא צבעוניים כמו שאר הפיות, ומהמצח שלה צמחו שתי קרניים קטנות. אני לא יודעת אם המראה כשלעצמו היה מפחיד, אבל יחד עם התחושה הכללית שהיא העבירה זה בהחלט הרתיע אותי.

“אז בשבילך עשיתי את כל הדרך לכאן. גבר שנתקע בתוך שמלה קסומה. זה כל כך עלוב בשביל ג’סלינדה, שזה הדבר היחיד שהיא מוצאת בשביל הניסיונות הפתטיים שלה להחזיר את הקסם לעולם.”
הדברים שלה הפתיעו אותי בגלל הישירות שבהם. היא ראתה ישר מי אני, ובניגוד לכל האחרים שפגשתי לא קיבלה את הזהות שלי כפיה. היא הסתכלה על מי שאני מבפנים, או מי שהייתי לפחות, וזה מאוד ערער אותי.
“אתה יודע מי אתה. אתה לא קשור למקום הזה. אין לי שום דבר נגדך, רק תיתן לי את כוחות הקסם שלך, אתה תחזור לחיים הרגילים שלך ואני אתעסק בעניינים שלי. אתה לא רוצה להיאבק בשביל דברים שאתה לא באמת קשור אליהם. תאמין לי, אני לא חדשה בעסק הזה, ואתה אפילו לא תוכל לדגדג אותי.”

הדברים שלה נגעו בנקודות הכי רגישות שלי. גם חוסר הביטחון וגם התחושה שאני לא קשורה למה שהפכתי להיות הציפו אותי שוב, כאילו חזרתי להרגיש כמו בימים הראשונים שלי בתור פיה. ידעתי שאסור לי להתפתות לדברים של ואליס, והסתכלתי לכיוונה של ולריה. ולריה הסתכלה עליי בחזרה והתחילה לרקוד לצלילי ניגון חדש, ניגון עדין וחולמני, שגרם לי להיזכר מחדש בצורה מוחשית בעולם הפיות ובכל התחושות שלמדתי להרגיש בימים האחרונים. הרגשתי בצורה ברורה שהקסם ועולם הפיות הם חלק ממני, וואליס לא תוכל לנתק אותו בכמה מילים.

אחרי שהצלחתי להתרכז כיוונתי את כוחות קסם הפיות שלי כלפי ואליס. אבל לא הייתי בטוחה מה אני אמורה לעשות לה – להרוג אותה? אבל אני לא רוצה להפוך לרוצחת. והרי ואליס לא ניסתה להרוג אותי – לא נראה לי שזה הסגנון שלה.

ההשתהות שלי הייתה כל מה שוואליס צריכה. עכשיו היא כבר לא השתמשה במילים – היא הפנתה את כוחות הקסם שלה כלפי וניסתה להפריד את כוחות הקסם שלי ממני, לנתק את הפיה שבי ממני, בעצם. הרגשתי כאב חזק והתחלתי לראות את דמות הפיה שלי, הדמות שהייתי בתוכה כבר כמעט שבועיים, מתנתקת ממני והופכת למעין בבואה מרחפת באוויר. אסור לזה לקרות, חשבתי בצורה נואשת. ניסיתי להחזיק בכל כוחות הקסם שנשארו לי את בבואת הפיה צמודה אליי. אני זאת היא, ניסיתי לחשוב להתרכז, אני זאת הפיה. אני רעות. אני צריכה את כוחות הפיה שלי, הם לא הלכו, הם עדיין כאן, לידי. הם חלק ממני, הם נובעים מתוכי. נזכרתי בדברים שג’סלינדה אמרה לי, שיש בי רובד נסתר, ובדברים שרעות המוכרת אמרה לי כשהכול רק התחיל, שאני באמת פיה, ופיה נדירה ומיוחדת. ככל שחשבתי על הדברים האלה הקשר שלי עם דמות הפיה שלי חזר והתחזק. אנחנו שתינו אחת, והקסם של ואליס לא יוכל להפריד בינינו. לבסוף בבואת הפיה שבה והתמזגה בי, וחזרתי להיות רעות הפיה כמו מקודם.

עכשיו היה לי ברור מה לעשות. הפנתי במהירות את כוחות הקסם שלי שוב לכיוונה של ואליס, אבל הפעם במטרה לקחת ממנה את כוחות הקסם. כשכוחות הקסם שלי הגיעו לוואליס התחלתי להרגיש אותה – נשמה תועה שהזמן והנדודים כיסו באופל. ניסיתי למצוא את הכוחות שלה ולקחת אותם, וואליס צרחה ונאבקה נגדי. עם כל הכוח של ואליס, האופל השחית אותה וטשטש אותה. המהות הפייתית שלה דהתה, והקסם, ככה גיליתי כשנאבקתי בה, הפך למעין נפרד ממנה. לבסוף הצלחתי להפריד ביניהם, ולשלח את כוחות הקסם של ואליס הרחק ממנה. ואליס נשארה עכשיו פיה קטנה, מאובקת ומתנשפת. התחלתי לחשוב מה בעצם אני אמורה לעשות איתה, כשהרגשתי בקרבת מקום הרגשה קסומה וחמימה, ההרגשה של עולם הפיות.

כשהסתכלתי הצידה ראיתי שער, ומבעד לו את עולם הפיות, העולם בו הייתי בחלום. דחפתי את ואליס לתוך השער ואמרתי לפיות שהיו שם “שמרו עליה, זה היה המקום המקורי שלה”. רציתי בעצמי להיכנס לעולם הפיות. העולם הטוב והמתוק הזה, אבל הכוחות שלי נחלשו, ופחדתי שאם אכנס לא אצליח למצוא את הדרך חזרה.
השער נסגר, ואני צנחתי תשושה על רצפת החנות. ניצחתי.

פיית פורים – פרק 10 – הקרב
דרוג הסיפור 5 | 1 מדרגים

תגובות (2)

הי.

תגובה קצת מטופשת, אבל אני במצב רוח טוב היום ועובר על כל הסיפורים, מנסה לכתוב כמה שיותר תגובות. לדרבן אנשים להמשיך לכתוב ולפרסם.

אני פחות צרכן של סיפורי פנטזיה, וקשה לי קצת להתחבר לסיפור של גיבור בעל-כורחו בעולמות הפנטזיה. קצת חבל לי שאנשים שכן אוהבים לא מגיבים יותר.
בלי קשר לסוגה, מהקצת שקראתי, אני מחבב את הכתיבה, אני חושב שהיא טובה.

סקרן אותי העניין שרשמת בפרופיל שלך לגבי כותבת סיפורים על טרנסג’נדריות, ותהיתי למה? זה נשמע מאד מגביל. החוסר דמיון שלי לקח את זה מיד למקום האישי שלך, אבל זה נשמע לי כמו פרט מסקרן, וחשבתי לשאול, אם זה בסדר.

10/10/2021 11:24

    הי,
    תודה על התגובה ושמחה שאתה אוהב את הכתיבה. זה באמת מדרבן אותי להמשיך ולכתוב.

    זה שאני כותבת סיפורים על טרנסג’נדריות זה באמת כי העולם הטרנסג’נדרי קשור אליי אישית במובן מסוים, והמוטיבציה המרכזית שלי כשפתחתי כאן חשבון היתה לכתוב עליו. בשלב הזה אני מעדיפה לא לפרט מעבר לזה. אחרי שפתחתי חשבון התחלתי לחשוב גם על סיפורים בנושאים אחרים, אבל בינתיים חוץ משיר שכתבתי בפרץ יצירה לא כתבתי שום דבר מזה, אולי בהמשך אם אמצא את הזמן.

    בעניין הז’אנר של הסדרה הזאת (פיית פורים), לסדרה יש הרבה רכיבים של פנטזיה, אבל עיקר העלילה קשורה להתפתחות הפנימית של הגיבור ולמה שהוא מרגיש. אני לא בטוחה שאני מרוצה מהתוצאה, כי בשילוב הזה יש תחושה שכל צד לא שלם בפני עצמו, אבל זה רק הסיפור הראשון שלי, אז אני מרשה לעצמי לטעות.

    10/10/2021 13:26
9 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך