ספיר הסופרת :)
זהו, הגיע הפרק האחרון של פיית פורים. עוד מעט אפרסם את המחשבות שלי להמשך. בינתיים מקווה שנהנתם!

פיית פורים – פרק 11 ואחרון – פיה

ספיר הסופרת :) 26/11/2021 36 צפיות תגובה אחת
זהו, הגיע הפרק האחרון של פיית פורים. עוד מעט אפרסם את המחשבות שלי להמשך. בינתיים מקווה שנהנתם!

העולם אחרי הקרב הרגיש לי מוזר. מצד אחד סוף סוף הייתי משוחררת, האיום הגדול שרבץ מעליי כמו צל התפוגג לבסוף. ומצד אחד הרגשתי קצת ריקנית, מה בעצם המטרה שלי מעכשיו? בעיקרון נשארו רק עוד ימים בודדים עד פורים, ואז אני אמורה לחזור לגוף המקורי שלי. אבל הקרב גרם לכל זה להראות מוזר. חשבתי בהתחלה שהקרב יהיה משהו טכני – לחשים נאמרים, דברים מתנפצים וכל שאר מה שרואים בסרטים, אבל הקרב היה בעיקר פנימי. זה היה קרב על מי אני באמת, קרב שבו ניצחתי כי הצלחתי לראות שהפיה שבי היא חלק מהותי ממני, חלק בלתי נפרד. אבל מה זה אומר עליי עכשיו? איך אני אמורה לוותר על גוף הפיה שלי?

כשהכול התחיל, הרגשתי זרה בגוף הנשי שלי, ולא האמנתי שאני אצליח להתמודד אתו, אחרי זה התרגלתי אליו, ויותר מאוחר אפילו התחלתי להתחבר ליתרונות שלו. אבל עכשיו, אחרי הקרב, הרגשתי שהגוף הזה הוא מה שאני, מה שאני באמת, והיה לי מוזר לחכות בסבלנות עד שכל הדבר הזה ייעלם. מה אני אהיה בעצם אחרי שכל זה ייגמר? עדיין פיה איכשהו? או שהכול ייראה לי כמו חלום רחוק?

חוץ מהמחשבות האלה, המצב היה די טוב. לא היה לי שום דבר לדאוג ממנו, ביליתי לא רע עם לינוי ועינת, ועוד יותר עם גיא. גם המצב בחנות היה טוב, החנות הייתה מלאה בלקוחות, ודורון התמוגג מנחת: “נראה לי שהיכולות שלך בתור מוכרת מביאות לכאן את השכונה! אולי תישארי כאן גם אחרי פורים?” “אההה… אתה יודע שזה לא תלוי בי”, עניתי.

יום לפני פורים, ביום שבו התחפשו בבתי הספר, הגיעו לחנות שלוש ילדות מחופשות כדי לקנות אביזרים לפורים. רק כשהן התקרבו זיהיתי שאחת מהן היא למעשה בן, זה היה הילד שהמלצתי לו על תחפושת הנסיכה הסינית. עכשיו עם השמלה הסינית והפאה היה קשה לזהות שמדובר בילד. “איך התחפושת שלך? מרוצה?” שאלתי אותו. “היא מעולה”, הוא ענה בסיפוק, “קארין ונטלי אהבו אותה”, הוא החווה לעבר שתי הבנות האחרות, “וקבענו ללכת ביחד לעדלאידע”. עדיין הייתי קצת מודאגת בקשר לילד, אבל הרגיע אותי שלפחות כרגע הוא מאושר מהתחפושת שלו.

בערב פורים קבעתי ללכת למסיבה עם גיא, לינוי ועינת. התחלתי להיות קצת מודאגת לגבי סיום קסם הפיות. מתי בדיוק בפורים זה אמור לקרות? מה אם אני אחזור לגוף המקורי שלי באמצע המסיבה? לא ידעתי גם מה יקרה לגיא אחרי שאחזור לעצמי, ולא ידעתי מה אני מעדיפה, שהוא יישכח אותי או שיזכור אותי. בכל מקרה, במסיבה הכול היה נראה עדיין רגיל. החלטתי להגיע מחופשת לפיה, הרי לא גיא, לא לינוי ולא עינת ראו אותי בתחפושת הפיה ובעיניהם זה יכול להיות מקורי, וזה גם סיום הולם לתקופה הזאת. כולם החמיאו לי על התחפושת והרגשתי במסיבה על גג העולם.

באמצע המסיבה לינוי לחשה לי, “תראי יש כאן עוד פיה, אבל זה גבר! איזה קטעים שגבר הגיע לכאן בתחפושת של פיה!” הסתכלתי לכיוון ונדהמתי לראות שם את עצמי, כלומר את רעות, המוכרת שהפכה לעצמי אחרי שאני הפכתי לפיה. אחרי רגע של מחשבה, הגעתי למסקנה שהגיוני שהיא\הוא התחפש לפיה, כי הרי הוא קנה בחנות את התחפושת שאני הייתי אמורה לקנות. לא יכולתי להתאפק, ובתירוץ שאני צריכה לשירותים הלכתי למקום נסתר ואז הפכתי את עצמי לפיה קטנה, כדי שאוכל להתקרב לרעות\ניב בלי שאף אחד יבחין בי.

“איזה רעיון היה לך! תאמין לי אתה גדול ניב, בחיים לא הייתי חושב שתבחר בתחפושת כזאת!” אמר אחד מהחברים שהיו לי בגוף הקודם לרעות שהייתה עכשיו אני (כן, אני יודעת, כל זה מאוד מבלבל). “כן, החלטתי השנה להפתיע אתכם ולהתחפש עד הסוף!” ענה ניב-שהיה-רעות-המוכרת. תוך כדי השיחה הבנתי שרעות\ניב לא הציג את התחפושת כטריק ציני כמו שחשבתי בהתחלה אלא כתחפושת אמיתית, דרך להשתחרר מהיום יום ולגלות בעצמך צדדים חדשים. הוא גם באמת התנהג שונה, היה פתוח לגמרי עם החברים ונהנה איתם. זה היה ממש כמו לגלות גרסה מוצלחת יותר של עצמך פתאום. תהיתי אם אני אמורה להיות עצובה מזה. זה רע כשמישהו אחר יותר מוצלח ממך בתור עצמך? או שאולי זה מה שהתקופה בתור פיה נתנה לי, וכשאחזור לגוף שלי אהיה טובה יותר משהייתי?

כל הדברים האלה הביאו אותי לחשוב על תחפושות. מהי בעצם תחפושת? מהי התחפושת האמיתית שלי, להיות פיה, או המסכה הצינית שעטיתי על עצמי כל השנים עד שהפכתי לפיה? אולי זה התפקיד של פורים – לתת לנו פעם אחת בשנה להיות עצמנו, ודווקא מתוך הבלבול והתחפושות להפסיק לחשוב מה אחרים חושבים ואיך הם צריכים לראות אותנו. ובכלל, מה הקשר של הפיות לפורים? מאיפה הקסם הזה? הן יהודיות? לא היה נראה לי שהפיות קשורות איכשהו למגילה, למרדכי ואסתר וכל זה. אולי לכל עם הפיות עושות קסם בחג משלו שקשור לתחפושות?

אחרי כל המחשבות שלי חזרתי לגודל מלא וחזרתי לשבת עם החברים שלי. לקראת סוף המסיבה הכריזו על הזוכים בתחרות התחפושות ורעות\ניב היה ביניהם. הוא הגיע לבמה מאושר ובטוח בעצמו לקבל את הפרס. לי לא היה אכפת, ממילא לא ציפיתי לזכות, ואת הערב סיימתי בריקוד עם גיא.
חזרנו מהמסיבה, הלכתי ולישון ולא ידעתי מה עומד לקרות. האם כשאתעורר אהיה שוב בגוף המקורי שלי?

בשנתי שוב הייתי בעולם הפיות, באותו שדה פרחים שבו ביקרתי בחלום בלילה הראשון שלי בתור פיה. שוב התעופפתי בין הפרחים עם אחיותיי הפיות, ושוב התכנסנו ליד העץ הגדול כדי לשמוע את ג’סלינדה.
“התכנסנו כאן היום, בנותיי, כדי לחגוג הישג שכמותו לא חגגנו שנים רבות. ואליס, הפיה שהפכה לרוח רעה שרדפה את עולמנו ואת עולם בני האדם, נתפסה והושבה לעולם הפיות. כאן בעולמנו היא נמצאת תחת שמירה ולא תוכל לעשות יותר נזק. ההישג הזה הושג כבר לפני מספר ימים, אבל רק היום הגיע הזמן לחגוג, כי רק היום נמצאת איתנו הפיה שהשיגה את כל זה, הפיה רעות”. ג’סלינדה הסתכלה לכיווני והחוותה בראשה. רבות מהפיות הריעו לי, וכמה פיות שישבו סמוך אליי חיבקו אותי בהתלהבות.

“רעות, אין מילים כדי לתאר עד כמה שימחת אותי”, ג’סלינדה המשיכה, כשעכשיו היא דיברה לכיווני, “למרות חוסר ניסיונך, ולמרות השינוי הגדול שחייך עברו, הצלחת להסתגל במהירות לתפקידך כפיה. הצלחת לגלות קסם בחפצים שסביבך, לגרום לבני האדם בחנות שלך להאמין לקסם בתוכם ומעל הכול, הבסת את ואליס והצלחת להחזיר אותה למקום בו היא לא תזיק יותר”.
“תו… תודה”, גימגמתי, “אבל אלה לא נראו לי הישגים גדולים, פשוט… פשוט אלתרתי כל פעם”.
“אז תראי איך הצלחת באלתורים שלך”, חייכה ג’סלינדה, “תזכרי איך היית בפעם הראשונה שנפגשנו, איך הכול היה נראה לך לא קשור, ואיך את היום.” נזכרתי בזה, ונזכרתי גם בכל האנשים שפגשתי בדרך, רעות המוכרת שהחלפתי, מר לוי מהחנות, גיא, לינוי ועינת, אפילו הילד עם תחפושת הנסיכה הסינית. האם הם עזרו לי? האם עזרתי להם לגלות את הקסם בתוכם?

“וכל זה מביא אותי להמשך. כמו שאת יודעת היום הקסם אמור לפוג, ואת אמורה לחזור לחיים הקודמים שהיו לך”. “אני יודעת” השבתי.
“אבל האירועים האחרונים הביאו אותי לחשיבה מחודשת. כמו שאת יודעת, עם השנים קשה לנו יותר ויותר ליצור קשר עם עולם בני האדם. העובדה הזאת, ביחד עם ההישגים הבולטים שלך, הביאו אותי לחשוב שאולי כדאי שתישארי פיה.”
“יש אפשרות כזאת?” הלב שלי התחיל לפעום במהירות. לא ידעתי מה לחשוב על האפשרות הזאת, שטרפה את כל הקלפים מחדש.

“כמו שאת יודעת, קסם פיית פורים פועל רק על מי שיש לה חיבור לעולם הפיות, מישהי שהיא פיה מבפנים, במידה מסוימת. הקסם מעצים את הפוטנציאל הפנימי הזה וגורם לו לעלות מעל פני השטח ככה שאת נראית פיה גם כלפי חוץ. אבל בסופו של דבר, כל הנערות שהקסם פועל עליהן הן בנות אדם בעיקר, ולכן הקסם יכול להחזיק מעמד רק לזמן קצר. הקסם הוא תחפושת, מגלה משהו על האופי הפנימי שלך אבל לא יכול להחזיק בחיי היום-יום.
במקרה שלך, אני חושבת שיש גם אפשרות אחרת. ברגע שהפוטנציאל הפנימי של הפיה מתבסס בתוכך במידה כזאת שהוא נעשה למרכז האישיות שלך, אז את הופכת מבת אדם עם חלק “פייתי” בתוכך, לפיה עם חלק אנושי בתוכך, והפיה שבך הופכת לעיקרית. שינוי כזה לא יכול לבוא בקלות. זה שינוי בכל ההגדרה העצמית שלך שמשפיע על החיים שלך ועל הכוחות שבך, אבל אני חושבת שזה אפשרי. למה זה אפשרי? קודם כל כי במאבק שלך עם ואליס הצלחת להוכיח עד כמה היסוד הפייתי שבכך הוא חלק ממך. אני לא יודעת עד כמה פיות פורים אחרות היו מצליחות בכך. אבל חוץ מזה, יש גם אותנו, הפיות. כולנו כאן ואנחנו אסירות תודה לך, ומוכנות להפעיל את קסם הפיות שלנו כדי לעזור לך להשתנות, אם זה מה שאת רוצה.
אבל חשוב שתביני את ההשלכות של זה. ברגע שאת הופכת לפיה, פיה אמיתית, השינוי שבך נהפך קבוע ואין דרך חזרה. הפיה שבך גם תהיה יותר דומיננטית ממה שהייתה עד עכשיו. את תוכלי לבקר בעולם הפיות לא רק בחלום אלא גם כשאת ערה, ואת תהיי חייבת לבקר אותנו לעיתים קרובות כדי לטעון את כוחות הקסם שלך וכדי שלא יקרה לך מה שקרה לואליס. בתור פיה, עולם בני האדם ייראה לך מוזר לעיתים קרובות, ואת לא תמיד תוכלי להסתדר בו. ממילא, את תצטרכי למלא בעולם את התפקיד של מחזירת הקסם, ובשביל זה קריירה רגילה של בת אדם לא תתאים לך. כדאי לך להמשיך לעבוד במקומות כמו החנות שלך, שמלאים בקסם ותמימות ילדותית. אז מה את רוצה, רעות? את תעשי את הצעד הזה?”

ראשי המסתחרר התחיל לחשוב על זה. במשך שבועיים חיכיתי לרגע הזה, שבו אחזור לחיי הקודמים, ועכשיו לוותר עליו? ואיך אהיה פיה – פיה אמיתית – כשכל זה היה כל כך רחוק ממני עד לפני זמן קצר? אבל מהצד השני – העולם החדש הזה היה כל כך טוב, וכל כך נחמד עד שלא יכולתי לוותר עליו, ובימים האחרונים הרי באמת הרגשתי שהפיה שבי היא חלק מהותי ממני.
ומה אם שאר האנשים שקשורים אליי? לפי מה שראיתי במסיבה – זה לא נראה שלרעות הקודמת תהיה בעיה עם להמשיך לחיות בתור אני הקודם – כלומר ניב, אני לא בטוחה שהוא זוכר משהו מחייו הקודמים כמוכרת, ובתכל’ס, הוא הרבה יותר מוצלח בתור ניב ממה שאני הייתי, לא, הייעוד שלי הוא אחר.
ומהצד השני – גיא, מה יהיה איתו?

“בתור פיה עדיין אני אוכל להיות בזוגיות עם בן אדם?” שאלתי את ג’סלינדה בתקווה.
“המממ… אני שחושבת שכן,” היא אמרה, “אבל כדאי שתספרי לו על זה מתישהו”

“אז אני מסכימה” אמרתי בהחלטה פתאומית, עצמתי את עיניי, פרשתי את כנפיי ועפתי בעיניים עצומות לכיוון הפרחים, תוך כדי שאני מרגישה את ג’סלינדה ושאר הפיות מכוונות את כוח הקסם שלהם ומחברות אותו לכוח שלי, תוך כדי שכוחות הפיה שלי פורצים החוצה וממלאים את כולי.
אני רעות, אני אישה, אני פיה, ואני מאושרת. מצאתי את ייעודי בעולם.

פיית פורים – פרק 11 ואחרון – פיה
דרג את הסיפור

תגובות (1)

מרתק. יש משהו מאוד מעניין וגם מבלבל עם השילוב הזה של פנטזיה וטרנסג’נדריות.

27/11/2021 03:28
16 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך