wonderland
נו, טוב. כתבתי את זה לפני קצת יותר מחצי שנה, ופשוט מצאתי את זה כרגע וחשבתי שכדאי להעלות לכאן 3: יש לי גם חצי מהפרק השני, אז אני כנראה אמשיך אותו ואעלה את השאר בקרוב. מסתבר שיש לי יותר מדי סיפורי מגירה שאני צריכה להמשיך (ומסתבר שרובם פנטזיה) XD אז תגובות, מישהו?

פרק 1- התחלה פיצוץ

wonderland 27/03/2014 530 צפיות 8 תגובות
נו, טוב. כתבתי את זה לפני קצת יותר מחצי שנה, ופשוט מצאתי את זה כרגע וחשבתי שכדאי להעלות לכאן 3: יש לי גם חצי מהפרק השני, אז אני כנראה אמשיך אותו ואעלה את השאר בקרוב. מסתבר שיש לי יותר מדי סיפורי מגירה שאני צריכה להמשיך (ומסתבר שרובם פנטזיה) XD אז תגובות, מישהו?

אלכס הביטה במראה המבריקה שניצבה לפניה. גוף רזה וחטוב, בזכות הגנים המעולים שקיבלה מאימה, עיניים ירוקות מוקפות בריסים ארוכים וכהים, שיער שחור כפחם עד אמצע הגב שנח מנוגד לעור החיוור שלה. היא הרימה את החולצה, שהייתה משוייכת למדי בית הספר, וחשפה שריטה ארוכה וזבת דם, שהחלימה במהירות מפתיעה.
היא נשנקה והחזירה את החולצה למקומה. ‘זו הייתה רק שריטה קטנה…’ אמרה לעצמה, אבל לא יכלה שלא להוסיף, לצערה, ‘שהחלימה במהירות. מהירות על-טבעית. לא אנושית.’
מה לעזעאזל קורה לה?
היא נפצעה בעבר – מי לא נפצע? הפצעים האלה לא החלימו באותה מהירות כמו היום. היא גיששה באצבעותיה על עורפה בחיפוש אחר קווי המתאר של הצלקת המוכרת לה כל כך. שום דבר. היא הסתובבה והרימה את שיערה הארוך, כך שעורפה נחשף ונראה במראה המבהיקה מניקיון. היא הפנתה את ראשה בניסיון לחשוף את הצלקת במראה ובו זמנית להסתכל בה, והמראה שראתה לא מצא חן בעיניה במיוחד. עור לבן וחיוור כמו תמיד, אבל… ללא צלקת.
אלכס הבליעה בקושי את הצרחה שעמדה לצאת מגרונה ועזבה את שיערה בחטף. היא התנשמה נשימות רועדות ונעצה מבט מבועת במראה.
בהחלטה של רגע היא הסתובבה ויצאה בריצה מהחדר. היא פנתה לכיוון המטבח ולקחה את תיק השליחים שהיה מונח על השולחן. היא תלתה אותו על כתפה באלגנטיות ופנתה לכיוון דלת הכניסה העתיקה.
“חכי, יקירה,” קראה אליה סבתה, שישבה בסלון וצפתה בה, “הכל בסדר?”
הו, הכל נהדר. לפני כמה ימים איבדתי את אמא שלי, אין לי מושג מי זה אבא שלי ככה שהוא לא יכול ממש לעזור לי, והמשפחה היחידה שלי היא את. אה, ולמרות שלא סיפרתי לך, קיבלתי איזושהי יכולת שמרפאת את הפצעים שלי, כאילו אני לא מספיק פריקית. אז כן, הכל בסדר. אבל כמובן שלא יכלה להגיד את זה. היא בלעה את הגוש שעלה במעלה גרונה והצליחה לפלוט כן חלוש ולא משכנע.
היא ניגשה לסלון, שם סבתה ישבה על כיסא נדנדה ישן, ונשקה לה על לחייה.
“להתראות, סבתא.”
“להתראות, יקירה.”
אלכס יצאה מהבית בלב כבד והחלה לצעוד לכיוון בית הספר.

הוא נכנס לכיתה בצעד דרמטי.
“כולם לשבת!” פקד ונשמע יותר כמו מפקד צבא מאשר מורה.
כן, מורה. הוא אמור להיות המורה של אלכס למשך כל השנה הקרובה.
איזה חיים נהדרים. נוסף על כל האסונות שקרו לה הבוקר, יש לה גם מורה לכימיה שמתיימר לחשוב שהם מפקד צבא. נהדר. מקסים. פנטסטי.
זה פשוט איום ונורא.
“…כראוי להוראות, כי אני לא הולך לחזור עליהם פעם נוספת! ועכשיו, יקירתי,” הוא פנה לתלמידה לחוצה שישבה בשורה הראשונה יחד עם בת זוגתה למעבדה בטון נחרץ, “חזרי על המשפט האחרון שלי.”
“צ- צריך להק- להקשיב כראוי להוראות, כי א- אתה לא הו- הולך לחזור עליהם פ- פעם נוספ- פת,” גמגמה התלמידה הנחוצה.
“מספיק טוב. בהחלט ירדת לפרטים הקטנים,” אמר וצחק בקולניות מההברקה הגאונית כביכול שלו, שאלכס בהחלט לא החשיבה אותה כהברקה, ובטח ובטח שלא גאונית.
ואיתו היא צריכה לבלות את השעתיים הבאות. פשוט נפלא. או איום ונורא, בערך אותו דבר בחיים כמו שלה.
הו, רחמים עצמיים! אלכס בהחלט הכירה את המושג הזה יותר מדי טוב.
כשנרגע מצחוקו הגס פנה ללוח הגיר וחרט עליו בגיר שהשמיע חריקות מצמררות.
תוך זמן קצר הופיעו על הלוח הוראות לניסוי מעבדה הגורם לתגובה כימית קלה- עשן קל העולה מהמבחנה, זה הכל. פשוט להפליא. רק להוסיף את התמיסות הנכונות בכמויות והשילובים הנכונים. רק לעקוב אחרי ההוראות…
בום!
המבחנה התנפצה ורסיסי הזכוכית התנפצו לכל עבר.
אלכס הייתה בטוחה שעשתה הכל בסדר. למען האמת, היא כבר קיימה את הניסוי הזה בבית הספר הקודם שלה, בנוסף לכך שמאז ומתמיד הייתה מצטיינת בכימיה.
מה כבר היה יכול להשתבש?
מזווית העין יכלה לקלוט כמה תלמידים מצחקקים ומגחכים ומביטים בה בזלזול.
היא הסמיקה במבוכה כשהרגישה את מבטיהם על גבה בעודה מתכופפת לאסוף את שאריות הזכוכית.
איזו התחלה מדהימה… פשוט התחלה פיצוץ.

פרק 1- התחלה פיצוץ
דרוג הסיפור 5 | 3 מדרגים

תגובות (8)

אהבתי ממש! מקווה להמשך :)

27/03/2014 22:16

ממש אהבתי. הכתיבה ממש טובה וזורמת, והעלילה לא רצה מהר מדי או לאט מדי. בדיוק הקצב הנכון.
מחכה להמשך, זה ממש מסקרן D:

27/03/2014 22:18

תמשיכי!!!

27/03/2014 22:24

מסכימה עם כולן. יש לך כתיבה מדהימה!
מחכה להמשך.
קלואי.

27/03/2014 23:07

תמשיכי

28/03/2014 06:17

זה ממש מעניין

28/03/2014 11:50

תמשיכי :>
זה נשמע נחמד ^ ^

28/03/2014 15:57

המשך!!!

09/04/2014 22:41
6 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך