הספר הראשון שלי ,אשמח לתגובת

קצות הקשת

26/08/2014 550 צפיות אין תגובות
הספר הראשון שלי ,אשמח לתגובת

פרק 1- כוכב השביט
השעה תשע בבוקר.
“אריאל?”ריילי אומרת בקל רם. “נו כבר, תצא לבמה! נו, כולם מחכים רק לך…
אתה יודע, זו הצגה! אתה עושה לנו בושות!”
ריילי התלבשה מהר, עלתה לבמה והתחלה לשיר.
בתום ההצגה, ריילי ואריאל אוספים את החפצים שלהם והם בדרכם לים.
הם לקחו בגדי ים , קרם הגנה, ועוד כמה דברים. הם מגיעים אל הדלת ופתאום…
נועם חוסם להם את הדלת.
“נו, שוב אתה, גמד!” אמר נועם. נועם בן תשע עשרה, גדול מאיתנו בשלוש
שנים. “נו טוב. אתה יודע, אחותך לא תמיד תהיה שם לעזור לך.”
“ומה אתה? אתה גנב!” התפרץ אריאל. “אתה יודע שאני כתבתי ההצגה!”
נועם צוחק.
“נכון, אתה לוזר. לא מגיע לך התהילה הזאת, להיות כותב ההצגה.” אמר נועם.
כרגיל, נועם לקח את התיק שלהם, מרוקן אתו, ולוקח את הדפים שלו. כל הדפים
בהם כתובים כל הספרים שלו, השירים ועוד…
נועם פסע החוצה מאושר כרגיל. אריאל וריילי בדרך לים.
כאן אני נכנסת לסיפור. קוראים לי קשת וינטו. אריאל וריילי הולכים עד שהם
מגיעים למזרקה בכיכר העיר, לאט לאט אני מתקרבת אליהם, מאחורי מזדנבת קשת
בענן, ובועה ענקית.
ריילי קופצת ומצביעה לעבר השמיים. “כוכב שביט! כוכב שביט! הוא מתקרב! הוא
ממש כאן!!”
ריילי קפואה במקום, מפחדת.
אריאל אח שלה מגון עליה, ו-בום! אנו מתנגשים…

קצות הקשת
דרג את הסיפור

תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
2 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך