שלטון האש – פרק ד’

03/04/2020 75 צפיות אין תגובות

לפרק הקודם

שלטון האש – פרק ג’

“די! למה אתה צועק לי באוזן?” שאל הדרקון האדום, “הייתי אצל הרופא רק אתמול”.
“אתה… אתה…” גמגם סדריק.
“אני זה אני, אתה זה אתה” אמר הדרקון. “ומה זה המקום הזוועתי הזה?”.
“אתה לא הולך לאכול אותי?” שאל סדריק.
“אני צמחוני!” הכריז הדרקון בגאווה.
סדריק חייך ואמר “טוב, זאת בהחלט הקלה…”.
“אז, מר…?” החל הדרקון.
“סדריק” ענה סדריק.
“מר סדריק,” אמר הדרקון וחייך, “למה זימנת אותי לכאן?”.
“זימנתי?!” התפלא סדריק. “אני לא יודע איך לזמן דרקונים, ואני אפילו לא יודע איך הגעתי לכאן!”.
“אז אנחנו בבעיה…” אמר הדרקון, “מה נעשה?”.
טם! טם! טם!
נשמעו דפיקות חזקות.
מראה מרחפת באוויר צצה משום מקום והראתה קהל גדול של אנשים שצבאו על דלת. חלקם החזיקו לפידים שהאירו את הלילה שבחוץ, האחרים נשאו קלשונות או גרזנים, כולם נראו ממש מעוצבנים.
טם! טם! טם!
“מה קורה בחוץ, סר סדריק?” שאל הדרקון בתמיהה.
“השם הוא רק סדריק,” אמר סדריק והביט שוב במראהץ “ויש הרבה אנשים בחוץ שכועסים מסיבה מסוימת”.
“אז בוא נפתח להם את הדלת ונברר מה הבעיה, אולי הם טעו בכתובת…” הציע הדרקון.
“דלת?” שאל סדריק. הוא לא ראה שום דלת עד עכשיו.
פתאום דלת הופיעה בקיר בקיר המקביל.
“לא נראה לי שהם יירגעו כשיראו דרק…” החל סדריק.
במקום הדרקון עמד בחור צעיר, בערך בן גילו של סדריק, שחייך חיוך שלדעת סדריק היה תמים מדיי.
“הם יירגעו כשיראו את דרק,” אמר הבחור שהופיע, “שנצא?”.
כשהשניים פתחו את דלת הכניסה – הקהל השתתק בין רגע.
“ש… שלום!” אמר סדריק ונופף בידו, “אפשר לעזור לכם?”.
אחרי כמה שניות של אי – נוחות שנוצרה מחוסר הבנה, נדחף גבר זקן אל השורה הראשונה.
“אל תאמינו למראה עיניכם! זה כישוף אפל!” קרא האיש הזקן והצביע על סדריק, “קירדס שינה צורה לבחור צעיר כדי שנרחם עליו ונעזוב אותו לנפשו! הוא פוחד מאיתנו!”.
“על מי אתם מדברים?” שאל דרק, שאף אחד מהקהל לא שם לב אליו עד עכשיו.
“קירדס האיום!” קראה אישה אחת, “בגלל הניסוי שלו בחלב, הפרה שלי חושבת שהיא אווז – ומגעגעת בלי הפסקה!”.
“במאתיים שנים האחרונות לא הייתה בסביבה הזאת אפילו רעידת אדמה אחת – ועכשיו יש רעידות אדמה חזקות לפחות פעם בשבוע!” קרא אחר.
“כל הכישופים אפלים! צריך לגרש אותו!” אמר הזקן והצביע שוב על סדריק.
“מצטער, הלוואי שיכולתי לעזור לכם, אבל אני לא מי שאתם חושבים”, אמר סדריק, “אני הגעתי לכאן רק עכשיו”.
“הוא צודק!” קרא דרק.
האנשים לא הקשיבו והתקדמו בצעקות לעבר השניים.
סדריק נצמד לדרק, ושאל: “תגיד, אמ… אתה יודע לעוף וכל זה?”.
דרק הנהן, “אין בעיה בוס, בוא נעוף מכאן!”.
דרק עצם את עיניו ובמקומו הופיע דרקון אדום וחייכן. הוא הוריד את הכנף שלו ועזר לסדריק לעלות על גבו.
האנשים צרחו בבהלה והתפזרו, כולל האיש הזקן שרץ כמו מטורף וקרא “אמרתי לכם!”.
“תחזיק חזק!” קרא הדרקון, וסדריק מצא מקום שנראה לו טוב לאחיזה.
הדרקון נופף בכנפיו ונסק לשמים.
סדריק צרח בבהלה…

–*–
קייס נגררה כנגד רצונה אחרי הננסית, מקשיבה בחוסר עניין לננסית שדיברה על חוסר הכבוד שיש לדור הצעיר.
הטירה בה צעדו הייתה מלאה באנשים, רובם היו עסוקים בענייניהם, כמה אנשים צעירים קרצו לה בדרך.
קייס הרגישה ממש לא בנוח, היא רצתה לצאת מכאן כמה שיותר מהר. מה הווארד רוצה ממנה?
במקום לפנות לקומות העליונות, הובילה הננסית את את קייס אל חדר מלא בתמונות שעווה מקיר לקיר.
“החדר הכי מכובד בארמון,” הצהירה הננסית, “חדר הכס”.
ציורי השעווה היו של מלכים ומלכות לאורך ההיסטוריה של אימפריית הייזן הגדולה. החל מהמלך הייזן הראשון שכבש את האזור מידי אורקי הפלדה, עד לאביו של המלך הווארד – המלך הווארד הראשון.
שום דבר מכל זה לא הרשים במיוחד את קייס.
“עכשיו, איפה זה היה?” מלמלה הננסית לעצמה והובילה את קייס למרכז החדר.
“בננה עם נזלת!” הכריזה הננסית.
בפתאומיות, מצאו את עצמן קייס והננסית בחדר קטן אך מפואר, מלא באנשים שהביטו בה בעניין.
במרכז ישב המלך על כיסא מפואר, נראה ממש עייף ומודאג.
לצידו השמאלי של המלך עמד אייחי אוחז בספר מסוים ומצויד בחגורתו בשקיקיו השונים,
לצידו הימני של אייחי עמדה אישה צעירה יפה וחיננית בעלת שיער ארוך בצבע גזר, לבושה בגדי מסע יפים בצבע תכלת.
קייס תהתה איפה המלכה פי.
“ברוך בואך לחדר הביטחון, גברת קייסנדרה,” אמר הווארד ופנה לננסית בחיוך “תודה על העזרה, סאראבי”.
“תמיד לשרות אדוני המלך” אמרה הננסית בעודה משחווית והתפוגגה.
קייסנדרה הרגישה כאילו שחררו לה שרירים שהיו תפוסים.
“מכיוון שהעניין דחוף, גברת קייסנדרה, נפסח על ההקדמות”, אמר המלך.
“כבר אמרתי לקוסם שלך לפני שנלקחתי בשבי – אני לא מוכנה להתעסק איתך יותר!” אמרה קייס בנחרצות.
“אפילו לא שמעת מה העניין, לדעתי את תאהבי את מה שתשמעי” אמר אייחי, מוותר על להעיר לקייס על החוצפה שכך דיברה אל המלך.
“ברשותך, אדוני המלך,” החלה האישה הצעירה לדבר, “אוכל אני לדבר עם קייסנדרה?”.
“בבקשה גברתי”, אמר המלך.
האישה התקרבה אל קייס והושיטה את ידה לעברה. “אני שמחה לפגוש אותך סוף-סוף, גברת קייסנדרה, המלך סיפר לי עלייך רבות וטובות”.
קייס לא הושיטה את ידה “מעניין אם סיפר לך את הכול”.
“שמי הוא ליבאסי, ואני נזירה ממנזר הנבדלים, אני באתי בתור שליחה של אב המנזר אל המלך”.
קייס ידעה רק מעט על מנזר הנבדלים.
המנזר היה מנזר בהר טוראט הגבוה שבמערב הממלכה. והיה מחולק לארבע מסדרים בצבעים שונים:
הראשון והחשוב מכולם היה המסדר הלבן, העוסקים בלימוד קריאת הכוכבים, וממנו היה נבחר אב המנזר בדמוקרטיה בקרב כל חברי המסדר.
אחריו היה המסדר הזהוב, עוסק בלמידת הספרים הנסתרים והמגילות הגנוזות.
אחריו היה המסדר האדום, העוסקים במדיטציה רוב יומם וב”התחברות אל הטבע” (קייס לא ידעה מה הכוונה, וגם לא רצתה לדעת).
ואחרונים היו המסדר הכחול שעסקו ברעיית צאן ובמסעות רוחניים.
“חתיכת מסע היא עברה הנזירה הכחולה הזאת”, חשבה קייס.
“קייסנדרה, שבר עולמי התרחש בעולם לפני כמה ימים,” אמר אייחי, “גשר הגעש התפורר וחזר לעצמו”.
“זה לא אומר לי הרבה…” אמרה קייס בציניות.
“ננסה בדרך אחרת,” אמרה ליבאסי בחיוך, “ראית פעם במסעותייך דרקונים?”.
“לא,” אמרה קייס, “דרקונים לא קיימים בעולם”.
“את צודקת – וגם לא צודקת” אמר אייחי והרים את ידו באוויר.
שוב קייס מצאה את עצמה במקום אחר, היא עמדה באוויר ולידה עמדו האנשים שהיו בחדר הכס.
“הביטי למטה, קייסנדרה”, אמר המלך.
קייס הביטה למטה ונבהלה, הם עפו מעל מושבה של יצורים ענקיים דמויי לטאות בצבעים שונים.
“אנחנו נמצאים בממד אחר, קייסנדרה,” הסביר אייחי, “ממד שנשלט בשלטון האש של הדרקונים”.
“אבל מה זה משנה לנו?” שאלה קייס שהתחילה להתעניין. “אנחנו בממד אחר”.
“אנחנו השגנו ספר בשם ספר הגעש,” אמרה ליבאסי, “כתוב בו שקיים גשר בין ממדי – מעין שער בין הממדים, ורק אנשים מסוימים יודעים כיצד לפתוח ולסגור אותו”.
“והשער נפתח?” שאלה קייס.
“אנשים מלומדים במסדר הלבן, ביניהם ראש המסדר עצמו, צפו בחור שחור עצום שנוצר בשמים לפני כמה ימים, סערת אש חזקה יצאה ממנו, ותוך מספר שעות הופסקה הסערה,” אמרה ליבאסי. “ראש המסדר שלח אותי בדחיפות אל המלך הווארד להודיע על כך”.
“לפני שבועיים התקיימה מועצת הקוסמים השנתית, וקוסם אחד הודיע שמצא את הדרך לפתיחת השער, שאם נתאחד נוכל לכבוש ממד אחר, עוד שטח לממלכה”, סיפר אייחי.
“תן לי לנחש מי זה היה – קירדס?” שאלה קייס.
“נכון,” אמר אייחי, “אחרי שהמועצה שללה את ההצעה הוא יצא מהמקום רותח מכעס”.
“קירדס פתח גשר בין ממדי לרגע, ואנחנו מאמינים שכמה יצורים מהממד שנשלט על ידי הדרקונים – הגיעו אל הממד שלנו, בזמן סערת האש, מכיוון שממד הדרקונים צמוד מאוד למימד שלנו”.
“אני שונאת קסמים” אמרה שוב קייס.
הם חזרו בחזרה לחדר הכס ואז קייס שאלה “ומה אתם רוצים ממני?”.
“יש לנו מידע שקוסם מסוים חייב לך טובה,” אמר המלך, “אנחנו רוצים שתלווי את גברת ליבאסי אליו, והיא תטפל בשאר – את אחראית שהיא תחזור למנזר בשלום”.
“אמרתם שתהיה לי בחירה שלא להסכים” טענה קייס.
“נכון, באמת שכחתי”, אמר אייחי, ובהינף יד הופיעו ליד קייס בגדיה וכל הציוד שלה, ובנוסף התגשמה דלת פתוחה לצאת אל האוויר הפתוח.
“יש לך אפשרות לעזור לנו, ויש לך אפשרות לצאת מהדלת שתוביל לשביל המגיע עד למקום בו פגשתי אותך” אמר סר איידס.
“ולמה שארצה לעזור – לצאת למסע ארוך ומייגע, לעצבן את קירדס, ואולי לפגוש דרקונים מאיימים?”.
“כי אני סבור שתרצי לפגוש את המלווה שלך” ענה האביר לראשונה.
קייס התפלאה ואמרה “אתה מדבר על…”.

המשך יבוא…

לפרק הבא

שלטון האש – פרק ה’

שלטון האש – פרק ד’
דרג את הסיפור

תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
15 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך